0
התחלתי לאונן בדיוק שעה ורבע לפני הפיק אפ.ידעתי שאחרי שאני אגמור ואצעק את ה"שמע ישראל" שלי, תישאר לי עוד שעה עד שארד למטה עם המזוודה, המדים וכל ה"בסדר" הזה ואחכה למונית.במקצוע המבזה הזה (תלוי את מי שואלים), יש כמה נקודות אור שאחת מהן היא המונית special. תהילת המונית נמשכת בין 5-10 דקות, תלוי מתי המציאות מחליטה לתפוס פיקוד. היא מתחילה ב"שלום" קריר, וב"מה שלומך?" מתנשא לנהג.זו תחושת עליונות, של איש עסקים מחוייט ומעונב, שיורד לעם ואפילו שואל לשלומו, למרות הבעיות המורכבות שרצות לו בראש, שלא לדבר על הפתרונות שהוא צריך לתת כדי לתקן את העולם, החברה, הכלכלה ומה לא!אותה תהילה, כמו קרון לונה פארקי שנושא עמו זוג אוהבים צעיר ומבטיח, מתחילה להתכווץ ולדהות, כשתג העובד, שתלוי על הכיס השמאלי של הווסט, תופס את זוית העין שלך, וממשיכה לכבות, כשהעין מזהה בבירור: "יואב נבו מ.א. 93269- אצד"א זמני. בשביל שלא יהיו אי הבנות או ספקולציות, ראשי התיבות הן: איש צוות, דייל אויר, כשהמסמר האחרון בארון המתים, הזה, הוא ה-"זמני".הקרון נעצר, בזבנג כואב, ויורה עלי את המציאות, כשסיגלית, דיילת רווקה בת 47 , שדומה לאישה ,עם כל הבעיות שמתלוות לזה, מפהקת את "פיהוק הספתח" של הבוקר, וריח שמתפתל החוצה, כמו ג'יני מבקבוק, ומשמש גם כמערכת חיסונית יעילה נגד העולם, שואלת "יואב, אתה מעדיף לצאת עם קפה או תה? כי לי ממש לא איכפת". |