"תפתיע אותי," היא אמרה לי בקול מתגלגל ורך ואני הרגשתי איך בשרי נעשה חידודין חידודין. איך כבר אפשר להפתיע אשה שהטריפים שביקרה היו לא רק בחצי עולם אלא גם מחציתם שלא בעולם הזה? "אבל לא משהו רגיל," היא הוסיפה ולחשה ואני כבר ידעתי שאני גמור לחלוטין. מה כבר אני יכול להציע לה אחרי מסע הקניות בברלין שבו היתה עם המחזר שלפני. "זה היה מסע בעקבות מותגים," סיפרה לי. "כל יום בחנות אחרת. עברנו את פראדה, גאפ, קלווין קליי, בנטון, זארה, סווטש, שטרן ועוד שמונה חנויות נעלים איטלקיות. אבל לא היתה שום בעיה של משקל עודף כי חזרנו ביאכטה שלו."
החלטתי שאני לא מוותר, אמנם סוויטה בפנטהאוז של הוולדרוף-אסטוריה אני לא יכול להציע לה אבל יש דברים אחרים מרגשים לא פחות. כמו למשל צימר מערות בגליל. הלימוזינה של המחזר הקודם הביאה אותה אלי ביתי. "אמרתי לו שאני נפגשת עם ידידה לסוף שבוע של מדיטציה ושיבוא לאסוף אותי בראשון," אמרה לי שכהיא משחררת את הנהג שלו. "הוא מאוד נדיב ואין בינינו כלום אפילו שאנחנו ישנים באותה מיטה. תאמין לי שהוא לא נוגע בי. " אמרה ונשקה לי קלות על הלחי. נכנסנו לפורד אסקורט שלי ודהרנו צפונה. דהרנו כי הפורד הותיקה אוהבת לקרטע ולקפץ ולהשתעל מדי כמה קילומטרים אבל חוץ מזה המוסכניק של, שבנה וילה מהתיקונים שלה, אומר שהיא ממש סוס עבודה. סוף סוף הגענו אל "צימר המערות" שהזמנתי באינטרנט. דלת מעץ נפתחה ונכנסנו לתוך חלל מצופה בפיברגלאס בעיצוב של סלעי בזלת וגרניט אשר לדעת מעצבו נראה כמו מערה של האדם הקדמון. להוספת אוטנטיות הוכנסו פריטים מהתקופה הנייאדטרלית כמו למשל ג'קוזי ו-DVD (סרטים צריך להביא מהבית). נוסף לאוירת המערה הקסומה שרק ארבעים השודדים חסרו בה בתוך חביות, ניתן היה להתבסם מריח הרפת והלול אשר סרו לביקור חטוף כל אימת שיצאנו החוץ לשאוף אויר גלילי צח. במילה צח כנראה התכוונו שניתן להכין מהאויר מרק צח אילו רק היה דחוס פחות. אחרי הסוויטה שהיתה לה איתו בוולדורף-אסטוריה בניו יורק אין ספק שהצלחתי להפתיע אותה אבל זה כלום בבפעם הבא אני לוקח אותה לצימר עצים בתוך מלונה שבונים על צמרת אקליפטוס. |