כותרות TheMarker >
    ';

    Media Radar

    הבלוג הזה עוסק במיגוון נושאים שקשורים רובם ככולם לאינטרנט - עם התייחסות ספציפית לנושאי מדיה. חלק מהעניינים יהיו קשורים לזירה הישראלית וחלקם לזירה הבינלאומית, בעיקר בארה\"ב

    0

    המדריך לנוסע לארה"ב: אייפון, אפליקציות, SIM מקומי - וגם אינטרנט אלחוטי נייד

    11 תגובות   יום רביעי, 18/8/10, 21:20

    כל מי שאי פעם לקח איתו לחו"ל טלפון נייד שמחובר לאינטרנט מכיר את ההלם, ההפתעה והכעס שתקפו אותו כשקיבל את החשבון. לא את חשבון השיחות – את חשבון השימוש באינטרנט.

    בשלוש השנים האחרונות שבהן לקחתי איתי לחו"ל טלפונים ניידים עם יכולות אינטרנטיות (נוקיה e61נוקיה e71בלאקברי בולד ועכשיו אייפון 3GS בנפח 32 ג'יגה), למדתי – ובעיקר טעיתי – הרבה.

    הדבר הראשון שלומדים הוא שבלי לשים לב, עלויות צריכת הנתונים, כלומר עלויות השימוש באינטרנט, יכולות להגיע לסכומים מטורפים – סכומים שלו הייתי מודע להם מראש, ספק אם הייתי מחליט לשאת בהם.

    לאחרונה נסעתי לארה"ב לשלושה שבועות, והפעם נסעתי לראשונה עם האייפון שלי. עוד לפני הנסיעה ביצעתי בדיקות רבות שמטרתן היתה מצד אחד לקבל את החוויה הטובה ביותר, כלומר להפיק את המירב מיכולות המכשיר, ומצד שני לשמור על עלויות סבירות.

    סרקתי את היצע האפליקציות לאייפון היכולות לשרת אותי, בדקתי את כל הדרכים לחבר אותו לאינטרנט, בדקתי דרכים אלטרנטיוויות להתחבר – וכמובן בדקתי את כל העלויות. את כל זה עשיתי גם כדי לספר על מה שלמדתי.

     

    ההכנות

    הטלפון עצמו. הספקית הסלולר שלי, כמו ספקיות אחרות, מציעה חבילות גלישה בארה"ב המבוססות על כמות הגלישה. הספקית שלי מציעה כמה חבילות, שהקטנה שבהן היא של 5 מגה והגדולה היא של 500 מגה ועלותן יורדת בהתאמה: מ-13.2 שקל למגה בחבילה של 5 מגה ועד ל-7.1 שקל למגה בחבילה של 500 מגה.

    הנחתי מראש שכמות השימוש באינטרנט באייפון תהיה גבוהה בהרבה מכל הטלפונים האחרים שהיו לי בעבר ולכן החלטתי לבדוק אלטרנטיווה: לרכוש בארה"ב כרטיס SIM של ספקית מקומית ולהתקין אותו באייפון שלי – אם זה יהיה זול יותר כמובן.

    בדקתי אצל T-Mobile ומצאתי אצלה חבילה מצוינת: כרטיס SIM לחודש אחד וללא חוזה בעלות כוללת של כ-100 דולר, הכוללת שיחות, מסרי SMS וגלישה ללא הגבלה.

    מושלם. לא רק שזה כולל גלישה ללא הגבלה, כי אם זה כולל מספר אמריקאי (מה שיאפשר למקומיים להתקשר אלי בעלות של שיחה מקומית במקום בעלות של שיחה בינלאומית) ושירותים נוספים ללא הגבלה. וכל זה בעלות מצחיקה שתהיה הרבה יותר נמוכה ממה שאשלם לספקית שלי.

    כמובן, לפני הנסיעה ביקשתי מספקית הסלולר שלי להסיר את החסימה במכשיר מפני שימוש בכרטיס SIM של חברה אחרת. זה נעשה בחינם.

    הסוללה. מעולם לא נתקלתי בטלפון סלולרי שהסוללה שלו מחזיקה פחות מזו של האייפון. אין דרך שהיא יכולה להחזיק יום שלם. אפילו אם לא מדברים. בגלל זה האביזר החשוב ביותר לבעלי המכשיר הוא מטען, כלומר כמה מטענים.

    כשנוסעים איתו לחו"ל הבעיה רק מחמירה מכיוון שנמצאים כל הזמן בחוץ, בלי אפשרות ממשית לטעון אותו.

    לבעיה הזו יש לפחות שני פיתרונות אפשריים. הראשון הוא סוללה חיצונית למכשיר. כאן חשוב מאוד לדעת כמה היא "חזקה", או כמה מילי-אמפר לשעה (mAh) היא מספקת. כך ניתן לדעת כמה היא "חזקה" ביחס לסוללה הבסיסית של האייפון (1,219 mAh).

    אני השתמשתי בסוללה חיצונית של MiLi בשם PowerPack שיצרניתה טוענת שיש לה 2,000 mAh, כלומר היא אמורה להיות כמו 1.6 סוללות מקוריות של אייפון או כמו 2.6 סוללות יחד עם הסוללה המקורית. עלותה: 499 שקלים בחנות iDigital.

    פיתרון נוסף הוא מטען נייד המתאים לאייפון והניזון מסוללות חד-פעמיות שניתן לרכוש בכל מקום. הסוללות נטענות לתוך תא, המתחבר לאייפון באמצעות כבל קטן. עלותו: 179 שקל אצל iDigital.

    http://cafe.themarker.com/image/1730746/

    האפליקציות. אחד היישומים שהכי העסיקו אותי היה תוכנת ניווט. הספקית שלי מציעה  חבילת ניווט שכבר השתמשתי בה בעבר לשביעות רצוני. הבעיה היא העלות: אמנם מדובר רק ב-99 שקלים, אבל זה כפול מעלותה לפני פחות משנה, מה גם שהחבילה הזו תקפה עכשיו רק לשבועיים. מכיוון שנסעתי לשלושה שבועות – העלות בפועל היתה אמורה להיות 198 שקלים, כלומר פי ארבעה ממה ששילמתי בעבר. זה מה שדחף אותי לחפש אלטרנטיוות.

    אלטרנטיווה אחת היא אפליקציית הניווט החינמית Waze המוצעת על ידי סטארט אפ ישראלי בשם הזה. המפות בעצם "נוצרות" על ידי המשתמשים על ידי כך שהתוכנה עוקבת אחר מסלולי הנסיעה שלהם ויודעת להפוך אותם למפות, והיא גם מאפשרת להם לדווח על מה שהם נתקלים בו בדרך – מעומסי תנועה ועד שוטרים. הגרסה הישראלית של Waze מוצלחת למדי ואני משתמש בה לא מעט. לא ידעתי מה תהיה רמתה בארה"ב, אבל סימנתי אותה כאלטרנטיווה.

    אלטרנטיווה נוספת היתה אפליקציית Google Maps של גוגל, המותקנת מראש באייפון. מצד אחד היא מאוד אמינה אבל מצד שני אין בה ליווי קולי, מה שעשוי להיות מסוכן.

    האפשרות השלישית היתה יישום לאייפון בשם OffMaps. התוכנה הזו מבוססות על מפות בקוד פתוח, כלומר לא מוגנות בזכויות יוצרים, אבל היתרון המרכזי שלה הוא שאתה לא חייב להוריד את המפות מהאינטרנט תוך כדי הניווט כי אם יכול להוריד אותן למכשיר עוד לפני שהנסיעה מתחילה.

    מדוע זה יתרון? הסיבה הראשונה היא שאתה לא תלוי בזמינות הרשת הסלולרית בעת הניווט. בארה"ב זה מאוד רלוונטי כי שם יש איזורים רבים, כולל איזורים מיושבים, שבהם הקליטה חלקית, כלומר הגלישה סופר-איטית, או לא קיימת בכלל.

    הסיבה השנייה היא שאתה יכול להוריד את המפות, שמשקלן כמובן גדול מאוד, באמצעות רשת אינטרנט אלחוטית, כלומר ללא עלות צריכת נתונים. וזה מה שעשיתי – הורדתי את המפות הרלוונטיות עבורי עוד לפני הנסיעה.

    התקנתי תוכנה נוספת בשם Where I'm At, שאינה תוכנת ניווט אבל מספקת את הקואורדינטות של המיקום שלי בצורה שניתן לשלוח אותן במייל או ב-SMS. למה זה טוב? כי כך אני יכול לדווח בצורה הכי מדויקת היכן אני נמצא, למשל אם אני רוצה לפגוש מישהו ברחוב או אם התנתקתי מהקבוצה שאיתה אני מטייל.

    יישומים נוספים שהתקנתי הם Air Meter, העוקבת ברציפות אחר כמות השימוש שלי בחבילות הגלישה שמותקנות אצלי; Superama, היודעת לחבר תמונות רצופות לתמונה פנורמית אחת; Speedtest, שמאפשרת לבדוק את מהירות ההורדה וההעלאה בחיבור האינטרנט הפעיל בטלפון; HopStop, המסייעת בשימוש במערכת הרכבת התחתית בניו יורק; Zagat to go – מדריך המסעדות הנהדר של ניו יורק; ו-Tripit – יישום למעקב אחר תוכניות נסיעה.

    לקחתי איתי לנסיעה מכשיר נוסף, שזו היתה פעם הראשונה שהשתמשתי בו ושאני בטוח שיהיה מאוד פופולרי בעתיד: Wi-Fi נייד.

    זהו מכשיר קטן, בערך מחצית גודלו של ארנק, שמותקן בו כרטיס SIM של ספקית אינטרנט מקומית, במקרה הזה – AT&T, שמתחבר לאינטרנט דרך הסלולרית ו"מפיץ" סביבו רשת אינטרנט אלחוטית. זה כמו המכשירים שמחברים ללפטופים, אלא שבמקום לאפשר רק ללפטופ לגלוש – הוא מאפשר זאת לכל מכשיר בקרבתו שיודע להתחבר לרשת Wi-Fi.

    למכשיר הזה יש כמה יתרונות. הגדול ביותר הוא חיבור של מספר משתמשים. כך למשל ניתן להשתמש בו בתוך רכב משפחתי – מה שמאפשר לכל אחד מהנוסעים להתחבר לאינטרנט מהמכשיר האישי שלו. זה יכול להיות טלפון סלולרי, אייפוד טאץ', אייפד, מחשב נייד – או כל מכשיר קצה שיודע להתחבר לרשת Wi-Fi.

    יתרונות אחרים הם חיסכון לעומת חיבורים יקרים אחרים שיש בסביבה, כמו לדוגמה בבתי מלון או אפילו חיבור לרשת הסלולרית של מכשירי טלפון ניידים.

    את המכשיר שכרתי מחברת טלרום הישראלית. הוא הושכר לי במסגרת ניסוי בטא ולכן עדיין אינו זמין לקהל הרחב. העלות הסופית צפויה לנוע סביב 75 יורו, כ-100 דולר, לשבוע. "תקציב" הגלישה הוא 200 מגה ליום והוא מצטבר, כלומר בשבוע של שכירות תוכלו להשתמש ב-1.4 ג'יגה. זה תקציב שקשה לעבור אותו.

    http://cafe.themarker.com/image/1730762/

    מכיוון שתכננתי לרכוש SIM מ-T-Mobile, מכיוון שהיה לי את כרטיס ה-Wi-Fi הנייד ומכיוון שידעתי שאהיה בקרבת רשתות Wi-Fi, החלטתי לרכוש מהספקית הישראלית שלי חבילת גלישה קטנה, 10 מגה, בעלות של 115 שקלים.

    בסיכומו של דבר תיק האביזרים האלקטרוניים שלי – מטענים, מתאמים וכד' – שממילא התנפח לאורך השנים לממדי ענק, שבר עוד שיא.

     

    הנסיעה

    הסוללה

    לא ציפיתי לכך שהסוללה של האייפון תחזיק את המסע לניו יורק, ובאמת, בתוך זמן די קצר ניתנה לי האפשרות לבדוק את שני הפיתרונות שהצטיידתי בהם: הסוללה החיצונית והמטען המוזן על ידי סוללות רגילות.

    המטען עשה את העבודה, אבל בכל זאת אכזב. סיבה אחת היא שמשום מה הוא לא הצליח לטעון את הסוללה שבתוך האייפון ליותר מאשר 50%. אולי זה מכיוון שהסוללות המזינות פשוט נגמרו. כך או אחרת, זה ממש מאכזב.

    סיבה שנייה שהכבל הקטן המחבר בין תא הסוללות לאייפון הופך את השימוש באייפון למסורבל, וגם, איך נגיד, לא ממש אטרקטיווי מבחינה חיצונית. השתמשתי בו פעם אחת בלבד – וגם זה היה רק לצורך ההתנסות.

    הסוללה החיצונית של MiLi היתה גדולה, מסורבלת, כבדה – ולא זולה. אבל היא הוכיחה את עצמה לחלוטין. היא האריכה את שעות השימוש באייפון בצורה משמעותית והעניקה לי שלוות נפש. אפילו לא הייתי צריך לשאת איתי את מטען הסוללות כגיבוי.

    ההמלצה: אם אתם יודעים שלא תינתן לכם אפשרות לטעון את האייפון שלכם במשך שעות ארוכות – וזה יכול להיות בגלל נסיעה  לחו"ל, מילואים, יום שדה או הליכה בשביל ישראל – כדאי מאוד שתצטיידו בסוללה חיצונית. האלטרנטיבה היא שהמכשיר יפסיק לעבוד אחרי 5-7 שעות.

    כרטיס SIM 

    כמובן, הדבר הראשון שעשיתי כשהגעתי לניו יורק היה להגיע לסניף של T-Mobile כדי לרכוש כרטיס SIM עבור האייפון שלי. תהליך הרכישה היה מהיר ובסיומו שילמתי כמעט 100 דולר – כוללם כל המסים והעלויות הנלוות.

    הכרטיס התחיל לעבוד מיד, אבל בשעות שלאחר מכן ועד הבוקר שלמחרת גיליתי להפתעתי שהחיבור אינו של דור שלישי כי אם דור שני, EDGE. בדקתי באמצעות יישום Speedtest את מהירות ההורדה והיא היתה איטית ביותר – כ-0.1 מגה, כלומר קצת יותר מחיבור ביתי בחיוג.

    חזרתי לסניף של T-Mobile ושאלתי מדוע איני מקבל חיבור בדור שלישי. המוכרת מיד השיבה שהרשת של T-Mobile לא מתאימה לטווח תדרי הפעולה של האייפון ולכן אין בכלל אפשרות לגלוש בו בדור שלישי עם כרטיס SIM של T-Mobile.

    אמרתי לה שלו ידעתי את זה מראש, לא הייתי קונה בכלל את הכרטיס וביקשתי לבטל את הקנייה. שלא באופן מפתיע, היא סירבה ורק אחרי ששוחחה עם מרכז השירות של T-Mobile היא קיבלה אישור לבטל את החוזה.

    האפשרות הבאה היתה לגשת לסניף של AT&T, שלה הסכם בלעדי עם אפל לשיווק האייפון בארה"ב. הנציג השיב לי שיש מסלול מתאים ופירט את העלויות. תמורת מחיר כולל של 136 קיבלתי שיחות ומסרי SMS לחודש ללא הגבלה, חבילת גלישה של 100 מגה שעליה שילמתי 20 דולר ועוד 20 דולר לחיובים מזדמנים, כגון שיחות מחוץ לארה"ב. עלות רכישת חבילה נוספות של 100 מגה היא 20 דולר.

    מצד אחד המחיר, בניכוי ה-20 דולר שהוספתי עבור חיובים מזדמנים, לא היה גבוה בהרבה מזה של T-Mobile. מצד שני, לא קיבלתי גלישה בלתי מוגבלת ומצד שלישי קיבלתי חיבור מהיר בדור שלישי. החלטתי שלמרות העלות היקרה יותר, העסקה של AT&T כדאית יותר – רק בגלל הגלישה בדור השלישי.

    הבעיות התחילו מיד אחרי שהתקנו את כרטיס ה-SIM לתוך האייפון – לא היתה גלישה, כלומר לא היתה גישה לרשת האינטרנט. אחרי שהייה של שעה בחנות כשהמוכר מנסה נואשות להבין מה השתבש, נאלצתי ללכת לפגישה שקבעתי מראש.

    חזרתי לחנות בערב והפעם מי שקיבל אותי היה מנהל החנות. הוא אמר שהמוכר שטיפל בי קודם בעצם לא היה צריך למכור לי את הכרטיס כי AT&T לא מציעה פתרונות לבעלי מכשירי אייפון שלא נקנו אצלה.

    אבל, הוא הוסיף, מכיוון שהעסקה כבר בוצעה, הוא יאמר לי משהו שאסור לו לומר – שמה שיש לעשות כדי לגרום למכשיר לעבוד הוא לחפש באינטרנט תוכנה כלשהי, חינמית, שיוצרת פרופיל של AT&T על האייפון שלי והיא מאפשרת את הגלישה. הוא גם אמר לי כיצד לחפש אותה בגוגל.

    כשהגעתי למחשב, חיפשתי את התוכנה, מצאתי אותה, התקנתי אותה באייפון שלי – ואכן קיבלתי גישה לאינטרנט. היא עבדה בדור שלישי, כמובטח, אם כי גרמה לחוסר יציבות מסוים במערכת ההפעלה של האייפון, אבל לא כזה שמאוד הפריע לי.

    לא ידעתי אז כמובן כמה תעלה לי בסופו של דבר ההתקשרות עם AT&T מכיוון שלא ידעתי כמה חבילות גלישה אצטרך. היום אני יודע שבסיכומו של דבר רכשתי שלוש חבילות, שמהחבילה השלישית נשארו לי 76 מגה, שהכנסתי לחשבון עוד קצת כסף ושנותר לי בו עודף של 11 דולר.

    סך הכל אם כן שילמתי כ-180 דולר, קיבלתי שיחות ו-SMS ללא הגבלה, השתמשתי ב-224 מגה, יש לי עודף של 11 דולר שאין לי מה לעשות איתם, כלומר איבדתי אותם, ואיבדתי גם את מה שנשאר מחבילת הגלישה השלישית – כי כל החוזה מוגבל בזמן.

    ועוד דבר אחד מאוד חשוב. בתהליך הרכישה של חבילות והוספת כספים, AT&T מפעילה אופציה מאוד נבזית: בתום התהליך היא הודיעה שעם התרוקנות החשבון, היא תבצע חידוש אוטומטי של השירותים. במלים אחרות, אם הייתי חוזר לארץ ומניח שהחשבון שלי עם AT&T נגמר – אחרי כמה זמן הייתי מגלה שהיא ממשיכה לחייב אותי. וממשיכה. וממשיכה.

    אחרי שגיליתי את זה קפצתי מיד לסניף החברה וביצעתי יחד עם הנציג את הפעולה שנדרשה כדי לבטל את מנגנון החידוש האוטומטי.

    ההמלצה: רכשו כרטיס SIM של AT&T בחבילה שמאפשרת שיחות, SMS וגלישה – אבל קחו בחשבון שתצטרכו לבצע התאמות בפרופיל של האייפון שלכם וודאו שאף שירות שרכשתם לא יחודש אוטומטית. אם תמצאו הצעה זולה יותר לחיבור בדור שלישי ובאיכות כיסוי המתאימה לצרכיכם, הרווחתם. לא בדקתי את כל האפשרויות.

    האפליקציות

    ניווט והתמצאות

    Waze. אפליקציית הניווט של הסטארט אפ הישראלי Waze היתה אכזבה גדולה ביותר.

    מעבר לקריסות הרבות מדי של היישום, יותר מדי פעמים הוא בחבר עבורי מסלול שעל פניו נראה כארוך מדי. היישום אמנם מזהיר שייתכן שהמסלול אינו הטוב ביותר ושהוא "לומד מהר", אבל תוצאות כאלה אי אפשר בכלל להציג.

    חיסרון משמעותי נוסף של היישום הוא שאינו כולל מספרי בתים. בניו יורק, שבה יש רחובות באורך קילומטרים רבים, זה חיסרון שלא ניתן להשלים איתו.

    אפשר כמובן לבחור מפגשים של רחובות במקום במספרים ואפשר גם להגדיר מקומות מסוימים על ידי הצבעה על המפה ואז לנווט אליהם. אבל אלה אופציות שצריכות להיות בדיוק מה שהוגדר שיהיו – נוספות. הן לא יכולות להחליף את האפשרות הפשוטה של לבחור ביעד מוגדר באמצעות כתובת פשוטה.

    בעיה קשה נוספת של Waze היא שהוא פשוט לא מסוגל להכין מסלולי ניווט ארוכים. היישום בנוי כך שאם הזמן שנדרש לו להכין מסלול עולה על כמה שניות – הוא מפסיק את תהליך הכנתו. למשתמש אין שליטה על פרק הזמן הזה ואין לו יכולת לעקוף אותו. לכן, אם תרצו שהיישום יבחר עבורכם מסלול של נסיעה ארוכה – זה פשוט לא יקרה.

    http://cafe.themarker.com/image/1730713/

     

    Google Maps. יישום המפות של גוגל, המותקן באייפון מראש ושאין צורך להוריד ולהתקין אותו, הוא יישום נהדר – אבל לא מתאים לניווט שאינו רגלי. הסיבה לכך פשוטה וידועה מראש: הוא אמנם מסוגל לבנות מסלול, אבל אין בו ליווי קולי של מסלול הניווט. לכן Google Maps הוא יותר מפה פלוס מאשר כלי ניווט מינוס.

    http://cafe.themarker.com/image/1730707/

    OffMaps. הרעיון של היישום הזה – מפות בחינם, הורדה מראש של מפות מפורטות וגם יכולות ניווט – הוא נהדר. אבל הביצוע עדיין חלקי. היו גם קטעים שבהם המפות שהורדתי מראש לא היו מספיק מפורטות אז היישום ניגש לאינטרנט כדי להוריד עוד פרטים – מבלי להודיע על כך. אם הרעיון הוא גישה בלתי-מקוונת לנתונים, הורדה אוטומטית כזו היא בעייתית. בעיה נוספת היא שהממשק קצת מסורבל ולא עומד בסטנדרטים המוצעים על ידי מוצרים בתשלום.

     

    חברים, אני מצטער, אבל יש תקלה שגורמת לכך שאני לא יכול להוסיף לפוסט את ההמשך. אבל תוכלו למצוא אותו כאן.

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/11/11 00:32:
      טסתי לחו"ל לפני כחודש ולקחתי סים עם אינטרנט ושיחות ללא הגבלה מחברת "סים זול". גיליתי כמה המחיר הוא זול לעומת נסיעתי הקודמת
        3/8/11 17:08:

      מאמר מענין ומפורט.
      Icardos, פיתוח אפליקציות לאייפון

        7/2/11 16:46:

      כשאני נוסעת לחו''ל, או כשמישהו מקרוביי נוסע, אז תמיד תמיד תמיד אנחנו קונים אייפון שאנחנו בטוחים שהוא לא נעול. מכשיר מעולה עם המון פיצ'קים שבאמת כדאי להחזיק בכיס. לא ככה?

        7/9/10 09:01:
      אכן סים אמריקאי היא הדרך הזולה.
      יש אתר שיש בו את כל הפרטים על התוכניות של at&t ויכול להיות שהיית יכול להוזיל את סה"כ הרכישה.
      אכן DATA של 100 מגה זה 20$.
      וה"חידוש" האוטומטי זה בגלל שעשית הכל בחנות at&t ורשמו את פרטי כרטיס האשראי שלך. אפשר לעשות הכל דרך הווב ולהמנע מחידושים אוטומטיים

      http://sim.mayeast.com

      אפשר גם לרכוש את הכל מהארץ כבר !
        20/8/10 10:31:
      תקלה בקפה ? לא יכול להיות !
        20/8/10 00:30:

      זה נכון רק לטלפונים שרצים על מערכת ההפעלה של גוגל, אנדרואיד.

      זה לא נכון לכל הטלפונים האחרים - כולל לא באייפונים.

      צטט: bora-bora 2010-08-19 13:16:25

      הנחיות קולית שהוסיפה גוגל לאחרונה, הופכות את GOOGLE MAPS לפתרון מושלם

       

        19/8/10 23:30:
      הפתרון הדרסטי לשמירת הסוללה הוא flight mode . כמובן שבזמן זה לא תוכלו לקבל ולהוציא שיחות, אבל לפחות תשמרו כח למתי *שבאמת* תצטרכו את המכשיר.
        19/8/10 13:16:
      הנחיות קולית שהוסיפה גוגל לאחרונה, הופכות את GOOGLE MAPS לפתרון מושלם
        19/8/10 10:55:
      כך גיפיאס עם מפות מהארץ של IGO או של חברה אחרת ותהיה בראש שקט.
        19/8/10 10:32:
      כתבה עמוקה, ברורה ומובנת.
      חבל שהרעיון של כפר גלובאלי קטן לא כלכך עובד דווקא במקום שהוא אמור להיות מאוד חזק בו.
        19/8/10 10:17:
      פיליפ, עשית עבודת קודש!
      יישר כוח!!

      אבו4 - מוצא מה שהקפה שכח

      ארכיון

      פרופיל

      natlipson
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין