כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ילד, תתנהג יפה!

    השם: נובו. המחלה: ADHD. הכתיבה החליפה את הריטלין.

    תגובות (5)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      18/1/12 21:43:
    "לא ניתן לככב תוכן של אותו משתמש פעמיים ביממה." חבל...
      28/8/10 14:00:
    נו, מה יהיה? אתה מתכוון להישאר חכם כזה עוד הרבה זמן?
      26/8/10 01:51:

    מצליח לך!! ממש מצליח לך!

      22/8/10 09:35:
    איזה כיף לקרוא אותך!

    אני סקרנית - בכל הפרטים האלה הבחנת בגיל 6, או שזה מילוי בדיעבד?
      18/8/10 23:28:
    הוא גדול, הוא גדול, הוא גדול:)))))
    0

    He will be OK, He will be OK

    5 תגובות   יום רביעי, 18/8/10, 21:58

    "HE WILL BE OK, HE WILL BE OK"

    והלכה.

    הספקתי עוד לסובב את הראש בשביל לראות אותה  ולהאמין שהנה עוד מעט היא תסתובב ותחזור לקחת אותי, צעדיה היו מהירים ופרוצדורליים, כאילו שאם היא לא תצא מהר בשביל היחידי שמוביל מחוץ לבית הספר, היא עוד עשויה ללכת לאיבוד.

    שתי נשים אחזו בידי, אחת בכל צד ומשכו אותי עם התנגדות קלה אל תוך מסדרון ארוך שבצדדיו תלויות עבודות נייר וציורים מטופשים ומשעממים כאילו היה זה מעון של ילדים שלוקים בתיסמונת דאון קלה או בבעיות מוטוריות קשות. מעניין שגם ילד בן שש כבר יודע להבחין בין רגיל לפגום, ובין עניין לשעמום.

    מה שלא הצלחתי להבין עדיין, זה איפה אני, מי הם? ובעיקר למה אני שם?

    I'm miss Mecdana"…"and

     I'm missTefancheck   and we will be your teachers in the next two years" .

    הטתי את המבט ימינה ושמאלה כשמה שהניע אותו היה הדציבל שיצא מפיהן, כל אחת בתורה, ולא הבנתי אם הן מדברות לעצמן או אחת עם השנייה.

    מיס מקדנה היתה המבוגרת מביניהן  ונראתה לי כמו דוֹד שלי דויד, בואריאציה מעט נשית, שיער - כי צריך שיער, שיניים - כי גם את זה צריך, ומבנה גולגולת סלאבי בלי שום חן נשי.

    מיד סובבתי את הראש לצד השני.

    היה לה שיער מתולתל, איכותי שעבר טיפוח יום יומי וגם האמנתי לבלונד שלו, פנים עגולות ויפות ושפתיים נכונות בפרופורציות, מרוחות באודם לא אדום עם חיוך תמידי ולא אמין שדווקא עשה לה טוב, וגם לי. מבנה גופה היה עגלגל וטיפה מלא, מה שעם השנים יהפוך ל"האני מאמין" שלי בעולם הנשים.

    היו לה שדיים פשוט בול ומכנס לבן צמוד בלי שום כתם מבאס.

    פתאום זה פשוט קרה לי, כמו אקסטזי מוצלח ,מאלה שקונים מדילר איכותי, כזה שהשמועות מדווחות, שסיים זה עתה תואר ראשון, מבית טוב, ואף אחד מהלקוחות לא ממש מבין למה דווקא הוא?

    ושנייה אחרי שהכדור פוקע בדם, מתמזל לך להתערבב בחבורה שסבלנית לקבל חיבוקים חוזרים ונישנים כל כמה דקות מבלי להתעייף ולנוס ולשמוע תאוריות ודברי אופטימיות ושמחה אין סופיים על החיים, כשברור לך כל פעם מחדש שזה אמיתי ושפשוט נפלת על אחלה חיים!

    (למרות שדקה אחרי ש"ההוא" מתפוגג , לא בא לך יותר לנשום אויר עולם).

    מצאתי אמא חדשה שלא יכולתי להוריד את העיניים ממנה, שאוצר המלים שלה באנגלית עשיר הרבה יותר מ-"HE WILL BE O.K"  כפול 2, כאילו שהפעם השנייה משדרגת את המשפט.

    התחלתי לשים לב לפרטי לבוש ולהתייחס אליהם, מעבר לאם הבגד חזק וכמה חורפים הוא יחזיק מעמד מבלי להיקרע. ראיתי צבעים, ועד כמה הוא צמוד לגוף שלה, ואם הפרופורציה בין השדיים לבין האגן וצבע העור שלה עושים לי טוב.

    מצד אחד אחזה בי אישה מגושמת, שלא היה לי ברור למה אלוהים הביא אותה לעולם. כמו DAFNI מ-SOME LIKE IT HOT  וביד השנייה מרילין מונרו.

    לקראת אמצע המסדרון, עם יד אחת משותקת ויד שנייה מאוהבת, נעצרה השיירה ושתי הנשים שחררו את ידיהן מידי ובתנועת מטאטא הכניסו אותי לתוך כיתה קטנה שעל הקיר ממול היה כתוב בגדול (זאת הבנתי כמובן בדיעבד) Welcome to 2nd grade"."

    מסביבי הייתה המולה גדולה של ילדים, ילדות, והורים, שלמרות הכל החליטו להישאר עד סוף ההצגה, למרות שהשחקנים היו ילדים בני שש.

    מאוחר יותר באותו יום אבא שלי שאל אותי מה לימדו אותנו ביום הראשון ללימודים.

     בלי להתבלבל ולמצמץ עניתי: MISS TEFANCHEK !!!!

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      N.O.V.O
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין