בבוקר כשמשיכת השמיכה מעל ראשי לא תוכל לכסות על אדי האלכוהול שהתפוגגו אני אצטער שכתבתי לך כמה אני מתגעגעת אליך בין קרני אור כשטעם המשי בגרוני יתחלף בטעם לואי של יום חדש לא ארצה שתדע כמה חסר אתה בי עדיין
גם עכשיו כשפינות גדלות זו אחר זו פה בחדר ומתמלאות ממחנק של דמעות שכבר אין להן לאן ללכת אני יודעת שזה רק לרגע ולתמיד ואולי אולי גם הלב שלך שומע |