אני לא יודע איך ללמד את זה וחושב איתך בקול רם. ראשית הבהרה ... אין הכוונה לזלזל או לפגוע חס וחלילה בסביבה. הכוונה היא לעשות מה שבא לך ללא פגיעה בסביבה. להתלבש איך שבא לך לרקוד על השולחן אם בא לך לצעוק מתחת לחלון של אהובך: " אני אוהב אותך!" בקול רם לעשות צבע אדום בשיער ללכת עם חצאית פרחונית וכו' או פשוט לומר את מה שאת מאמינה בו על זוגיות, על להיות אמא, או על טופס מסובך מדי בעבודה לומר את מה שבא לך בעדינות אולי, בזהירות, או להיפך - בצורה בוטה עם מילים פשוטות בין העיניים אבל לומר! או לנסוע לחו"ל לבד או עם חברה לא משנה העיקר לעשות את מה שאת רוצה ולא את מה שאחרים רוצים שתעשי לא לעשות כי הם רוצים ומצפים שתעשי אלא לעשות את מה שבא לך. אמרו לך מילה לא במקום, לשים קצוץ. זה לא אומר שאת כך. אם אומרים לך שאת חמור לא צומחים לך 4 רגלים וזנב ... זה שהם אומרים או שהוא אומר עליך משהו לא אומר דבר על מה שאת באמת. את קובעת את מי ומה שאת לא אף אחד אחר או אף אחת אחרת. גם לא אמא שלך. לשים קצוץ. לעשות אפילו תנועת יד כזו שאומרת : אני שמה קצוץ. |
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יש לדעת לעשות את ההפרדה לעשות מה שבא לנו מבלי לפגוע ולזלזל ובין "לא לדפוק חשבון" בסלנג הידוע
שלא ייוצר גם מצב של חוסר התחשבו ולו רק בגלל שבא לנו לעשות מה שבא לנו
אז עלינו לדעת להתנהל כפי שאנו מוצאים לנכון מבלי לפגוע ומנגד לא חייבים תמיד לומר מה שבא לנו אם לא חייבים במידה וזה פוגע או יוצר מצב של אי נעימות
אני אומר מה שבליבי כאשר אשאל , או שאאלץ אבל מתוך התגרות ושוב יש לדעת לגלות התחשבות במקרים מסויימים בפרט כשמדובר בהורים לא לפגוע בהם אך לא במחיר של ביטול עצמי
כשאתה משלים עם השונות של האחרים,
אין פחד ואין צורך להשקיע אנרגיה בלהתגבר עליו.
אין לך שום בעייה להיות אתה עצמך ולעשות באמת
"מה שבא לך". :-)
אני לא בעד ה"לשים קצוץ". כי "לשים קצוץ" זה לשים חלק מהדגש בסביבה ולא בך. כלומר - להתעלם ממה שחושבים אחרים, מתוך הנחה שזה לא יהיה לי נעים מה הם חושבים.
ואני אומרת: אל תתעלם ממה שחושבים עליך אחרים. תחשוב על זה אחרת. תהיה נאמן לאני הפנימי שלך, מתוך הבנה שיהיו אחרים שלא יאהבו את זה, אבל תלמד לקבל בחיוך/ בנחת/ באהבה את שונות התגובה שלהם.
וזה כבר לא לשים קצוץ, זה לחיות באותנטיות את עצמך.
ובשקט, בשקט, בתוך עצמך, גם לבדוק למה ממה שנאמר יש טעם וריח. מה תוכלי ללמוד ממנו.
כשאתה מחויב להחלטה הקושרת את תוצאותיה למכלול של אנשים-
הנך מחויב לשים את רצונותיך בצד ולחשוב לטובת הכלל.
כשאתה מחויב להחלטה הקושרת את תוצאותיה לחייך האישיים-
הנך מחויב להיות נאמן לרצונותיך וצרכיך שלך , לדבוק במטרתך למען הגשמתה- תוך התחשבות בכלל.
המעסיק הלפני אחרון שלי למשל..
כמו שגלי אומרת: קחי את מה שתרצי (מתחיל אחרי 2 דקות)
האמת היא אדם שלא חיי איך שהוא רוצה אף פעם לא יהיה מאושר ואני לא מדבר על הרצונות החומריים סביבתיים שלו
האמת שמה שיש לנו באמת זה אותנו עצמינו ,כל החומר והדברים והסביבה הם זמניים
אם לא ניחייה בכנות ויושר עם עצמיינו אין סיכוי בעולם שנימצע שלווה ואושר,זה צריך לידחוף אותנו לפתח הרגל, לא לוותר על עצמינו,כי האמת אדם שמוותר על עצמו עושה את זה בטעות מיתוך הרגל לא נכון ולא טיבעי
כל הרגל לא נכון אפשר לשנות על ידי בחירה איך ליחיות ולהיתנהג ועם הזמן והאימון על ידי בחירה במה שאנחנו רוצים ,ההרגל הופך להיות טיבעי,כל מה שיש לעשות זה ליבחור בכל רגע את מה שנכון לנו :-) love
הבית שלי יכול לגדל עוד בשקט..
אם יש עוד חיות לאימוץ תביא, יזכו לטיפול אוהד וחם :)
*
כל כך נכון, בדומה לפתגם שאומר משהו כמו לא חשוב רק מה עושים חשוב איך.
גם כאן, אפשר בהחלט לעשות מה שרוצים, ראשית צריכים הרבה מודעות ועבודה עצמית להבחין באמת בין הדברים שרוצים, לדברים שהורגלת בהם, שאחרים רוצים....
בינתיים רובנו סובלות מזה. גם אני (ונשים הרבה יותר מגברים, כך נדמה לי).
מעניין אותי למה כתבת בלשון נקבה....?
שמה קצוץ על מה שחושבים מה אומרים, למה? וכמה!
אני חתולת זבל לא מחונכת לא מסורסת ולא מבוייתת..
ולא עסוקה מה חושבים עלי אף פעם כי אני יוצאת מנקודת הנחה.. שהם עסוקים במה חושבים עליהם..
יש מסגרות בחיים, ואם אדם לא מתאים את עצמו למסגרת הוא אוכל לא מעט קש..
לזה קוראים להיות חופשי