היקום ואני, או הגיע הזמן לקחת אחריות על המעשים

TheMarker Cafeמורגן לה פייארכיאולוגיההיקום ואני, או הגיע הזמן לקחת אחריות על המעשים

ארכיאולוגיה

היקום ואני, או הגיע הזמן לקחת אחריות על המעשים

‎36

תכנים אישיים

83 תגובות יום חמישי, 19/8/10, 14:51

לפני שנים מספר קראתי כתבה בעיתון, לא זוכרת של מי, שסיפר שכשהיה ילד חלתה אימו מאד. הם חיו בתל אביב של שנות לא זוכרת מתי, וערב חורפי אחד מצבה של אימו החריף מאד. הוא ברח לים בוכה, ובאיזושהי עיסקה עם היקום חשב שאם יצליח לשחות עד המזח בים החורפי, אימו תחלים.

הוא נכנס למים והחל שוחה, נלחם בגלים, כמעט טובע עשר פעמים. בכוחות אחרונים, אחרי קרב איתנים מול הים הצליח להגיע למזח. אבל אמא שלו נפטרה כמה ימים אחרי.

נזכרתי בסיפור הזה כי בדיוק לא מזמן ניסיתי לברר איזשהו פרט חשוב עם היקום.

ישבתי בבית צופה בשידור חוזר של נילס הולגרסון בטלויזיה החינוכית, כאשר מהבוקר הכיור צועק לי בדממה מלאת כלים שאבוא לטפל בו. אז רציתי לראות מה היקום מעדיף, שאמשיך לראות אם העורבים מצליחים להתנקם בשושו השועל או שאקום לשטוף כלים.

הייתה גומיית שיער על השולחן ובקבוק מים מינרלים קטן. סיכמתי עם עצמי והיקום, שאם אני מצליחה להשחיל את הגומיה סביב צואר הבקבוק בזריקה ראשונה אני אמשיך לראות את התוכנית והכלים יחכו לתורם.

זרקתי. הגומיה נחתה כעשרים סנטימטרים מהבקבוק. טוב, אחד מתוך שלוש. מה קרה, היקום הוא בחור ספורטיבי.

בפעם השניה היא נחתה כעשרה סנטימטרים מהבקבוק, פעם שלישית בכלל לא פגעה בשולחן.

יאללה, חשבתי, היקום לא יחליט בשבילי אם לשטוף את הכלים או לא. הכלים יחכו כמו גדולים. כבר אתחשבן עם היקום בבוא הזמן, או הוא איתי.

למעשה, אי אפשר לדעת אם היקום באמת שולח מסרים או שאנחנו אונסים אותו למסור מסרים, ולמה לעזאזל אנחנו חושבים שהוא מסוגל בכלל למסור לנו מסרים.

אבל אני מודה שמצאתי עצמי חוטאת בזה מדי פעם.

אז לפעמים עושים הקשרים בין דברים שאולי לא קשורים כלל.

אני למשל, עד היום לא דורכת על מכסים של פתחי ביוב. גיסי בכלל סיפר לי שהוא לא דורך על החריצים בין הלבנים של המדרכה אבל מאז שעושים אותן נורא קטנות הוא בבעיה. מעניין אם זו לא תוכנית זדונית של היקום.

זה לא שאני מאמינה באמונות טפלות. אבל אומרים שזה עובד גם אם לא מאמינים, אז למה לקחת סיכונים?

יש לי ידיד שגם הוא מזל תאומים כמוני. לפני כמה שנים מצאנו עצמנו בתקופה מאד לא קלה בחיים. הוא טען שמאז שהתאומים קרסו, גם התאומים קרסו. אבל וואלה, בנו שם מאז אנדרטה. מעניין מה זה אומר.

מקודם חשבתי על כך שלא התקשרתי הרבה זמן הבייתה ופתאום היה פרק נוסף של הלב עם מרקו.

הנה הסימן, הולכת להתקשר.

דרג את התוכן:

תגובות (83)

נא להתחבר כדי להגיב

התחברות או הרשמה

ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.

/null/cdate#

/null/text_64k_1#

RSS

נוש3

8/10/12 12:40:

צטט: מורגן לה פיי 2012-10-06 11:36:32

צטט: נוש3 2012-10-06 10:36:56
זו פשוט עוד דרך לצייר בתוכך גבולות, קווי וודאות, סימני דרך... הם כשלעצמם עושים את העבודה.

החזרת אותי לפוסט ישן נושן, ואכן, אנחנו מחפשים סממנים חיצוניים על מנת שיבהירו לנו את מה שאנחנו אמורים להבין מתוך עצמנו. דרכו של האדם להסיר אחריות מעצמו.

ועל זה כתב נתן זך:

ובקיץ הוא יוצא מעצמו

ובסתיו הוא חוזר אל עצמו

מבחין בין זה לזה

ומבין לעצמו

רותי ...

6/10/12 13:26:

העיקר להיות ספורטיבי עם היקום ( :

ARMAND

6/10/12 13:14:

אופפסססס, ממש מצטער... לוקח את דבריי בחזרה בקשר לגומייה...

הרי הישגיו של אדם - זה הדבר הכי חשוב ביקום... - לא ככה ???

אגב - הכלבה מוחה נמרצות... היא טוענת שברגע זה של ההתפתחות האנושית, נח לכלבים לתת לבני האדם להאמין במה שכתבת... בבא היום הם יגלו לנו את הקלפים האמיתיים... (:

ואת חושבת 8 צעדים קדימה ?! אם כך, את שחקנית שחמט מדופלמת...

ואני לא יכול שלא לקשר בין היקום ומשחק השחמט ולהזכר בפלש גורדון...

ששיחק שח מט והשחקנים היו אנשים אמיתיים שמתו באמת באם יצאו מהלוח

(אפיזודה שהועתקה אחד לאחד באחד מסרטי ארי פוטר...)

יש לי תחושה שלא היית מתנגדת להתלוות לפלש גורדון באחד הסיורים שלו ברחבי הגלקסייות...

(ובטוח היית לוקחת איתך לפחות 2 גומיות...)

ארכיאולוגיה

פוסטים פופולאריים

פוסטים אחרונים

היקום ואני, או הגיע הזמן לקחת אחריות על המעשים

היקום ואני, או הגיע הזמן לקחת אחריות על המעשים

תגובות (83)

תגובות אחרונות

ארכיון

תגיות

פרופיל