| "ספרי אמא ומה היה בתימן לאחר שהלכת לרבנות למנוע את אבא לשאת אישה שנייה איך הגיבה אמו, ? ,""ביתי ענתה בחיוך זורח הלכתי לרבנות ,וגם הלכתי למורי, אהה ה נאנחה אמי הם יודעים לעשות ניסים ,"כן כולי דרוכה ,מה עשה המורי שאלתי? כתב לו על קלף לחש התפלל , ואמר לי לכי ביתי הוא ישוב על ארבע אחרייך יבוא לעדן ייפול לרגלייך כולו חרטה איך והוא כנוע לאמו ואביו שאלה אמי את המורי ?,ואני הדרתי שינה מעיני בגלל ארוסיו לאחרת,,המשיכה אימי , ואחר מספר ימים דפק אביך על דלת ביתי , אצל משפחתי , ואיך הגיע היתממתי והשתוממתי,? כתב לא כישוף שילך רק ביום וישן טוב בלילה למען לא ימשיך לנוע על ידי הכישוף ,ויהלך במידבר בלילה והיה טרף לאריות ,והיה אבי הולך במידבר יום אחרי יום, וליבו קורא לו אל אימי אהובתו , ישן בלילה וליבו ער לרגלי אורחות גמלים ,עד שדפק בדלת אמי, כולו חרטה והבטיח לא אשא אישה על פניך, כי אוהב אותך אהבת נפש, אחכה בסבלנות, עד שתהרי מאז מיאנה אמי לשוב לבית חמתה, שכרה חדר לה ולאבי המנוח,ועבדה בחריצות בת ארבע עשרה והוא בן שמונה עשרה הלבישה אותו, והאכילה,כיוון שעדיין היה חולה, היה רעב ,ובמעט כסף שהרוויחה מהגבירות קנתה קמח לאשה את הבצק ואפתה בטבון לחם לאבי , שאלתי את אבי עוד בחייו" מה הרגשתה ברעב." " ענה אבי שנים מקוללות הם ,קללה מהיתברך, אכלנו כיכר לחם ונשארנו רעבים" כל מה שבא לפינו לא עזר לקרביים, בטננו דבקה לגב ,זאת קללת רעב גם זה שאכל נישאר רעב," |