בס"ד

לאחרונה לאחר שיטוט במספר אתרים אני נתקל בשינאה של הציבור "הנאור" כלפי הציבור המאמין.

כמובן שזה לא משהו חדש אבל מעולם לא חשבתי שזה כל כך רציני.

הלא זה די אירוני שאנשים שחוקקים על דגלם חופש ושיוויוניות וקבלת האחר, לא מיישמים את הדבר שלהם הם מטיפים.

עוד דבר אירוני שאם תשאל אדם לא דתי למה הוא לא עושה כך וכך שמצווה ע"פי התורה, סביר להניח שהוא יגיד לך "איש באמונתו יחיה", אם כך אז נאה דורש נאה מקיים, וזה אמור לחול גם על הצד השני. (בפסוק בחבקוק כתוב "צדיק באמונתו יחיה" אבל לא בכך עסקינן).

אין לי בעייה עם האמונה של כל אחד, אם הוא שמח בחלקו, ואני לעולם לא אשמיץ אדם שנוהג על פי אמונותיו, כל עוד והם לא באים בסתירה לקוד המוסר בחברה שלנו.

ואם יש מקום להוכיח, אז כמובן שיש כללים איך להוכיח, וכמובן את מי להוכיח.

אך לצערי אותם דברים שנכתבים ממש לא נשמעים כדברי תוכחה, אלא יותר בצליל מתנשא של לעג, דבר שאמור להכאיב לכל אדם, כי סובלנות וקבלת האחר הם הבסיס לכל חברה מתוקנת בין אם מושתתת ע"פי חוקי הדת או חוקי המדינה.

כולי תקווה שיבוא יום ונוכל כולנו לקבל את השונים מאיתנו כשווים.