כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    דמעת שיש על לחיו של הנצח

    2 תגובות   יום חמישי, 19/8/10, 23:32

    ''

     

    מצפון תיפתח הרעה, היא אמת שצרופה בתודעתי מימי הילדות, כשקראתי בשקיקה בתנ"ך ובספורי ההסטוריה. אי אלו מלחמות בתולדותינו הקצרות כמדינה מודרנית,  אמתו את הנבואה. אחרות סתרו אותה. הכל,  עד שהגעתי לצפון הודו, שם הפכו ההודים את הקערה  על פיה.

     

    בהודו - מצפון תיפתח הטובה, דווקא.

    איפה בצפון טמון הטוב.

    נכון,  בהרי ההימליה הנושקים לשמים.

     

    הימליה  פירושו  בסנקריט "משכן השלג", אבל אני, שנתפסתי למצלול של השם, התאכזבתי. זה הכל, רק משכן השלג. ומה אם מהדהד לי בשם גם ה-הימל , (שמים בגרמנית), וגם ה-הלל וה-הללויה העבריים, קרי הלל יה. כי מה נותר עוד לעשות מול הפסגות הנשגבות אם לא לידום או להלל יה.

     

    הרי ההימליה , מקורות האוויר הצונן והמים, נשגבים גם בעיני ההודים.  האלים ובעקבותיהם ההודים האמידים, יודעים מה טוב.

    ה-Arsh   ההודי, כס האלוהים ("ארש האלוהות" שלנו דומה במצלול למילה הסנקריטית) נמצא במפגש בין הר לנהר. כשדלהי בוערת בארבעים מעלות צלזיוס ויותר, איזה כייף להשתכן  בהרי ההימליה, איזו ברכה. התיירים ההודים נוהרים למאנאלי וללאדאק בעקבות האלים ובעקבות הצינה, נושמים אויר צח ונאפפים בקדושה.

     

    הקרחונים שמפשירים מהווים את מקורות הנביעה של נהרות הענק כמו ההינדוס, הגנגס והבהמפוטרה, שלא לדבר על  עוד מאות נהרות, נחלים, פלגים ומפלים. המפליא הוא, שגם במורדות המדבריים של ההימליה, נסעתי קילומטרים על קילומטרים באוויר יבש. האף נסתם,  הגרון לא הסתפק במיכלי המים שהגרתי לתוכו לשוא. השיער נפרע  ונקבוביות העור לא נשמו כמעט.  ופתאום, לא פאטאמורגאנה, אלא  מפל צוננים גלש מהגבהים, התיז מי שלולית זכים – כמו התבלבל בבחירת כיוון הזרימה – מחיה נפשות.

     

    גובהם של הרי ההימליה הגן על הודו מפני רוחות הכפור הסיביריים ומפני הכובשים. אפילו גינגס חאן, בעומדו מול צוקי האין סוף, נמלא פחד. תפס, שלמרות כיבושיו, גם הוא בן מוות. להרי ההימליה לא יוכל. בשל המחסום הבלתי עביר גם לא התפתחו  קשרים בין סין להודו ושתי התרבויות התפתחו במקביל.

     

    לא מפליא אם כך, שבתרבות ההודית הצפון הוא מקור הערגה והגעגוע, מקורו של הלא מושג. משכנם של האלים, אבל גם מקומה של  האהובה המסתורית שמפללים אליה ומייחלים לה. או מקומו של  הנשי שבנו, שאליו יוצאת הנפש.

     

    מי שלא השתכנע בעליונותו של הצפון , יעלה  אל הטאג' מהל, שבאגרא, במדינת אוטר פראדש הצפונית.  השאה ג'האן המוגולי, הבעל והאוהב הגדול  בהסטוריה, שהיה  לאגדה בזכות אהבתו לאשתו מומתאז, המחיש את עליונותו של הצפון. קברה  המופלא של פנינת הארמון מומתאז, הוא שיר הלל לנשי, להרמוני ולמושלם אבל גם לאנושי. "דמעת שיש על לחיו של הנצח",  כפי שתאר אותו המשורר ההודי רבירדנאט טאגור.

     

    למי שזקוק לשעור באהבה, הנה עוד כמה פרטים על השמועות שמתרוצצות באזור – כמו פרחים מלבלבים על דפי ההסטוריה היבשים.

    השאה ג'האן נשא את מומתאז לאשה, בהיותו בן 15, ובהיותה בת 14.  בעשרים וארבע שנות חייהם המשותפים, הצטרפה מומתאז למסעותיו וילדה לו 13 ילדים. מספרים שם, שהשאה  היה נוכח בכל הלידות: מחזיק בעדינות בידה של מלכתו, מוחה את זיעתה בממחטות משי,  גונח וזועק עם היולדת המיוסרת. רק פעם אחת, בלידת הבן ה-14 לא נכח בלידה. אז נפחה מומתאז את נשמתה.

     

    השאה, אכול טרוף וצער, לא סלח לעצמו, שמונה ימים הסתגר בלי אוכל ומשקה. משקם מצום אבלו, מיד התחיל בבנית הנפלא שבפלאי תבל,  שישמש קבר לאהובתו. ( גם את עצמו ציווה לקבור לידה, כשיגיע יומו).

    22 שנים ו- 20,000 עובדים, שמרביתם קפחו חייהם בבניה, נדרשו לו לבניית הפלא. האדריכל, מתכנן הטאג', קפח רק את ידיו, השאה  כרת אותן, כדי שלא יוסיף ויבנה בניין מפואר יותר שיאפיל על קברה\קברו - הכל מאהבה.

     

    הרכלניות המרושעות, האמונות על האמת שתעבור מדור לדור, המכשפות הזקנות, חסרות השיניים, יורקות ארס בשוּ שוּ, ובשָה שָה, למי שרק רוצה לשמוע... שבערב לידת הבן ה-14, התעסק השאה עם פילגש חדשה, שהגיעה להרמון.

    יימח שמן, הקנאיות,  הן לא מפרגנות אהבה אמיתית.

    בצלום - מחייכת על רקע הטאג' מהל. ודאי היה לה חלק בהפצת שמועות מרושעות על השאה ג'האן. צלמה באבא יאגה

    (C) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/8/10 23:50:

      צטט: ואחרי ככלות הכל 2010-08-21 01:29:10

      ואוו להתקנא בך ובחוויות שאת חווית שם...
      תודה לך על השיתוף על המידע המפורט
      ושבת שלום וקרירה

      תודה רבה

       

      ואוו להתקנא בך ובחוויות שאת חווית שם...
      תודה לך על השיתוף על המידע המפורט
      ושבת שלום וקרירה

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין