כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    חשיבות "הדרך" הרבה יותר מהיציאה אליה או המטרה הסופית...

    2 תגובות   יום שישי , 20/8/10, 09:15

    הרבה מאיתנו יודעים בפנים ,מה אנו רוצים או כיצד היינו רוצים שיהיו פני הדברים והתוצאות בחיינו.

    אבל הרבה מאיתנו גם לא מצליחים להגיע לשם  וכאן התסכול הגדול.

    אנחנו שמים מטרה-יעדים-כיון ועכשיו משהכל ברור ומדוייק קדימה אנו מתחילים ללכת את הפסיעה הראשונה על פי רשימת הצעדים שכתבנו לנו....אבל זה לא תמיד הולך : לעיתים זה נעצר עוד בחצי הפסיעה הראשונה ולעיתם בשנייה ועיתים אפילו כמעט לקראת סוף הדרך -בכלל מסתבר לנו שזה לא מה שרצינו או קויינו לא וזה ממש לא הולך לפי התוכניות שלנו,או האם בכלל זה הכיון שאני  באמת רוצה ללכת אליו? האם זו באמת התוצאה אליה התכווננתי?

    אחים ואחיות לדרך,למסע החיים כפי שאני תמיד אומרת יש בתוכנו את "הילד/ה" ו"זקנ/ת השבט" ,

    מסע החיים או אומנות החיים עבורי בדרך הרפואה האינדיאנית אותה אני חווה ומדריכה היא השילוב והאיזון בין השניים.

    כאשר אני מעוררת בתוכי את הפשטות-התמימות-השמחה ואש החופש של הילדה שבי יחד עם העצמת החוכמה העתיקה,האינטואיציה ו"הידיעה" שבזקנת השבט שבי - אז אני באמת יכולה ללכת כל פסיעה ודרך בחיי ממקום מאוזן ונכון לי יותר,ממקום של חופש הבחירה והרצון בחיי,ממקום בו אני פחות מטולטלת ומושפעת מהסביבה ואירועי החיים.

    הילדה שבי מחברת אותי ומזכירה לזקנת השבט שבי -את המקום של התשוקה,החופש והקלות בחיי,המקום של האפשרות להישטתות,,לטעות ופשוט להיות אהובה ללא תנאי בדרכי ואילו זקנת השבט שבי נותנת לילדה שבי את הביטחון להיות ולשחק,את הידיעה וההדרכה מתי לשתוק ומתי לדבר,מתי לרוץ כסוס פרא ומתי לעמוד בשקט ולהתבונן ,היא מדייקת עבורי מי נכון ומי לא,מה נכון לי ומה לא.ולכן אהובים כל משמעות החיים היא הדרך אותה אנו עוברים ,שלא נטעה ,ברור שחשוב לא פחות להבין ולדעת מהיכן אנו מתחילים ולאן אנו הולכים,יחד עם מטרות ויעד וחזון אך לצערי רובנו נותנים כל כך מעט מקום וחשיבות למסע שביניהם.

    הרי,כאשר אנו מתכונים למשהו ,או פתאום ישנה איזו תובנה מדויקת או אסימון נופל לנו - אז אנו מרגישים את זה כל כך נכון וברור ופתאום באורך פלא זה גם יכול כל כך להסתדר עם עצמנו ועם הסביבה והקלות פשוט שם והרבה פעמים זה מלווה בתחושת הקלה והתרגשות .מדוע? כי זה שלנו ומתוכנו וזה מרגיש נכון לנו וכאן אנו מחוייבים - להתרגש מכל צעד מהדרך ולהרגיש את כל קשת התחושות והרגשות אשר עולות בנו מתוכה - כי הם הססמוגרף הכי נכון עבורנו - זו הילדה שמרגישה את האדמה שאנו הולכים עלי ה- בואו נרגיש אותה ובואו נקשיב להכוונת הזקנה שבנו.

    שלכולנו תהיה שבת קסומה והרבה הפתעות בדרך

    הו מיטאקוי אויאסין

    תמנע

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/10/11 11:17:

      .

      תמנע יקרה,

      את אדם מופלא, הבנתי זאת מייד - בפגישתינו בפסטיבל "סגול",

      ומהקריאה {הקצרצרה} אותך, כאן.

      מבורכת את *

        20/8/10 10:20:
      תמנע, כתבת נפלא,
      מזדהה עם כל מלה וחיה את הדיאלוג שבין ה"ילדה" וה"זקנה".
      שתהיה שבת שלום,
      רחל

      ארכיון

      פרופיל

      תמנע אל שרון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין