| מלאו לי שמונה שנים והייתי שבה מבית הספר ורואה את אמי על המטה שוכבת ובוכה והייתי נתקפת צער ובוכה , בדמעות של דחילו ורחמו הייתי כורעת על ברכיי מלטפת ראשה ושואלת?"מה לך אמא ולמה ראשך קשור במטפחת ?, אל תבכי בבקשה אמא,.בוכה אני כי אני יתומה ,אין לי אם ואב וראשי כואב ,ביתי הפוך , ואין אני יכולה לעשות מאומה , כיוון שצערי רב שלא זכיתי לראות את פניי הורי מימיי, ועכשיו תקף אותי כאב עז עד שרותקתי למיטה מיד עניתי," " אל דאגה אימי ,אמרק לך את הבית רק היי לי בריאה והרגעי אני פה לידך יש לך את כולנו שבע אחים ואני הקטנה לשרותך , ולקחתי מטאטא והתחלתי בידיי הקטנות לעלות על הכיסא ולהדיח כלים, רק שאמא תהיה בריאה, בללות ישנתי עמה ואחזתי בשמלתה, ולאן שפנתה פניתי יחד איתה, ואם יצאה חס ושלום ,התעלפתי , וישבתי אבלה על הריצפה,והייתי כחולה ונחנקת, עד איבוד נשימה, ואחי היה אוחז בי בחזקה שלא ארדוף אחריה, אם הייתה צריכה לסדר דבר מה . בלילה היתי חבוקה עימה ובחלומות פחדתי שמה ירע לה,,ואמא אומרת" את היית הילדה האהובה,אהבתי את כולם אבל את עלית על כולם באהבתי ,עזה הייתה אהבתך אליי בת זקונים ,את חביבה מכולם ,איך יתכן שהעברת אהבה לאחר , כשמלאו לך שש עשרה שנים.,תמיד פחדתי עליך מהחיים את ואחיך גואל שנכם קשורים אליי. |