0

התבוננות 2 מהספר: "אורדורה" הרוח

8 תגובות   יום שבת, 21/8/10, 12:18

יום חורף אחד ביקרתי בדרום תל אביב. נייר שהיה בתוך בוץ על הכביש משך את עיני/חושי. התבוננתי מקרוב ולהפתעתי זה היה שטר מקומט של מאה דולר. הוא היה כול כך מלוכלך שלקחתי קיסם מכיסי ונעצתי בו. כך כשהוא תלוי על הקיסם חיפשתי ברז מים בחצר על מנת לשטוף אותו...

איך שאני יוצא מהחצר כשהשטר הרטוב בידי, ממולי הייתה חנות סטונאית לממכר מוצרי סידקית מסין.

לא יודע למה, אבל נכנסתי ושאלתי את המוכר אם יש לו שבשבות רוח קטנות וכמה זה עולה?

המוכר, שראה את השטר של מאה הדולר בידי, אמר שמחיר שבשבת כדולר וחצי ליחידה והן ארוזות בקופסאות של מאתיים שבשבות. השבשבות שקוטרן היה כארבעים ס"מ היו צבעוניות עם שש כנפיים לאחת. במבט הראשון הן נראו כפרחים צבעונים והזכירו לי את סיכת הראש המגולפת שמצאתי שנים קודם על שפת הים. היססתי ורציתי לשאול אותו אם אני יכול לקנות ממנו גם שבשבות בודדות...

כשהוא לפתע אמר:

"תראה, קיבלתי הבוקר בחזרה מלקוח קופסה עם שבשבות שהצבע נפגם בהן קצת, אם אתה מעוניין אני אתן לך אותן בתמורה לשטר שבידך."

הסכמתי והעיסקה בוצעה.

הגעתי לביתי עם החבילה הכבדה בשעות אחר הצהרים...

למחרת סימנתי בחצרי, קווים אלכסונים וקווים ישרים וקווים עגולים.

בכול מפגש של שני קווים, תקעתי שבשבת צבעונית. השבשבות המסתובבות עמדו על יתדות באורכים שונים, חלקן קצרות וחלקן ארוכות. בשעות הצהרים, החצר שאורכה כשלושים מטרים ורוחבה גם כשלושים מטרים, הייתה מלאה בכול השבשבות שבקופסה.

לקחתי סולם גבוה עם מושב בקצהו, התישבתי עליו, מזגתי לעצמי משקה חריף, שמתי ברקע מוזיקה קלאסית וחיכתי למופע הנפלא של הרוח...

כול משב רוח בחצר הפעיל שבשבות אחרות. חלקן הסתבבו עם כיוון השעון וחלקן כנגד כיוון השעון. גילתי שאין הגיון בסיבובים. היו שבשבות שהסתובבו בעוצמה רבה, כששבשבות הצמודות להן כמעט ולא זזו... תחושה של מוזריות הרוח... אבל זו הייתה האפשרות היחידה שלי לזהות את הרוח ואת כיוונה. המראה היה קסום. לקחתי יומן והענקתי לכול שבשבת מספר. ימים ישבתי בחצר ורשמתי את השבשבות המסתובבות. המסקנה המצטברת, שישנם אזורים בחצר שבהן הרוח אוהבת יותר לנוע מאשר באזורים אחרים... רשמתי בעזרת מצפן את הכיוונים המועדפים של זרימת הרוח. התחושה שקיבלתי, שיש לי בחצר מספר רוחות, הנושבות בשעות מסוימות בכיוונים מסוימים ובגבהים שונים מהקרקע. לאחר שבוע לקחתי את כול השבשבות והלכתי לשדה פתוח במרחק כקילומטר מחצרי. גם שם, בשדה המרוחק הרוח התנהגה בדיוק כשם שהתנהגה בחצרי וזרמה בכיוונים שונים ובעוצמות סיבוב שבשבת שונות.

בוקר אחד הגעתי לשדה המרוחק ואת רוב השבשבות נשאה הרוח, או בני אדם שעברו בסביבה... חלקכם יאמר שחבל על שטר הכסף... אבל הזיכרון שנשמר בזיכרוני שווה את השטר, שכידוע לא היה שייך לי באותו הבוקר.  

מקרה נוסף של התבוננות קרה לי עם אמי היקרה זצ"ל. (ההמשך כרגיל בשבוע הבא.)

דרג את התוכן: