רישום מעניין, דבי.

אבל הוא עושה לי תחושה מלנכולית,

בגלל השילוב של ה"אין צבעים"

יחד עם אסוציאציות ש נעל צבאית,

ואולי משהו קרה למישהו?

יקירה שבתי ברגע שחזרו כוכביי.

לה איר לך כוכב הערכתי.

חיבוק ליום קסום.

חברים יקרים,

מאוד שמחתי כשמצאתי את רישומי הפחם,

לא זכור לי מתי צוירו,

מניחה שבאחת מסדנאות הרישום בהן השתתפתי,

משהו מתקופה אחרת

ושונה מהדברים אותם אני עושה היום

מאוד שמחתי לקרוא את תגובותיכם

מלים מעודדות, מחמיאות ומרגשות.

שולחת תודה מכל הלב לכל אחת ואחד 

דבי

מקסים

אפשר  רק  להתפעל  מיכולתך  להראות  תמונה פשוטה מצד אחד,

  מדוייקת  מצד  שני   ,ממש  כמו  תמונה, אבל עם  אופי

  כהערכה  אני  מציעה  לך  ציור  מחוייך , כשאני מתחבא  מאחורי צייר  גדול  ממני,

  לבטח  תנחשי.. אם  את במקצוע

  שמעון

רישום מצויין.

לפי הסידור של הנושא כנראה תרגיל בתקופת הלימודים...

כמה נעים להזכר... גם אני למדתי פעם...

רמי

יש בכוחו של הרישום לשדר כוח ואמירה, שהצבע לא מסוגל להכיל.

אהבתי,

לולה

הנעל הבודדת מושכת כמובן את עיקר תשומת הלב.

אנחנו יכולות להוציא ספר ביחד, כי נעל כזו הופכת תחת ידיי לפוסט שלם!

מרתק התהליך הזה, בו דברים בנאליים, כמו טוסטר ישן, כוס פשוטה ונעל שׂבֵעַת דרכים, מתחיים ביד אמונה וכישרונית כשלך.

יפה !

את מעולה בכל דבר!!!

האווירה ובעיקר הנעליים, מזכירה קצת שואה...

*

אלומה

דבי יקירה,

יפה ביותר הרישום! *

שבת טובה ואכן נקווה לימים פחות לחים.

שונה ומיוחד מכל האחרונים,

המשך שבוע נעים וטעים - שירה

דבי יקרה,

הרישום מתעד את תקופת

קום המדינה,,,הנעליים הגבוהות של

החקלאים או המתישבים החדשים,,,

והכלים של התקופה שהיו מפח פשוט,

מרשים באוטנטיות שלו.

מחבקת לשבוע נעים וקצת פחות חם.

שלך,גרטה*

בעיני לנעל יש משמעות

של האדם שחוזר מהקרב

ומניח אותה כדי לומר לא עוד....

מאד אוהבת את עבודותייך בפחם

הן מדברות אלי באופן מיוחד.

תודה ששיתפת כתשורה לשבת.

נהדר.