| לפני הרבה שנים כשהחיים היו לונה פארק ורכבת שדים היה תחביב אצלי, כשהכל היה מונח על כף ידי, רק תיקחי.. הסתובבתי עם בטחון עצמי של מיליון דולר, עם חיוך על הפרצוף של בילתי מנוצחת והזיק בעיניים ניצת כשהיה אקשן, כשהיייתי לפני קרב מעניין מנטאלי או פיסי, לא חשוב ממש העיקר שיהיה מעניין. נכנסת עם חבר למועדון ביליארד,דרום ת"א , לא מעולם לא היה לי סבלנות ללמוד את המשחק. לוקחת סטקה ליד, מביטה מסביב, אין נשים במקומות האלו, לפחות אז לא היו.. שולחן של ערסים, הימורים כבדים,אנחנו ניגשים. אחד מהערסים נדלק על הפוזה, כמובן! [הכל מתוכנן]. אני שם כסף עליה הוא אומר, אני מחייכת,"כמה? " המבט המתנשא והחיוך של -בואו נשחק ילדים עובד כמו קסם על הסביבה . תוך 10 דקות מונחים על השולחן 1000$ הימורים על ראשי. החבר שאיתי מביט במבט מודאג,טוב הבנתי, אבל מה עכשיו? אני מסתכלת על הכסף , לוקחת ליד, סופרת לאט.. פולטת נשיפה של- זהוא? ואומרת:"טוב, זזים מפה, אלה ילדים פה , בוא נעבור למקום של גדולים.." מסתובבת והולכת, חברי היקר בעיקבותי, מנסה לבלום את הבלגן שנוצר, היי .. בואי נראה אותך.. שמים עוד.. והוא מסביר:"כשלא בא לה - היא הולכת, התבעסה שאתם לא רציניים.." הוא מזמין לבירה , ניצחתי בהתערבות!
|