בימים אלו שתי רשתות השיווק הגדולות הולכות מכות על מסך הטלויזיה שלנו. "שופרסל" ו"מגה" משחררות אין ספור פרסומות שמוכיחו שהן-הן יותר זולות מהמתחרה. הן אפילו מביאות הוכחות, דוגמת שני חשבונות בהם קיים פער (עצום!!) של כ-50 שקלים או משהו כזה. "מגה בול" אומרת שכולם אומרים שאצלה הכי זול (ונגיד שבאמת כולם אומרים - זה אומר שבאמת כולם צודקים?) ו"שופרסל" מבטיחה שיש לה ממש A-Team כזה שכל תפקידו עלי אדמות זה לוודא שהסלק בצנצנת לא יקר חלילה ב-5 אגורות מהמתחרה.

עם כזו מלחמה, הייתי מצפה שבכניסה לסניפי שתי הרשתות תעמוד איזו פיליפינית שמינימום תעשה לי מסאז' בגב בכל הטיול הזה עם העגלה בין המדפים. אבל מסתבר שבעוד שהרשתות משקיעות הון בלהוכיח "מי יותר זול" - הן מוכנות להשקיע מעט מאוד ב"אצל מי השירות טוב יותר".

קוראים ותיקים שלי (נו, בוא נאמר שיש כאלה) אולי חווים עכשיו פלאשבק. ב-2007 כתבתי פוסט ארוך (ארווווך) עם טענה דומה כלפי "שופרסל דיל", שבסניף שלה ביד-אליהו אני נוהג לעשות קניות לפעמים. הפעם על הכוונת שלי נמצאת המתחרה, מגה. לאחרונה הפך הסניף שלה ביד-אליהו מ"מגה" רגיל ל"מגה בול" - כלומר חנות "דיסקאונט", שהיא בדיוק הנישה של המתחרה הוותיקה שמעבר לכביש. זה היה נשמע לי מספיק מסקרן כדי לבדוק את העניין על בשרי ולעשות שם את ה"קניה הגדולה" התקופתית שלי.

היום בערב הגעתי לסניף המחודש ונוכחתי שהוא אולי זול (לא יודע אם יותר מהמתחרה, אבל זה גם לא נורא איכפת לי) - אבל אם כן - בזה גם מסתכם יתרונו.

- "אתם עושים משלוחים?", שאלתי בקופה הראשית.

- "קניה במוצאי שבת זה משלוח רק מחר", ענתה לי הקופאית.

בואו נגיד, לצורך העניין, שזה מקובל והגיוני (רק לצורך העניין).

- אני: "אוקיי, ואפשר לקבוע שעה מדויקת למשלוח?"

- קופאית: "לא, זה בטווח של ארבע שעות".

פאקינג ארבע שעות. אם אני זוכר נכון - בכנסת עובדים עכשיו על חוק שיאסור טווחי המתנה כאלה. אבל גם בלי חוק - אתם לא יכולים קצת לצמצם טווחים? או שאתם רק יודעים לצמצם מחירים?

"אה", הוסיפה הקופאית. "ומוצרים להקפאה אתה צריך לקחת איתך, כי יש לנו רק קירור ולא הקפאה".

בחוסר ברירה (נו, אני כבר שם וזה, עם עגלה ביד) - החלטתי בכל זאת ללכת על הקניה.

חוויית הקניה עצמה הייתה משביעת רצון ברובה. במוצ"ש יש מעט לקוחות, יחסית, ובהתאם לכך גם התורים לקופה אינם ארוכים. קצת התבאסתי שהקצביה סגורה במוצ"ש (לא ברורה סיבת החוקיות הזאת), כי בניתי על חתיכת סטייק או שתיים, אבל יאללה, בקטנה.

ואז, כשהגעתי לקופה, התברר, כמה מפתיע - שאין מי שיארוז. כלומר יש - אני. ממש כמו בפעם ההיא ב"שופרסל דיל", מסתבר שעל הרשת הגדולה זה גדול להעסיק מישהו שיארוז את המוצרים. "בימי חול יש, אבל במוצ"ש, כשפותחים רק לארבע שעות, זה לא משתלם", הסבירה לי הקופאית. מה כן משתלם? שהלקוח לא רק יעביר את המוצרים מהעגלה לפס הנע, אלא גם יארוז אותם בשקיות. ולא רק יארוז בשקיות, אלא גם יכניס לארגזים, אותם הוא כמובן צריך לסדר בעצמו לפי מה לקירור ומה לא. הקניה שלי הפעם לא הייתה כזו ענקית אז זה לא היה נורא מעיק. סתם מעצבן, כי למה בדיוק על קניה של 750 שקל לא מגיע לי שירות קצת יותר טוב? כסוג של גדעון רייכר לעניים (חדור מודעות צרכנית, אבל לא ממש עושה איתה הרבה מלבד לא לחזור למקומות בהם לא שירתו אותי טוב מספיק) יצאתי משם די מקומם.

ועכשיו אני רוצה לשאול אותך, מנכ"ל מגה - מה נראה לך יותר חשוב לי כשאני מנסה להחליט בינך לבין הנמסיס שלך שופרסל? לחסוך כמה עשרות שקלים, או לקבל שירות יותר טוב מזה עליו סיפרתי פה? שישארו לי בארנק עוד 30 שקל או שיהיה מי שיארוז לי את הקניה, יביא לי אותה באותו ערב, לא יגרום לי לחכות ארבע שעות בבית ולא יכריח אותי לסחוב איתי בעצמי את המוצרים הקפואים שקניתי? אגב, בדיוק בגלל מגבלת ה"אין הקפאה" הזו השתדלתי לקחת כמה שפחות מוצרים מהז'אנר, כדי לא להיסחב איתם בחזרה הביתה. זה אומר שהפסדת סל קניות גדול יותר מזה שרציתי לקנות. זה אומר שהשירות הבינוני שאתם נותנים נותן תוצאות גם בגודל העגלות.

אני מקווה שזה חומר למחשבה להנהלה, שאולי ברגעים אלו מאשרת עוד פרסומת שמוכיחה שחבילת אורז עולה ב"מגה" כמה אגורות פחות מאשר ב"שופרסל". כדאי שתפסיקו לחשוב על האורז במילעל, ותתחילו לחשוב על האורז במילרע.