כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג של mikelda

    עוסק בענייני חינוך, יזמות, שיפור מצב החינוך, הצעות חדשות. מה צריך לעשות ועדיין לא נעשה בתחום החינוך. רפורמות בחינוך לא מצליחות אצלנו לכן צריך להתמקד בשינויים קטנים ושיטתיים.

    0

    עצלות עיתונות ומה חושב האיש ברחוב

    1 תגובות   יום שבת, 13/10/07, 10:38

        סופסוף התעורר העם חלכה. רק כאשר המים מגיעים עד נפש יוצא אש ועשן מעם מדוכא. הפוסט הזה עוסק בחוסר הבנה ועצלות של עיתונאים לבדוק ולשמור על אובייקטיביות, כאשר מטפלים, מדווחים או מנסים למצוא את הצדק החברתי או צדק כלשהוא. בדרך כלל ענייני מורים וחינוך מעסיקים רק את העוסקים בחינוך ובהוראה באופן ישיר, עכשיו נראה שיש בשלות למודעות ציבורית גבוהה יותר למצב המטורף מערכת החינוך הבסיסית נמצאת בקריסה מתמשכת ואין פוצה. עיתונאים כמו מירב ארלוזורוב, נחמיה שטרסלר המשתלחים במורים ובמנהיגיהם שואבים את ידיעותיהם רק ממקורבים באוצר וכיוב, לא מנסים לבדוק נתונים נוספים, הם מבאישים את העיתונאות האמיתית. לאחרונה פרסם עיתונאי אחר, ניר קיפניס בגלובוס כתבה, שם הוא מתייחס לעצלות העיתונאים וחוסר המוטיבצייה לעסוק בענייני חינוך..הבאתי כמה תגובות של קוראים / טוקבקיסטים מהימים האחרונים. אפשר ללמוד מהם הרבה יתר מכתבות ופמפלטים של עיתונאים מטעם. קריאה מעניינת:http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/911015.html
    "
    קול קורא" לשרת החינוך,

    היכן את? מה את עושה בימים אלה? האם את שוקדת כרגע על השינויים במתכונת הבגרויות במתמטיקה, באזרחות, בהיסטוריה, בלשון? האם את מפיצה תוכניות חינוכיות להומניזם, לפלורליזם ולמעורבות בקהילה? ? כל אלה חשובים מאד, כמובן, אבל השאלה היא: האם יהיה מי שיוכל להטמיע במערכת החינוך את כל התוכניות היפות הנהגות השכם והערב במשרדך?

    האם לא הגיעה העת לרכז את כל המשאבים של משרד החינוך, הכוחות החשיבתיים, היצירתיים והמערכתיים, למטרה אחת בלבד ? הצלת מערכת החינוך?

    מדוע אינך מתייצבת בראש המאבק של מורי ישראל? מדוע את נסוגה לאחור באלגנטיות שקטה, ומותירה אותנו המורים אל מול שר האוצר?

    נשוב ונעלה את מה שכבר נשמע כקלישאה - אנו נמצאים בקרב המכריע על עתידה של מדינת ישראל. שדה המערכה אינו בצפון מול החיזבאללה, אינו בעוטף עזה מול החמאס, ואף אינו מול האיום האירני. לקרב הזה אין סקס-אפיל, הוא אינו מצטלם היטב, כתבי טלוויזיה אינם משדרים אותו לאומה בפאתוס, ושירים לא ייכתבו עליו לדורות הבאים. לשמחתנו, בקרב על החינוך אין הרוגים, אבל אם נפסיד בו התוצאה תהיה חורבן.

    והרי ברור לכולם, מורים, הורים, תלמידים וגם לממשלת ישראל, שהמאבק מתמקד בשתי נקודות מרכזיות עליהן מתבססת מערכת חינוך טובה שלה כולנו מייחלים:
    1.
    השבחת כוח ההוראה ? אנו מתנצלים על הדרישה "החצופה" להעלאת שכרו של המורה לרמה שלא תבזה אותנו, שלא תבריח את כוחות ההוראה הטובים הקיימים היום לכיוון ההייטק, ושתביא למערכת החינוך את המיטב שבצעירים בוגרי האוניברסיטאות והמכללות.
    2.
    צמצום מספר התלמידים בכיתות הלימוד- גם המורה הטוב ביותר אינו מסוגל ללמד 40 תלמידים בכיתה, והפגיעה החמורה ביותר היא בתלמידים עצמם. האם לא ברור לך שהצפיפות בכיתות מזינה את האלימות? האם לא שמת לב שבמקביל למערכת החינוך הציבורית עולה ומשגשגת מערכת חינוך נפרדת של שיעורים פרטיים במקצועות השונים שאליה פונים התלמידים בעלי היכולת הכלכלית שאינם מוצאים את עצמם בכיתות הצפופות? ומה יעשו אלה שאין באפשרותם לממן את השיעורים הפרטיים?

    נכון, מדובר במילה הגסה "כסף", והרי "לא יעלה על הדעת" שאנשי חינוך, מנחילי הערכים החברתיים, ידברו על הגועל נפש, אבל בזה מדובר!! כסף!! והרבה כסף!! למי? למערכת החינוך של מדינת ישראל!!

    שרת החינוך, ישנן שתי אפשרויות: הראשונה - אנחנו טועים והבעיה אינה כסף. במקרה זה נשמח לקבל את הסבריך, אך כרגע את שותקת. האפשרות השנייה היא שאנחנו צודקים (התרשמנו לא פעם שאת מסכימה איתנו), ובמקרה זה את היא זו שחייבת להוביל את המאבק, ולא להפוך את הקרב על עתידה של מדינת ישראל לסכסוך של ארגון עובדים תאבי בצע המעוניינים להשתלט על תקציב המדינה.

    מורים בחטיבה העליונה "מעיין"
    מועצה אזורית עמק חפר מתביישתאני מורה השייך להסתדרות המורים ,מתבייש במה שסוכם עם ההסתדרות ,במיוחד כשמדובר על מורים ותיקים אם וכאשר יכנסו לאופק חדש.
    לדעתי ההסתדרות עשתה טעות גדולה וחתמה בפזיזות על הסכם שהוא לכל הדעות רע.חבל ששני הארגונים לא מתואמים בייחד כי היינו יכולים להשיג הרבה .בכל מקרה אנו מחזיקים אצבעות לארז ולארגון המורים על הנחישות וקבלת ההחלטות ,כי במדינה הזו הוכח ולא פעם כי מי שלא שובת לא מקבל ובמיוחד כשמדובר בשכר ובתנאים המשפילים שהמורים מקבלים התנגדות מורי ההסתדרות להסכםההסכם שנחתם עם הסתדרות המורים - הסכם גרוע ותמוה!
    ממש לא ברור כיצד וסרמן חתם עליו. בכל מקרה יש התנגדות גדולה של המורים - ואלה מסרבים להצטרף להסכם.
    למזלם של מורי הארגון , רן ארז עומד בפרץ ולא חותם על ההסכם! מחזקת את ידי הארגון - אין שביתה צודקת מזו לא להתקפל - ממחר שביתה כללית (!) כי פעם אחת ולתמיד צריך לפתור את עניין השפלת המורים וחיסול יוקרת מקצוע ההוראה. אסור לנו להסתפק באיזו עצם שנזרקת אלא רק בקבלה מלאה של כל דרישותינו!!! רן ארז, לא תמיד הסכמתי איתך אך בעניין המאבק- איתך לכל אורך הדרך. אל תשבר!!! מורה מהארגון: משא ומתן שר האוצר אומר במפורש שלא יהיה תוספת שכר למורים אז מדוע אם כן הוא קורא לקיים משא ומתן? על מה בדיוק אם הוא כבר קבע מראש את תוצאותיה?
    יש להשבית את המערכת כולה! יש לזעוק כי לא מדובר רק בתוספת שכר אלא גם בתנאי הלמידה של התלמידים! אם החינוך חשוב לעם - עליו לזעוק לשמיים כדי לשפר את מערכת החינוך ובראש וראשונה לשפר את מעמדו של המורה הן בכיתה והן בחברה כולה. 

    הגר: "פעמי משיח הנה זה בא"*הויכוח ביסוד שביתת מורי התיכון נוגע לאחוזים, שעות, תקנים ולשאר סעיפים שמרדימים בנקל כל אדם שאינה חשב, כלכלנית וכו`. ברם, שומה להודות, המחלוקת בציבור (ובחלק מהתגובות כאן) מגדירה את שני מחנות הניצים. מחנה "מורי לובה" מזה, ומאידך אלו הסבורים שחינוך ילדינו הוא ענין רציני מדי בכדי שיופקר בידי עבדי קבלן - לכשעצמם, מועסקים בתנאי לובה או "יש נשק?" מחפירים.

    אינני יודעת אילו מים נצקו על שטרסלר. אולם, האחרון נולד מחדש כסוציאליסט המקונן על מות העבודה המאורגנת. החבר נחמיה מקונן על "שגיאה" - שינוי מבני-אירגוני - שהובילה, לדעתו, להחלשה של אירגון המורים בכללותו. חמור מכל: עמעום כוחו של נשק השביתה ("[ש]רק מאבק משותף יוביל אותם לתוצאות. ... השביתה מכאיבה באמת. ההורים אינם יכולים ללכת לעבודה ושוועתם עולה השמימה - עד שהפוליטיקאים נכנעים."). הפועל שטרסלר מבהיר לנו שמאבק מורי התיכון קשור בעבותות של סולדריות מעמדית למאבק מרצות האוניברסיטאות, למאבק מורי היסודי ובכלל, למאבקם של עם עובדים מזי רעב, "שוב פונים מזרחה" בראשות מר עיני.
    או שמא הכל כשר בכדי להשמיץ ולפגוע בשביתה בבטנה הרכה - מנהיג לא כריזמטי שעומד בראש שביתה, שלעמדתי - התואמת את דעת הרוב הציבור הינה: "מהמוצדקות בשביתות ישראל". האם הפיכת הפנים והמניפסט השטרסלרי אינם אלא רטוריקת הפוך על הפוך? קרי, אם תפגע המנהיגות (או אמון המונהגים בהנהגתם וראשיה) תפרע שביתה?

    לא לעולם חוסן. באחריתו הופך פניו המניפסט הניאו קומוניסטי מאת קומרד נחמיה. הנה ניבטים חלקי פנים אמיתיים אחר המסכה. מורי ישראל עומדים כעצם בגרון כוחות ה"ניאו" (neocon כנאו-ליבראלים). אחר ששירותי הרפואה הופרטו ושיעור רופאי לובה ("ביקור...," "מוקד..." וכו`) מתחרה בשיעור העוסקים בענף השליחויות; אחר ריסוק העבודה המאורגנת והנהגתה ההסתדרותית, נותרו מורי ישראל כסימן ועדות לשפיות, לעבודה מאורגנת ולמה שבקיצור כולנו עורגים בשם: "ישראל היפה". מורי ישראל מקלקלים את השורה ומזכירים שחינוך הוא "מוצר יסוד" שחייבת המדינה לאזרחיה - אלולא כן אין זכות לעצם קיומה.
    שלא יעבדו עליכם החבר נחמיה ומקהלת צבא הפרולטריון. תחת שפם סטלין חפץ הניאו-ליבראל שטרסלר בריסוק ההוראה המאורגנת. במנטרות חזירות ההפרטה מנסה שטרלר לדאוג לעוד חבר המבקש להקים חברת כח עבדים. עבדים שישוגרו כאמצעי יצור בשכר לובה, מאבטחים ושאר עבדי קבלן לכתה שבה מתחנכים ילדנו. את הרווח, יגרוף חברו הקבלן של שטרסלר ועשרות הרשויות שיקים משרד החינוך "לפקח"-להתעשר על חשבוננו מעסקי קבלן העבדות ועצם הפרטת משאב ציבורי לידי מקורבים, רשויות פיקוח ופקידים אחרים על-חשבון הציבור.

    רן ארז מפריע לשטרסלר. המנהיג האפור שהשטרסלרים אוהבים להשתלח בו עושה להם בית ספר. מר ארז עומד בראש שביתה שמועד סיומה מי תדע ושהתמיכה הציבורית בה חסרת תקדים בהשוואה לכל ציבור עובדים אחר שקיים שביתה בישראל לאחרונה.

    ככל הנראה סיום השביתה יושג בפשרה שפרטיה מצ`עממים: אחוז פה וגמול שם. פתרון חרפת ההוראה בישראל לא יושג אלא אם מורה ישתכר שכר בסיסי של כ-10,000 ש"ח בערך נוכחי. במדינה שבה בועת הבטחון מעשירה אלפי שוטרים בוגרי 12 שנות לימוד בכתה ג`; במדינה שבה גנרלים ורס"רים מתפרנסים מכיבוש, השמדת עם והכברת סבל; במציאות שבה לווייני הבטחון ופרפריותיו (עמותות ורשויות "מלחמה" בתאונות דרכים, "מלחמה" בסמים, תעשיות מעקב, חדירה לפרטיות, עינוי ומצוקה ועוד ועוד) שואבים ומאכלים כספי ציבור למען הכבר סבל, הרג, מצוקה ועוול אין להלום שמרקיז שב"כ יגזול משאבי ציבור מופקרים ומופקעים, אך מורה לא ישתכר לפחות כמו חלאת פלצות שטאזי-שב"כ חסרי מוסר, עילגים, בורים, בעלי .I.Q. חד-ספרתי והשכלה מלטביה שכל מארת חיהם קודש לענות, לרצוח ולהגביר סבל ומלחמה.

    שכר מופקר של כ-7,000 ש"ח לבבון משטרה (זה האינטליגנט שיודע לקרוא 10 אותיות) ושכר רעב למורים מלמד על חולי חברתי עמוק. אי-הכרה בחשיבות ההוראה וההשכלה משתרגת לבתי הספר, לאוניברסיטאות, מכוני מחקר, ספריות וכו`. חברה שקוראת שם "תרבות" על נינט ויהודה לוי (ע"ע "העיר") היא חברה חולה. חברה שלא משכילה להבין שמורים טובים הם המפתח לאזרחים טובים וחושבים, היא חברה מנוונת. חברה שבה יש די עודף למשטרה עולה גל גדותיה בתקנים, תקציבים וכח אדם; חברה שבה על כל הסתברות אפסית ל"סיכון" מפי מהלכי האימים ומחרחרי המחלחמה יש די והותר להוציא ולהעשיר, אי-אפשר להמשיך ולקפוץ יד למי שממלאים תפקיד מרכזי בעיצוב פני החברה והמבנה החברתי בישראל.

    זהו המאבק האמיתי. השבת החינוך והעוסקים בו למעמדם בימי ישראל היפה ותגמולם בערכי המאה ה-21.


    *
    על-פי, מן הסתם האלמני שממנו העתיקה וגנבה הפלגיאטית נעמי "אין פוקד" ו"ככר השוק ריקה"

          

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/10/07 09:12:

      הי לכולם

      גם אני מורה מודאגת

      אני מודאגת ממצב החינוך אני מודאגת ממצב התייחסות הממשלה לצרכים של העם.

      בכל התחומים אני רואה אטימות מוחלטת. אטימות שיוצרת כבר היום מצב של אנטיגוניזים. אזרחי מדינת ישראל כבר לא איכפת להם מכלום.

      אם למדינה לא אכפת למה שלנו היה אכפת.

      את המצב רואים ביחס לזקנים, לסטודנטים, למפוני גוש קטיף,

      לעובדים ובעיקר לנו המורים ולמערכת החינוך כולה.

      לדעתי חייב להיות שינוי ומהר השינוי חייב להתחיל מלמעלה.

      על ראש הממשלה לשנות את סדר העדיפות שלו לפנות לציבור המורים ובאמת להתאים רפורמה שניתן לחיות איתה ושארגון המורים יוכל לקבל אותה.במקביל לשבת עם הסתדרות המורים ולתקן את ההסכם כך שלא יפגע במורים ותיקים.

      היום מה ניתן לעשות כדי לעורר את התקשורת הן צעדות לאורך מסלולים מאושרים בערים.

      לצורך זה אנחנו צריכים להתארגן כמו שעשו במבשרת ובמודיעין ולקבל אישורים אזוריים לסגור רחובות באישור ולהפגין נוכחות.