בשבועות האחרונים הולך ומתעצם המאבק המתוקשר על תמלוגי הגז. למי מבינכם שאינו בקיא בפרטים או שהמושג תמלוגי הגז לא מצלצל מוכר הרי סיכום קצר.
זה עשרות שנים, למעשה כבר מימי ראשית המדינה, מיטב המוחות והמומחים מחפשים אחר מקורות אנרגיה לאורכה ולרוחבה של הארץ. הרי אין חלום יותר מתוק כמו מציאת מאגרי נפט בלתי נדלים כמו אצל השכנים הדשנים מאזור המפרץ הפרסי. גם יעזור לנו במימון תקציבים וגם יפתור אותנו מתלות במקורות זרים.
בשנות ה-60, לשבריר שנייה, אף התגשמה הציפייה- בשדות חלץ בצפון הנגב(בואכה שדרות) התגלו מרבצי נפט- אך עד מהרה הם התגלו כלא מסחריים במיוחד (100 חביות ביום טוב). אך הציפייה והחלום לא נגוזו והחיפושים המשיכו במלוא המרץ במימון משקיעים מקומיים וזרים.
כל אלו שלא טמנו את ידם בצלחת, מימנו את עיקר העלויות בעזרת הנפקת מניות- שיטה ידועה ומקובלת למימון השקעות עתירות סיכון. מדי כמה שנים הופיעו אסדת קידוח מול חוף הים בנקודה שנראית היטב מן החוף, או באזור ים המלח במרחק יריקה מן המלונות- העיקר שעיני הציבור תישארנה פקוחות והידיים עם המזומנים ימשיכו לרכוש עוד קצת מניות למימון העלויות.
כרגיל כעבור חודש חודשיים היה מתגלה המאגר הפוטנציאלי כעוד קידוח סרק עד לסבב הבא של מילוי הקופה.
אבל הנה לפני כשנה, בעת ימי מבצע "עופרת יצוקה", עת המטרנו אש ותמרות עשן על האויב בדרום, בקידוח הגז בצפון התגלה מאגר גז אמיתי, גדול בכמות ועשיר באיכות. לאחר יובל שנים סוף סוף גם אנחנו נכנסנו לרשימה של בעלי המשאבים הטבעיים. וכמו תמיד אצל היהודים, כשמדובר בכספים מתחילים הריבים.

אמנם בזיכיון החיפוש שהעניקה המדינה למחפשים ולקודחים סוכם על אחוז X של תמלוגים למדינה מסך ההכנסות, אך כמקובל בעניינים שכאלה ישנה אופציה להגדלה רטרואקטיבית של גובה התמלוגים- ונערי האוצר, ששמם יצא למרחוק בתור כאלה שדואגים לכל גרוש בקופת המזומנים, גם פה לנוכח הפוטנציאל לא מוכנים להפקיר את האוצר הטבעי בידי הטייקונים.
כך התפתח לו קרב איתנים- מצד אחד ניצבים הטייקונים עם מיטב המשפטנים, לוביסטים ויחצנים אל מול נציגי הציבור- הפרקליטות, הממשלה וארגונים החברתיים משמאל וימין שמזהים גם הם את הפוטנציאל של התמלוגים במימון והשלמת הפערים החברתיים.
אינני משפטן (ובשלב זה של חיי אין לי שאיפות להיות כזה), אך אין ספק שצפוי לנו פה קרב מרתק. לנוכח עמידת בעלי הממון על רגליהם האחריות של האסדות, לנוכח שכירת מיטב המומחים והמוחות לניהול הקרב על ה"חלב", הרי שהעלאת התמלוגים רטרואקטיבית ככל הנראה אינה פיקטיבית אלא נשענת על בסיס משפטי בינלאומי מוכר ומקובל.
יהיו תוצאות המאבק אשר יהיו- מניות חיפושי הנפט והגז ימשיכו למשוך ולרכז תשומת לב, אם עצבנות כללית אך במגמת עליה תמידית.
שווה לעקוב אחריהן ביתר שאת ולמי שמבין בשיטת המסחר היומית- בהחלט יש פה פוטנציאל לא מבוטל לפעילות ימית מוצלחת וחיובית.

דודו רוז

www.simpletrade.co.il