גלה יא אלה
פוסטים אחרונים
- חוסכת לפסיכולוג 30/11/14
- הכי אידיוט בעולם. 29/7/14
- לאדון ערומכו-לו 24/7/14
- גם לכתוב לך את העסק וגם ליצור לך וידאו מושך לקוחות 24/7/14
- תגיד, מה שלום ה.... 5/7/14
- סרט שלא מביא לקוחות, סרט רע! 1/7/14
ארכיון
בוא.
 היה זה אמצע אוקטובר. אפילו ריחה החמצמץ של הגננת לא יכול לו ליפי הבריאה, לריח הגשם הראשון, לעננים שכיסו הכל בתפאורה אינטימית שלעולם תחקק בראשה של הילדה הקטנה בת החמש. היא זוכרת רימון, היא זוכרת יין, היא זוכרת בעיקר את הריח, הריח המשכר שנחרט בנבחי תעלות אפה, ריח גשם ראשון ששינה לעד את זוית ראייתה. מעתה כמהה לרגע הזה בו יחשיכו השמיים, כל נפץ מחריד יחמם ליבה ויעטוף אותה בהילה. *** עוד מעט אוקטובר. שיבוא כבר אל נבחי נשמתה, אל אפה הרגיש, שירטיב את ייבש עורה הצמא לו. לקור המחמם הזה שחימם לפני שלושים וחמש שנים את נפשה הרכה של ילדה בת חמש. שיעטוף אותה בחומו הקר, באפרוריותו המגוונת. כל שנה בסתיו היא מאוהבת בו, מיסתורי, חודר למעמקים ובלתי מושג, נעלם לפרקים ומופיע בברקים. בורק הוא את עיניה. ושקט לה בפנים ושלווה נסוכה עליה עד אשר יחלוף וישובו הגעגועים. חורפת אחת. |
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יודעת בדיוק על איזו תחושת אושר אתה מדבר
וגם את הנופים של המקום שדיברת עליו, מכירה לא רע.
אילו רגעי חסד מופלאים אלו.
כשהייתי בגיל חמש גרנו ביוקנעם למרגלות הכרמל.אני זוכר בוקר קריר אחד עם ריחות משכרים של פריחה מגוונת שלא חסרה באיזור הזה,ירדתי לגן שהיה ממוקם בתחתית הגבעה ועד היום אני זוכר את המחשבה שחלפה במוחי: כמה כיף לחיות.....
תודה על תפילתך מוס'
אמןןןן!!!!!!!!!!!
יו... אין לך מושג לאיזה מחוזות רחוקים העפת אותי עם הצלילים האלה של סופרטרמפ.
אז אגלה לך: למחוזות גשומים במיוחד, אי שם בצפון אמריקה, לפני קרוב ל- 20 שנה.
ובחום הזה - זה פשוט תענוג :)