כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    FTTH Israel

    FTTH Israel - סיב אופטי לכל בית ועסק בישראל

    הסיבים האופטיים משנים את חיינו: הם יאפשרו לנו להתחבר לטלויזיה היי דפינישין , ערוצי קול,מידע ותקשורת דיגיטלית ברוחב פס של מאות מגה-ביט. נוכל ללמוד ולעבוד מהבית - לגור במצפה רמון ולהרגיש בתל-אביב.

    ארכיון

    "מקבלי ההחלקות"

    0 תגובות   יום שני, 23/8/10, 12:06

    מידרוג מורידה את דירוג האשראי של פרטנר בעקבות הרפורמה הצפויה בענף הסלולר, הורדת דמי הקישוריות ורמת המינוף הגבוהה של החברה. הייתי אומר שלהורדת דמי הקישוריות צריך להיות חלק קטן בלבד בחששות הציבור ממצבה של חברת פרטנר ואילו למינוף הגבוהה ולהתחיבויות הבעלים יש חלק מכריע. האם אפשר להגיד שהרפורמות  בתקשורת נתקעו בהלוואות בעלי החברות?


    ממנפים ובוכים. בעלי חברות תקשורת ממנפים עצמם לדעת ומפחידים את הציבור ומקבלי ההחלטות. המינוף בשוק התקשורת של בן דב בפרטנר, אלוביץ  בבזק ודרהי בהוט ובמירס, מהוים סכנה לציבור המשתמשים והמשקיעים, מתכונת להעדר השקעות בתשתיות וחשש להמשך הפיגור בתחומי רוחב הפס והתחרותיות בענף. המצב גם יוצר לחצים בלתי נסבלים על "מקבלי ההחלקות" לריסון  הרפורמות ההכרחיות ולהתחשבות בבעלי ההון.



    קיימת טענה כנראה צודקת, שחברת נרה הבודקת עבור משרד התקשורת את דמי הקישוריות התייחסה  כנראה  לשימוש האלטרנטיבי בתשתיות ובכך העלתה את ההוצאות של חברות הסלולר . החישוב הזה כמובן אינו נכון מכיוון שחברות התקשורת משתמשות בנל"ן של בזק רק כברירת מחדל, כשאין להם אלטרנטיבה זולה יותר והנל"נים  יוזלו בעתיד, בעיקר כשחברת החשמל תשבור את השליטה של בזק בתחום. .


    צריך לבדוק אם חברת נרה  לקחה בחשבון את אחוזי הנלנ"ים של בזק לעומת תשתיות עצמאיות , כמו אלו של סלקום ופרטנר וגם השימוש של פלאפון בתשתיות של האחות בזק, הממירות הוצאות בכיס אחד להכנסות בכיס השני . מהרגע שההשקעה בתשתיות כוסתה צריך לחייב את חברות התקשורת רק בבלאי פיזי ובהוצאות שוטפות כמו אנרגיה וכו...


    סלקום היא חברה ציבורית שמפרסמת דוחות כספיים. ה-EBITDA בשנה החולפת שלה הסתכם בכ-2.53 מיליארד שקל, שהם כ-39% מההכנסות. אם סלקום מחייבת על כל דקה כ 20 אגורות בממוצע הרי שהעלות הכוללת שלה לשיחה היא לא יותר מ 12 אגורות. . דמי הקישוריות אינם משפיעים כמעט על הרווח הנקי מכיוון שכל חברה משלמת דמי קישוריות ומקבלת דמי קישוריות בסכומים דומים המתקזזים זה מזה. ההפרשים נובעים בעיקר מהפערים בין דמי הקישוריות בקווי לעומת הנייד ובמידה ויכנסו מפעילים חדשים  הרי שחברות הסלולר יקבלו יותר ויוציאו פחות כלפי אותו מפעיל.   


    הנזק העיקרי בדמי הקישוריות הוא בשורת ההכנסות שתצטמצנה, סלקום מעריכה כי הרפורמה תיצור לחברה פגיעה חודשית ב-EBITDA של 35 מיליון שקל או 420 מיליון שקל בשנה, ותיצור לחברה פגיעה חודשית ברווח הנקי של 25 מיליון שקל או 300 מיליון שקל בשנה  , שזה כעשרים אחוז מההוצאות התפעוליות , כלומר מקסימום כ 4 אגורות לדקה וזה על סמך דיווחי החברה לבורסה בחודש מאי ומאוד דומה לתחשיבים הראשונים של חברת נרה, שממנה נסוג השר כחלון. 


      מכיוון שהמתווה של משרד התקשורת מתכנן להביא את דמי הקישוריות לרמה של 5 אגורות רק ב 2014 הרי שרווחי חברות הסלולר ירדו בשנה הבאה בלא יותר מעשרה אחוזים וגם זה רק אם הם לא יעלו את התעריפים, מה שלא נראה סביר.


    אז למה דמי הקישוריות יגיעו לרמתם הנמוכה רק ב 2014? התשובה כנראה נמצאת במינוף הגבוהה של האדונים בעלי החברות. אז מי שנתן להם להתמנף באופן כל כך קיצוני ובכלל זה משרד התקשורת, האוצר ובנק ישראל, שלא יבכה כאשר הרפורמות בענף מתעכבות, הריכוזיות במשק עולה והתחרות הולכת.

    דרג את התוכן: