בחמישי האחרון רכשתי מייבש כביסה באחד מסניפי טרקלין חשמל. מה שמעניין אצלם הוא שבנוסף לזה שיש לך אחריות מטעם החברה שאת המוצר שלה קנית, הם נותנים לך כבר בקנייה עצמה תעודה נוספת, של טרקלין חשמל עצמה, עם הבטחה אישית של בעלי החברה לדאוג לך בכל בעיה שתיווצר. אחריות כפולה, מה שנקרא. למה אני מספר את זה? כי לאחר מכן, כשסיימתי את הקנייה ונסעתי הביתה מבסוט, פתאום חשבתי לעצמי: מה אתה שמח כל כך? כן, אנחנו מרוצים מאוד אם יש לנו אחריות כפולה על המייבש, אבל לא תמיד מגלים אפילו אחריות בסיסית לעצמנו, לחיים שלנו כאן, למדינה שאנחנו משאירים לילדים שלנו אחרינו.

עכשיו אני גם נזכר איך לפני יום-יומיים באה אליי בתי הצעירה נעמה. היא היתה מוטרדת מאוד ממה ששמעה בחדשות, על פתיחת הכור באיראן. היא שמעה שיש סיכוי אמיתי שיתחילו לייצר שם נשק גרעיני, וחוששת שהאיראנים כבר באמת הולכים לייצר פצצת אטום ולמחות את כולנו מעל פני האדמה. הסברתי לה שאותנו לא מוחים כל כך מהר. וחוץ מזה, חשבתי לעצמי, אף אחד לא יהרוס אותנו כי אנחנו כבר עושים את זה מספיק טוב בעצמנו. כשחיילות כמו עדן אברג'ל לא מסוגלות לקחת את האחריות המינימלית של שמירה על צלם אנוש, ואפילו לא כדי מראית עין- רק כדי שתמונותיה המחייכות בחברת הפלסטינים הכפותים לא ישחקו לידי אויבנו בעולם, כשצעירים כמו טל מור לא מסוגלים לקחת את האחריות המינימלית שלא להתיישב מאחורי הגה אחרי שתיית אלכוהול, החלטה שרוכב האופניים שניאור חשין ז"ל שילם עליה בחייו, כשילד תמים כמו איתי פרוים ז"ל מתחשמל למוות בבריכת שחייה רק בגלל שהבעלים נקט בשיטת ה"סמוך על סמוך"...

אלו כמובן דוגמאות רק על קצה המזלג. באותה נשימה אני גם מזכיר לעצמי תמיד שלא הייתי רוצה לחיות בשום מקום אחר. יש פה גם הרבה מאוד דברים טובים ואנשים טובים. אבל דווקא בגלל זה אני מודאג לפעמים. אני חושב כמה היה נחמד אילו מישהו יכול היה לתת תעודת אחריות כוללת על המדינה הזאת. רצוי כפולה. רק איזו תעודת ביטוח קטנה, חיצונית, שנדע להבטיח שהיא תמשיך לשרוד כאן למרות הכל, גם דורות אחרי שנלך, שלא יבוא עליה אף אחמדיניג'אד או נסראללה או איזה מטורף שונא-אדם אחר. ועוד תעודת אחריות אחת, פנימית, לכל חסרי האחריות שסביבנו, שתבטיח שלא אנחנו במו ידינו נהרוס ונחריב אותה, לאט אבל בטוח. כי כוונות טובות יש לנו בשפע, אבל לפעמים כל כך נוח לנו להתקלקל. ואף אחד לא יכול לתקן את זה חוץ מאיתנו, כל אחד את עצמו. אם כל אחד ייקח על עצמו רק את האחריות המינימלית של להיות בן אדם, יהיה לכולנו הרבה יותר טוב. באחריות.