הסיפור הקטן הזה החל בליל חמשישי תל אביבי פקוק אופייני לגמרי.  צליל מוכר ממעבד השתל החדש באוזן שמאל שלי סימן לי – הסוללה נגמרת. קלי קלות, נשלפה סוללה אחרת מן התיק הקטן, הוברגה למקומה צמודה למעבד. לחיצת כפתור קלה ו... לא שמעתי דבר, מה קרה?

ייתכן שגם סוללה זו לא הייתה טעונה, זה יכול היה לקרות. סוללה נטענת גדולה (קיימת בשוק גם קטנה, לא לקחתי) הספיקה לי אז וגם כיום למשך יום וחצי של פעילות שמיעתית. ייתכן שהיא נגמרה לי יום קודם לכן באמצע היום ושכחתי לשלוח אותה בלילה למטען, סברתי לעצמי. מאחר והיינו בדרכנו הביתה, הספיקה לי עבודתו של מעבד השתל הוותיק באוזן ימין, לא נורא.

שתי הסוללות נשלחו למטען, אור כתום נדלק ליד כל אחת מהן, לילה טוב. הגיע הבוקר, לצד סוללה אחת נדלק אור ירוק קבוע, טעינה מלאה. לצד הסוללה השניה האור הכתום המשיך להבהב. שעת צהרים כבר חלפה עברה, עדיין....י' היקר הסתכל, הסכים אתי: הסוללה תקולה.

מוזר, חשבתי, חדשה לגמרי, שישה שבועות בלבד? בכל מקרה, חלה עליה אחריות לשנה. התקשרתי למשרדי היבואן,  ענתה לי ה. מהשירות לשתל שבלול, בקשה שאמתין לרגע על הקו, תראה אם יש סוללה מתאימה.

עברו מספר דקות, חזרה אלי: יש... אופס, שניה, מה שלקחתי ביד זה ה- COVER, מונח לכיסוי המולבש על תא לסוללות כפתור מתכלות (בלתי נטענות), הבטיחה לשוב במהרה.

אחרי מספר דקות צלצל הנייד שלי: כן,  יש לי סוללה מתאימה בשבילך. עוד היום, הבטיחה, תקבלי אותה, רק תכיני בבקשה לשליח את הסוללה הפגומה, הוא יחזיר אותה אלינו.

לקחתי מעטפה קטנה, כתבתי עליה את שמותיהן של הבנות החביבות מהשירות, לידיהן תימסר הסוללה, הוספתי אפילו: יום אהבה שמח כל השנה, שכן הסיפור קרה ממש ביום האהבה,  ט"ו באב, השנה ב- 26 ביולי.

רגע......

האם אני שולחת להן את הדבר הנכון?

פתחתי את המעטפה שלשונה כבר הודבקה....

משכתי קלות בעזרת הציפורן בידית ההברגה הקטנה -

והתחלתי לצחוק....

איך לא נפל לי האסימון עוד קודם?

מייד תצחקו אתי גם אתם.... צפו בתמונות להמחשה.

בתמונה זו מצאו את ההבדלים – הכיסוי (COVER) לתא הסוללות המתכלות מעוטר בחרירי אוויר על פס המתכת, הנחוצים לפעילות הסוללות, אליהם לא שמתי לב באפלולית הלילה....

ובתמונה זו תוכלו לראות את תא הסוללות המתכלות עצמו, בשליפה מן הכיסוי (ה – COVERׂ), ריק כמובן, שכן אלו היו בשימוש בימי השמיעה הראשונים עד גמירתן, אז הוחלפו בנטענות בלבד.

מובן שהתקשרתי מיידית אל הבנות בשירות לשתל השבלול, השארתי הודעה במשיבון. תוך דקות אחדות חזרה אלי ה. , מה קרה? לשמע הסיפור, נשמע צחקוק קל מעברו השני של הקו.

למרבה המזל, השליח עוד לא יצא לדרכו...

שרק טעויות משעשעות מעין אלו יקרו לנו...

היום, 23 באוגוסט 2010, שלושה חודשים תמימים אחרי ניתוח שתל השבלול השני.

רק שלושה חודשים? שתל השבלול החדש הזה ביחד עם חברו הוותיק, הוא חלק ממני...

כבר שלושה חודשים? הניתוח נראה לי כל כך רחוק, שייך לעידן אחר לגמרי...