חשבתי שמי שיש לו בעיית שמיעה - או אפילו שמיעה מתחת לסף חירשות - יכול ללמוד בקלות שפת סימנים - אז חשבתי...

נכון שיעור בשפת סימנים מתנהל בשקט - המלמד החירש מסמן ומדבר רק בפה בלבד - וקולו לא נשמע, ואז כמי שרגיל כבר מילדות לקרוא שפתייים בעיקר - היה לי אולי יתרון באיזה מובן על חברי השומעים. הרבה פעמים בשיעורים הייתי עם התקני שמיעה כבויים מותר לי להנות משקט לפעמים

אבל היכולת לקרוא שפתיים היה באיזה מובן עושר ששמור לבעליו לרעתו, מזה שהסתכלתי על השפתיים - החמצתי לפעמים את תנועות הידיים...

בכלל היכולת לראות סימנים היא שונה מקריאת שפתיים או מלשמוע דיבור - זה יכולת חזותית של לזכור פענח תנועות ידים וגוף

זה דומה להתעמלות או פנטומימה קצת - הרבה פעמים הסימנים מיצגים איזה שורש חזותי מסוים שאפשר היה במקביל להעביר את זה בפנטומימה..

אבל זה במידה מה כמו ריקוד בלט או אומנות מלחמה להבדיל -  צריך להתאמן על התנועות שוב ושוב עד שזה נקלט בתוכך...

ואפשר גם תוכל לראות אותם ולהבין את המסר.....

וחוץ מזה אומר עוד פעם - זאת שפה שחסירה כתב אז קשה היה לי לעשות תרגילים בבית ולחזור על החומר, בשיעור האחרון הביא לי לאליהו גורמן מצגת תמונות של כול סימן זה חיובי שמראה על לימוד מהניסיון איך מלמדים ומשפרים את העברת חומר בשיעורים. רק חבל לדידי שזה לא היה מהשיעור הראשון...

אני זוכר שבאמצע היה לי משבר באמצע - חשבתי לפרוש שראיתי שקשה לי לזכור וללמוד סימנים - אבל החלטתי להמשיך ולסיים - אמרתי לעצמי אני לא הולך להחליף שפת תקשורת - ולא מאמין שאלך למועדני חירשים - רק רוצה להתנסות בדיבור שפת סימנים..

רגע השיא שאחת המשתתפות ספרה לנו שחזרנו מאחד המפגשים שהיום יש לה יום הולדת אז באותו רגע באופן ספונטני אני ועוד כמה עמדנו ברחוב ושרנו לה היום יש יום הולדת בשפת סימנים - זה בשבילי היה פריצת מחסום מסוים..

אבל מצד שני מה זה הסימן כבד שמיעה - זה כף יד פרושה בניצב לאף ומחלקת את הפנים לשני חלקים - ומובנה פשוט כבד שמיעה זה אדם שנמצא גם בעולם החירשים וגם בעולם השומעים.

אבל אירוע הסיום של תעביר את זה הלאה היה ביצוע שירה של שיר בשפת סימנים - ודוקא אירוע זה נתן לי משמעות נוספת לסימן הזה...

באירוע הזה של ביצוע השיר אני הלכתי לאיבוד - אני לא שמעתי את המילים בתוך השיר - רק אחר כך שהחלטתי להשתמש ב FM שמעתי מילה פה מילה שם - אבל הרבה פעמים לא ידעתי איפוא הקבוצה נמצאת בשיר

זה לא עזר שהשיר היה מוצג על המסך - שאני לא מכיר את המנגינה והמילים ששיכות לה...

השיר הזה היה מתאים לקבוצת שומעים - מי שהיו הרוב הגדול בקבוצה...

ואני חשבתי לעצמי מה הסימן הזה אומר עלינו - אנחנו הכבדי שמיעה לא נמצאים בעולם החירשים ולא בעולם השומעים - לא פה ולא שם...

אז די נשאלתי - וגם אני שואל את עצמי - בשביל מה הייתי צריך את הקורס הזה בכלל ? גם כך אני הולך פחות או יותר למפגשים עם כבדי שמיעה פעם בשבועיים בקושי ...ואין לי זמן דוקא ללכת למועדון חירשים ..

קרה לי מספיק במפגשים של כבדי שמיעה שהיו מדברים על החירשים - והרבה היו אומרים שחבל שהם לא יודעים שפת סימנים וצריך לדעת את זה...

זכור לי אנקודה שכבדת שמיעה סיפרה שפגשה קבוצת חירשים עוסקת בניקיון במוסד מסוים וקינאה בהם, בחברות בינהם, בשיכות שלהם אחד לשני  - אז התלוצצתי שחבל שלא חונכתי בחינוך חירשים, ואז הייתי עוסק בניקיון, ואת היית עוברת לידי ובטח היית מקנאת בי נורא...

אבל באמת למה צריך שפת סימנים שמימלא  גם כבדי שמיעה שניסו ללמוד שפת סימנים כמבוגרים לא הצליחו להשתלב במועדני חירשים בגלל שצריך רמה גדולה של בקיאות ( משהו כמו עולה חדש שמתקשה בעברית)...

אולי פירוש אפשרי - שמחפשים שייכות לקבוצה מסוימת ואולי אנחנו מחפשים גאווה חירשית, או סמל שיגדיר אותנו - מי ידע תעלומות ? לא החוקרים באוניברסיטה...