כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    משיכת קולמוס

    0

    חברי לקפה late chet - יהי זכרך ברוך

    22 תגובות   יום שני, 23/8/10, 21:21

    נא לא לככב פוסט זה.

     

    זוכר שהתוודינו שאין יום שאנחנו לא חושבים עליו, על המוות?

    זוכר שהתוודינו שאנחנו מתים מפחד ממנו, מהמוות?

    אז אתה כבר אחרי

    אין לך ממה לפחד יותר.

    ואולי, אולי תגלה שכל הפחד הזה היה לשוא?

    צ'אט..מביאה לפה את שני הלינקים -

    הם כבר ידברו בעד עצמם.

    לפחות בעד עצמי, לפחות בעד שנינו.

    חברי הוירטואלי,

    הותרת אותי במותך, ללא מילים.

    נחמתי, במילים שאתה הותרת.

    http://cafe.themarker.com/post/1296203/

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1294518

    ----------------------------------------------------------

    מוסיפה לכאן את הקישור ל"פוסט מורטם" שהוא כתב ובקש לפרסם אחרי מותו

    http://cafe.themarker.com/post/1750679/

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/9/10 23:01:

      צטט: AVNER STRAUSS 2010-09-09 11:57:16

      ויש אומרים שלעיתים בלילות הוא עדיין מהבהב.

      אני חושבת שהוא דאג גם לזה........

      אוף, קשה לי לדבר עליו בלשון עבר.

       

        9/9/10 20:44:
      לא פייר
      יהיה זכרו ברוך.
        9/9/10 11:57:
      ויש אומרים שלעיתים בלילות הוא עדיין מהבהב.
        9/9/10 11:56:
      There will be many other nights like this
      אלמותי.
      מעהיין שאחר מותו נפתחה הגישה לפוסטים
      אולי לא מת .
      ואולי . מבוך של רגשות ומוות.
      ואפסות המילים בעינה נותרת.
        30/8/10 19:16:

      צטט: M i n d the gap 2010-08-30 00:57:25

      בינתיים אני מסתובבת ומודה לכל מי שכותב...
      עוד לא מצאתי המילים.
      עצוב.

       

       

       

      גם אני מוצאת עצמי פה מסתובבת..

      כמה מוזר לאבד על אמת חבר וירטואלי.

      לעבד את מותו האמיתי של אדם שמעולם לא פגשת,

      לא הכרת,

      לא ראית ולא ידעת איך הוא נראה,

      וכל שהכרת - זה את הבפנוכו שלו,

      לפחות חלק הימנו,

      את מה שהוא העז לערטל בכתיבה,

      אם בפוסט, אם בתגובה, אם בפרטי.

      לא אחת אמרנו פה

      שאנו חושפים בכתיבה רבדים שנסתרים אפילו מעיני יקירינו.

      שפה, בוירטואליה, לא מתערבבים להם חושים אחרים

      ולכן, הקשר הנפשי שנקשר, אם נקשר, כל כך חזק.

      ללמדך כמה עוצמה יש בכתיבה

      על אחת כמה וכמה בכתיבה וירטואלית שנכתבת ברשת חברתית-

      איזה עור וגידים ונימים היא קורמת

      וכמה שלוחות היא שולחת.

      עבר שבוע

      והאובדן הזה שלך, צאט,

      מכה בי בכל פעם שאני נכנסת לקפה.

      זה לא למצוא פוסטים שלך

      לא למצוא תגובה

      לא למצוא מסר

      לא ביקור

      לא היבהוב.

      .

      איך אמרה איריס,

      לאבד חבר וירטואלי - זה עידן חדש

      ואני מוסיפה - 

      שזה סוג של אבדן

      שלא הכרנו קודם לכן.

        30/8/10 00:57:
      בינתיים אני מסתובבת ומודה לכל מי שכותב...
      עוד לא מצאתי המילים.
      עצוב.
        28/8/10 22:21:

      צטט: SARI 2010-08-28 12:01:32

      הסרטן לוקח טובים איתו..
      לא הכרתי, רק דרכך..
      מודה לך
      שרי

      חבל שלא הכרת

      איש צבעוני מאוד

      והיה חזק מאוד פה בקפה.

      תודה לך שרי

       

        28/8/10 12:01:
      הסרטן לוקח טובים איתו..
      לא הכרתי, רק דרכך..
      מודה לך
      שרי
        28/8/10 00:20:

      צטט: ~Ayalatom 2010-08-26 15:30:00

      תנצבה.

       

      איזה חלל וירטואלי הוא הותיר כאן

      אני עדיין ממתינה שיגיב.

       בלתי נתפס האבדן הזה.

        26/8/10 15:30:
      תנצבה.
        26/8/10 00:49:

      צטט: אני מיכל 2010-08-23 21:35:35

      יהי זכרו ברוך

       

      אמן.

        26/8/10 00:47:

      צטט: צבע השרב 2010-08-23 21:57:28

      הלב כואב.



      יהי זכרו ברוך

       

       

      עכשו, רק עכשו, הכאב הזה מתחיל לחדור להכרתי.

       

       

       לאט לאט מתחילה לתפוס את הבלתי נתפס.

       

       

       

       

       

       

        26/8/10 00:36:

      צטט: פיי השקד 2010-08-23 22:13:21

      אני זוכרת את צ'אט בגדולתו במלחמה על חייו. הוא החליט לחוות באינטנסיביות את חודשיו האחרונים , ודחס לתוך זמן מושאל את כל מה שחלם לעשות בחייו. הוא ידע שהוא ימות בקיץ, וחי בצורה אינטנסיבית ככל שאיפשר לו גופו שבגד.

      איש מדהים. יהיה זכרו ברוך.

       

      הוא ידע שהוא ימות בקיץ

       גם אנחנו ידענו

      בכל פעם שהיה נעדר למספר ימים, היתה האימה מזדחלת לה...

      אוף איתך צ'אט.

        26/8/10 00:31:

      צטט: חירות-נפש 2010-08-23 23:05:55

      אוףףףףףף, כמה עצוב הסרטן הארור הזה...

       

      כל כך ארור.

        26/8/10 00:30:

      צטט: irisoded 2010-08-24 09:53:07

      חבר וירטואלי שנפטר, זה באמת עידן חדש.
      התגובות שלו בפוסטים שלך יהיו חסרות.
      (מתנצלת על הכוכב)

       

      ממש כך

      ועוד חבר וירטואלי כל כך אקטיבי, כל כך דומיננטי,

      כל כך משתף וכל כך משתתף.

      לא אכחד שתמיד חיכיתי לתגובה שלו

      יתירה מזאת,

      עוד במהלך כתיבת פוסט הייתי תוהה כיצד הוא יגיב.

      הרי למה נועדה בעצם הכתיבה פה?

       בדיוק בשביל לקבל את הפידבק ממי שאתה מעריך את דעתו

      ואתה יודע שתשמע אותה ללא כחל, גם ללא סרק.

      כבר יומיים שאני תוהה מה באמת הוא היה רוצה שאכתוב עליו, על מותו.

      מתקשה לתפוס שהעין שלו לא בוחנת את  המשיכה הזאת של קולמוסי

      ואולי כן?

        26/8/10 00:21:

      צטט: שרוניני 2010-08-25 23:54:32

      חיפשתי התייחסות כלשהיא, עצובה מאוד על מותו של Late
      חבר וירטואלי שעבר תקופה כל כך קשה.
      מוזר, כי למרות שלא הכרתי אותו באופן אישי, אני מתנחמת בתגובות כאן ומחפשת מקום להתאבל בו עליו.
      יש אנשים שנכנסים ללב בכתיבה שלהם, בתגובות שלהם, ובעיני הוא היה אחד מהם.

      והתגובה הזאת שלך הצליחה לשחרר אצלי סופסופ את המיקלדת.

       

      כן, בדיוק כמו שאמרת.

      החברות הוירטואליות הזאת איתו היתה הערך המוסף של הכתיבה שלי פה.

      נוכחותו בקפה היתה כל כך דומיננטית

      כתיבתו, אם זה בפוסטים שהוא כתב,

       אם זה בתגובות שלו,

      היתה כתיבה שלא יכולה לחלוף לידך סתם כך

      כתיבה שלא הותירה אותך אדיש

       כל כך מיוחד, כל כך עוצמתי. כל כך חריף, וכל כך נוגע.

      לעזאזל איתך, מותך לא נתפס.

      חסרונך פה מותיר כזה חלל, שלא יודעת אם יהא מי שימלא אותו.

        25/8/10 23:54:
      חיפשתי התייחסות כלשהיא, עצובה מאוד על מותו של Late
      חבר וירטואלי שעבר תקופה כל כך קשה.
      מוזר, כי למרות שלא הכרתי אותו באופן אישי, אני מתנחמת בתגובות כאן ומחפשת מקום להתאבל בו עליו.
      יש אנשים שנכנסים ללב בכתיבה שלהם, בתגובות שלהם, ובעיני הוא היה אחד מהם.
        24/8/10 09:53:
      חבר וירטואלי שנפטר, זה באמת עידן חדש.
      התגובות שלו בפוסטים שלך יהיו חסרות.
      (מתנצלת על הכוכב)
        23/8/10 23:05:
      אוףףףףףף, כמה עצוב הסרטן הארור הזה...
        23/8/10 22:13:
      אני זוכרת את צ'אט בגדולתו במלחמה על חייו. הוא החליט לחוות באינטנסיביות את חודשיו האחרונים , ודחס לתוך זמן מושאל את כל מה שחלם לעשות בחייו. הוא ידע שהוא ימות בקיץ, וחי בצורה אינטנסיבית ככל שאיפשר לו גופו שבגד.

      איש מדהים. יהיה זכרו ברוך.
        23/8/10 21:57:

      הלב כואב.



      יהי זכרו ברוך

        23/8/10 21:35:
      יהי זכרו ברוך

      פרופיל

      פלג קטנה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין