כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    על כל אלה

    2 תגובות   יום שלישי, 24/8/10, 01:14
    כל הדרך לאמאבא התפזרו לי מילים בראש. עכשיו הראש התפזר והמילים רסיסים ------------------------------ שוב בחדר שלא ידע אותי כזו שראה אותי משתנה לו, אורחת ---------------------------------- איש אחד שלא הכרתי פה נפטר. מסתבר שהוא כתב בדמות של מת. מה ההסתברות?! ------------------------------ בכלל יש פה היום מוות. אחד אחר התאבד בשידור חי ואחת, יקרה, כתבה את ראשית האבל -------------------------------- לא פוחדת ממנו, לא פוחדת למות. יותר מפחיד שימותו לך ---------------------------------- אבאמא --------------------------------- איך אפשר בתוך שתי שעות להירטב מהודעה במכשיר ולהירטב מדמעות של פחד-מוות --------------------------------- לא הרגשתי אותך בפעם האחרונה בתוכי. ושנינו יודעים שפיזית, זה משפט לא אפשרי ------------------------------ חברה אחת מתפוצצת מרוב בטן. אין יותר חיים מזה -------------------------------- אחרי שבת בירושלים רוצה למשוך את שאר-הרוח הזה לכאן, לעכשיו. למים האלה שעומדים באויר. לאויר שחסר את האויר -------------------------------- נקבה נקובה מלפניך. בוא רק נסתכל הפעם ------------------------------- את אופטימית. או הפוך ----------------------------- נפתחה מפלצת חדשה לא רחוק מהבית. קפצתי לקנות לחם וחלב. יצא משם יותר מידי אור, אגזוז ובשמים מתוקים על גברים הדוקים במכנסיים בלתי אפשריים ------------------------------- לפני שני לג בעומר, גנבנו שם עצים, אני את ואחד שכבר שכחתי. שאמר שזה היה הדייט השני הכי לוהט שהיה לו. אמרתי בלב (ואת שמעת) שזה קצת צפוי מידי. ותודה על היין ---------------------------------- על הסתיו ועל החורף על הקר והרטוב על כל אלה שחלמנו נא, אלי הטוב
    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/8/10 00:06:
      בקצוות יש חיים. ותודה זה רק ארבע אותיות מול מה שאני רוצה להגיד לך.
        24/8/10 01:25:
      כי הכל קצוות, והכל תמיד נוכח
      דברים מתעוררים ונדמה שיש מגיפה. פתאום. הרסיסים האלה שלך, לו היית יודעת כמה מהם נוגעים בדיוק. לו היית יודעת.
      [ואני חייבת לציין, בצורה הכי אמיתית שאני יכולה לגייס מתוכי שאת פשוט מעולה ואני מתענגת על המילים שלך]

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      כנרתשלי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין