שלום לכל הקוראים המסורים. אם יש כאלה.

זה השלב בו אני לא מתנצלת על ההפסקה הגדולה בין שני פוסטים. הזהרתי מראש - עד לרגע זה אני לא בטוחה שאני מוכנה למחויבות שבכתיבה שוטפת בבלוג.

אבל הנה, השתדלתי, בשבילכם, ואני מפרסמת פוסט חדש.

אם תהיתם על טיבה של הכותרת, הפוסט הזה מיועד ממש בשבילכם.

אז למה אני חושבת שהסכמה היא הרת אסון? ובכן, אני לא. מה שכן, אני מאמינה שהחיפוש הבלתי-פוסק שלנו אחר הסכמה בהחלט עשוי להוות מכשול רציני בחיים שלנו כחברה.

הרשו לי להניח שיש צורך בהסבר ובהדגמה:

אני אתן בתור דוגמא את עצרת הזיכרון לרבין שמתקיימת מדי שנה בכיכר מלכי ישראל (או כיכר רבין) בתל אביב. על בימת העצרת נואמים כל שנה כמה פוליטיקאים, רובם ככולם ממפלגות השמאל השונות (או לפחות המפלגות שמגדירות את עצמן ככאלה). בנוסף, הכיכר מלאה בבלונים, עלונים ועמדות הסברה של מפלגות שמאל. רק מפלגות שמאל. בענק, באמצע הכיכר.

עכשיו, אולי רק לי זה נראה מוזר, אבל קשה לי להאמין שאף מפלגת ימין לא תומכת במוטו המקורי של העצרת "כן לשלום ולא לאלימות". אני לא מדברת על הסכמי שלום. אני לא מדברת על מדינה לפלסטינאים. אני .מדברת על התנגדות גורפת וחד משמעית לאלימות. אני, באופן אישי, מאמינה במוטו הזה. אני גם מכירה לא מעט ימנים שמאמינים בו.

מדי פעם אני מוצאת את עצמי שוקלת מחדש את נוכחותי בעצרת הבאה. דווקא בגלל שאני מאמינה במוטו הזה. אני גם מאמינה שהעצרת איבדה אותו.

ואיך כל זה מתקשר לכותרת הנהדרת שלנו?

איך שאני רואה את זה, אנחנו איבדנו את היכולת שלנו "להפריד רשויות" בתוך המחשבות שלנו. בזמן האחרון אני מרגישה שיש לכולנו צורך בהסכמה גורפת. אנחנו לא מוכנים שיבואו לעצרת רבין ימנים שמאמינים ב"לא לאלימות", אנחנו חייבים שהם גם יאמינו בדרכו השמאלנית של רבין. אנחנו, במובן מסוים, שוללים את זכותם של הימנים האלה להשתתף בעצרת - ואם לא שוללים את זכותם, לפחות שוללים מהם את הרצון לנכוח בה.

כולנו חייבים ללמוד את ההפרדה הזו, אחרת נהיה בבעיה רצינית. אי אפשר לצפות להסכמה גורפת, בכל תחומי החיים, ואז לפסול כל בנאדם שמתנגד לעניין זה או אחר. כל מאבק בזמנו, עם האנשים שמאמינים בו. אפשר להמשיך להתכסח בנושאים פוליטיים אחרי העצרת, ובזמן העצרת להתאבל יחדיו על רצח מתועב, ולא על מנהיג (דגול או לא דגול, לשיקול דעתכם). זאת המטרה של העצרת. היחידה. המטרה שלה, ושל עוד המון מאבקים שנופלים בשנייה שמנסים לערב בהם עוד מאבק, של מישהו אחר.

מצטערת על האורך, ועל השטף הלא-בהכרח-ברור. זאת הייתה נקודה שהיה חשוב לי להבהיר, ואני אשמח לשמוע את דעתכם/ן עליה.

שיהיה לכולנו יום מקסים(=