לא יכולה להיות לידם. ליד כל החיוכים והשמחה והטוב והאמיתיות שיש בהם זה פשוט מוציא ממני את כל העצבות הגועל הרוע והשקרים שיש בי. אז מה זה בעצם אומר עלי? שרק אנשים עצובים מגעילים שקרנים מוציאים את הטוב שבי? המשפחה שלי, אנשים קרובים אלי, או כביכול קרובים אלי ואני פשוט לא מסוגלת להיות לידם, לא מסוגלת לשחק את המשחק שנוח לכולם לשחק איתי. לא ! לא טוב לי!, וכן אני מקנאה בכם.!!!! מקנאה למוות!!! שכבר לעולם לא אהייה הילדה שרציתי להיות, אבל גדלתי בדיוק ליד הילדים שהפכו להיות בדיוק מה שחלמתי, ושהבנתי עם השנים שכבר לעולם לא אוכל להיות כמוהם, התמקדתי בדבר הכי שיטחי שיכלתי. אז כן - אתם חושבים שאני יפה. וכן- נראה שטוב לי., וכן-אתם תופסים ממני כי הצלחתי לעבוד על כולכם אבל אני נגמרת ליידכם בבקשה אל תשנאו אותי על זה. |
דו-קוטבי
בתגובה על כבר לא אהיה את - אמא
דו-קוטבי
בתגובה על אחי הגדול
דו-קוטבי
בתגובה על מצטערת, אמא.
רפילב2
בתגובה על חנק
לילית הכושית
בתגובה על בגיל 12 אמא שלי העיפה אותי מהבית
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
שולח לך חיבוק חם.
מי שמוציאה טקסט חזק כזה,
ברמת מודעות ופיכחות כזו
לא נראה לי שיכולה להיחשב כמשהו לא מוצלח,
זה בסדר גמור להרגיש כך לפעמים
אבל חשוב גם לזכור שהכל ביידים שלך
ואף פעם לא מאוחר מידי לשנות הכל,
צריך רק לרצות...
תעצמי את העיניים
תחשבי את מי את רוצה לראות
וכך תראי את עצמך
בהצלחה!
במה התמקדת?
דיאבוליק.