שלשום נתקלתי בסוג של פוסט חביב מאוד באיזה אתר אמריקאי, שביקש מהגולשים לנסח משפטים שאם היו נאמרים לפני עשר שנים, היו חסרי פשר לחלוטין.

בתגובה לרעיון הנחמד נכתבו שם דברים כגון:
- "היא לא מפסיקה לשלוח לי טוויטים, אז שלחתי לה בקשת חברות. מקווה שיש לה בלוטות' ".
- "אני עוקב כל יום אחר הציוצים של לינדסי לוהן בטוויטר, בעזרת הבלקברי שלי".
- "זה הולך להיות ביוטיוב".
- "ייבנה מסגד בגראונד זירו".
- "אני בגראונד זירו. מצייץ בטוויטר על סטטוס הפייסבוק שלי ועל הבלוג שלי בעזרת האייפון"
- Kindle Wireless Reading Device, Free 3G + Wi-Fi, 6" Display, Graphite, 3G Works Globally - Latest Generation (אין מה לתרגם, המקור אומר הכל).
והחביב עלי (מכיוון שזה לא שהוא לא היה מובן, אלא פשוט היה לא נתפס לפני עשר שנים):
- "הנשיא שלנו הוא אדם חצי שחור עם אב מוסלמי מקניה, ושמו האמצעי הוא חוסיין".

היום בערב נזכרתי בשרשור הזה.
זה קרה כשיצאתי מההופעה של ג'נגו באוזן בר. עברתי דרך הקפיטריה החדשה שנפתחה שם, והבנתי שאני רעב. השלט הקטן שניצב על הדלפק הציע לי את ה-Famous Meatball Sandwich - דבר תמוה למדי, בהתחשב בעובדה שהקפיטריה הזאת קיימת זמן קצר, קצר מדי כדי שמשהו ממנה כבר יוכל להיחשב Famous. החלקתי את הבעיה הלוגית, והזמנתי סנדוויץ' אחד כזה לקחת. בזמן שהעובדת החביבה הכינה לי אותו (הם ממש לא מתקמצנים שם על הקציצות), העפתי מבט על התפריט התלוי על הקיר. אחת המנות שמוצעת בו היא שקשוקה. "אתם באמת מגישים פה שקשוקה?", שאלתי אותה. "כן, בשעות הצהריים", היא אמרה.
ואז הבנתי כמה זה סוריאליסטי לאכול שקשוקה במקום הזה. ואז גם הבנתי שיש לי משפט להוסיף לשרשור משלשום, אם הוא רק היה ישראלי ומישהו שם היה יודע מה זה "האוזן השלישית" ומה זה "שקשוקה".

- "אכלתי שקשוקה באוזן השלישית".

תחשבו על המשפט הזה. תחשבו כמה הוא מוזר. תחשבו כמה הוא היה נשמע הזוי אם הוא היה נאמר לפני עשר שנים, כש"האוזן השלישית" הייתה עדיין מגדל שן של מוסיקה איכותית, אליטיסטית וקצת (הרבה?) סנובית. והיום מוכרים שם שקשוקה. לפחות זו שקשוקת אינדי? מעניין אם היא טעימה.

הסנדוויץ'? הוא היה טעים. עשה את העבודה.

וההופעה של ג'נגו? היא הייתה לגמרי... בסדר. לא הרבה יותר, לא הרבה פחות. כי בדרך כלל ככה הוא ג'נגו - בסדר. לא הרבה יותר ולא הרבה פחות. (אבל רון בונקר נתן שם בגיטרות הרבה יותר מבסדר. כי רון בונקר הוא הרבה יותר מבסדר).

[ ואם ה"קפה" הזה עדיין לא מת לגמרי, אפשרות אופטימית מדי שאני קצת מפקפק בה, אתם מוזמנים להוסיף בתגובות משפטים ישראלים שהיו נשמעים חסרי משמעות לפני עשר שנים. "כתבתי פוסט בקפה", למשל. ]

וזו השקשוקה של דוקטור שקשוקה הידוע. מעניין אם הוא גם מוכר דיסקים של מוסיקת אינדי