rivka: reloaded
Reality is a crutch for people who can't cope with drugs
(Lily Tomlin)
פוסטים אחרונים
- הופעת הרוק (?) הכי טובה שתוכלו לראות בזמן הזה 5/7/10
- לידיעת הקורא רוביק דנילוביץ' 23/6/10
- אני מספמפמת 22/9/09
- נקמתי בבזק וב-012 סמייל 10/8/09
- רופאה מטומטמת 11/5/09
- מוג'ית מחליטה למות 3/3/09
ארכיון
איזו חתיכת גועל נפש הוא האושר הזה
"...דיברנו בינינו בעיקר אידיש וערבית, או צרפתית, כשהיו אתנו זרים או כשלא רצינו שיבינו, אבל כעת היתה גברת רוזה מערבבת את כל השפות שבחייה ודיברה איתי פולנית, שהיתה השפה הכי רחוקה שלה ושבה אליה, כי מה שהכי נשאר אצל הזקנים, אלה הנעורים שלהם. היא באמת תיפקדה עדיין כשורה, חוץ מאשר במדרגות. אבל החיים אתה באמת לא היו חיים רגילים, וצריך היה אפילו לעשות לה זריקות בישבן. קשה היה למצוא אחות רחמניה די צעירה שתרצה לעלות שש קומות, ואף אחת מהן לא עבדה בזול. הסתדרתי בעזרת לה מהוּט, שהיה מזריק לעצמו באופן חוקי, מפני שהיה חולה סוכרת ומצב בריאותו הרשה לו זאת. הוא היה ברנש טוב באמת, שעשה את עצמו בעצמו, אבל בעיקר היה שחור ואלג'יראי. הוא מכר טרנזיסטורים ומוצרים אחרים ממה שגנב, ובשאר הזמן ניסה לעבור טיפול גמילה בבית החולים מרמוֹטאן, שהיה יוצא ונכנס שם באופן חופשי. הוא בא להזריק לגברת רוזה, אבל כל זה כמעט נגמר רע, מפני שבילבל את האמפולות ותקע לישבן של גברת רוזה את מנת ההרואין ששמר לעצמו ליום שיגמור את טיפול הגמילה.
...
אני צריכה לקרוא אותו שוב. .
|
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בכיף :-)
היי רבקה,
תודה. לפני שנים רבות קראתי את הספר ואולי באמת כדאי לחזור ליצירה מופלאה זו. תודה נוספת על המאמר המרתק של אביטל ענבר שצרפת, שאמנם קראתי אותו לפני מספר חדשים אך שוב קראתי בענין רב.
חוזר חזרה לחור שממנו יצאתי
עד היום יש לי חיבה עמוקה לרוזה שחיה מהתחת
מצטערת שאיכזבתי אותך.
סופרים וספרים חדשים זוכים למגנון שיווק משומן, לא תמיד בצדק (ראה מקרה "צופן דה וינצ'י", "האלכימאי" - ספרים גרועים שמוערכים יתר על המידה ונמכרו במיליוני עותקים, ויש עוד הרבה דוגמאות), בעוד יצירות מופת מהסוג הזה כמעט שלא מגיעות לקוראים עכשוויים שעיקר המידע שלהם מגיע ממנגנוני שיווק משומנים (ניחוש שלי - אלה מרבית רוכשי הספרים).
נתקלתי בקטע הזה (שהקלדתי בעצמי פעם, למטרה אחרת) לפני כמה ימים ואמרתי לעצמי שאני צריכה לקרוא את הספר שוב.
מצאתי לנכון לשתף עוד אנשים, בהנחה שיהיו כאלה שזה ימשוך אותם לקרוא את כל הספר, או כמוני, לקרוא אותו שוב. ממליצה גם על הלינק שמקושר לשמו של המתרגם.
אתה לא חייב.
מצטער אך לא מבין את הרעיון "לצטט" סופר ?
ממש קיוותי למשהוא חדש
ואם לא יצא לך לקרוא את חרדתו של המלך סלומון - אז באמת באמת ממליצה לקרוא - זה ממש גאוני לטעמי, אבל כמובן ש"כל החיים לפניו" - יצירת מופת!
נתקלתי בקטע הזה ואמרתי לעצמי שאני צריכה לקרוא אותו שוב.
הספרים האחרים שלו, הגם שחלקם טובים מאוד, לא מתקרבים לזה, לטעמי.
ספר חזק.. מיוחד - הרבה הומור והרבה כאב, הרבה התרסה נגד החברה.
ואחרי שגומרים לקרוא את "חרדתו של המלך סלומון".
אמיל אז'אר הוא הוא רומאן גארי הגאון. היחיד שזכה בשני פרסי גונקור..אחד לכל שם.
ממש לא בטוח. תיאורים מלאים בספר.
" אני, אישית, מעולם לא לקחתי אבקה, אבל עישנתי נאפס לפעמים עם החברֶה מתוך נימוס..."
עצוב שהמציאות בימינו הרבה יותר "קשה"...