"כמה מאיתנו מעדיפים להיות שקועים במצב רע, על מנת שלא להתמודד עם מפלצות המאדים שמאיימות עלינו?  כמה מאיתנו משקרים לעצמנו שזה מה שאנו רוצים ושככה טוב לנו? "

לקח לי זמן עד שהעזתי להסכים עם עצמי ולומר לעצמי שהזוגיות שלי, אינה מה שאני רוצה. ולקח לי עוד קצת זמן להעיז ולצאת נגדה.

צטט: חבצלת מים 2010-10-01 23:06:55

מאוד מעניין אולי תוכל קצת להסביר על הלקות בזמן ומרחב או אם יש חומרים לקרוא על זה

בקרוב אכתוב על כך במפורט.

צטט: רינה /רביבטל 2010-09-29 01:58:01

שלום לך ליאור
כמו תמיד רשימותיך מלאות עניין ויש בהן תובנות חשובות.
השימוש בספרות יפה כדי להציף את החוויה וכרקע לחוויה האישית שלך נעשה יפה מאוד
תמשיך בדרכך,
וחג שמח!

תודה רבה!!

צטט: שירה-1973 2010-08-30 08:30:30

כמידת הפחד, כך מידת האומץ הנדרשת כדי להתגבר עליו.
תודה על השיתוף בלקות.
בהזדמנות אכתוב פוסט על הלקות האישית שלי, שהזכירה לי מאוד את זו שלך.
אני לא השתמשתי בה כדי לנגח אחרים, אלא רק את עצמי (כי אני מומחית מדופלמת בזה) וכדי להימנע ממצבים מסוימים שחששתי שיעמתו אותי עם הקושי.
הימנעות היא השיטה המוכרת ביותר אצל פחדנים.
עד שמגיע הרגע שאי אפשר עוד להימנע, וחייבים לחולל שינוי.

זו ההתייחסות השנייה שלי לתגובה היפה הזאת,

אני רוצה להתמקד כעת במשפט "הימנעות היא השיטה המוכרת ביותר אצל פחדנים".

אני לא יכול לכנות את האנשים שאני מדבר עליהם כאן "פחדנים",

וזאת משום שהדבר שהם פוחדים ממנו -

הוא אכן מפחיד ומאיים.

לא בכדי דימיתי את המצבים המביכים שנקלעתי אליהם עקב לקות הזמן והמרחב שלי, למפלצות המאדים של ה. ג'. וילס. מדובר במשהו שאתה בטוח שאין ביכולתך לעשות דבר נגדו, משהו בלתי צפוי ובלתי מובן שגורם לך לחוש חוסר אונים.

הרגע שאי אפשר עוד להימנע, הרגע שאתה מרגיש שחייבים, פשוט חייבים, לחולל שינוי -

הרגע הזה מגיע המון פעמים,

אבל...

הוא חולף...

אתה מגיע לשלב שאתה רוצה באמת, כלומר "רוצה" במובן שתהיה מוכן להתאמץ לשם כך, רק כאשר אתה מגיע להכרה שאתה אכן מסוגל לעשות זאת.

מתוך הניסיון שלי אני יכול לומר, שלהביא את האדם להכרה הזאת, זה תהליך בפני עצמו.

צטט: מחפש משמעות 2010-09-04 20:59:24

למרות סף הגירוי הגבוה אצלי, קראתי כל מילה ומילה.
וכן, גם אני אשמח לשמוע על דרך היציאה שלך לאור.

על זה אני מספר במופע שלי

"זמן להתחיל לחיות",

ואולי אכתוב על כך גם כאן בקפה.

אני שמח מאוד שקראת כל מילה ושאהבת מה שכתבתי.

צטט: אסנת טרנוס 2010-08-31 20:56:42

ליאור היקר,

הפחד יכול להפוך לדחף

ואתה הוכחת את זה

שהפכת את הפחד שלך

לדחף שמניע אותך קדימה לעזור ולהיות שם עבור ילדים אחרים.

וכרגיל כתיבתך נפלאה ומרתקת

http://www.psefas.co.il/about

תודה אסנת! 

צטט: שירה-1973 2010-08-30 08:30:30

כמידת הפחד, כך מידת האומץ הנדרשת כדי להתגבר עליו.
קשה (נורא) לחלץ את עצמך מתוך מצב נתון, עגום ככל שיהיה, כי הפחד מפני מה שנמצא בחוץ גדול ממנו.
עדיף להישאר בתוך הביצה העכורה המוכרת, לפחות שם המים הדלוחים כבר ידועים. הטמפרטורה שלהם צפויה, הסירחון שלהם אמנם לא נעים אבל כבר הפך להרגל.
כפי שנאמר -
Better the devil you know


תודה על השיתוף בלקות.
בהזדמנות אכתוב פוסט על הלקות האישית שלי, שהזכירה לי מאוד את זו שלך.
אני לא השתמשתי בה כדי לנגח אחרים, אלא רק את עצמי (כי אני מומחית מדופלמת בזה) וכדי להימנע ממצבים מסוימים שחששתי שיעמתו אותי עם הקושי.
הימנעות היא השיטה המוכרת ביותר אצל פחדנים.
עד שמגיע הרגע שאי אפשר עוד להימנע, וחייבים לחולל שינוי.

תודה לך שירה,

הבעת מאוד יפה את הדברים.

(בהזדמנות זו - אני מאוד מאוד ממליץ לכל הקוראים לבקר אצל שירה בבלוג)

שלום לך ליאור
כמו תמיד רשימותיך מלאות עניין ויש בהן תובנות חשובות.
השימוש בספרות יפה כדי להציף את החוויה וכרקע לחוויה האישית שלך נעשה יפה מאוד
תמשיך בדרכך,
וחג שמח!

ליאור היקר,

הפחד יכול להפוך לדחף

ואתה הוכחת את זה

שהפכת את הפחד שלך

לדחף שמניע אותך קדימה לעזור ולהיות שם עבור ילדים אחרים.

וכרגיל כתיבתך נפלאה ומרתקת

http://www.psefas.co.il/about

צטט: רונתי 2010-08-29 06:40:08

יש לי הרגשה שהמאמר חסר משהו, כי לא סיפרת בפירוט רב יותר על התהליך שעברת ואולי צריך דוגמאות נוספות, בכל אופן ההתחלה היתה מעניינת מאוד.
אולי יש כאן משום הגזמה - לא כל בעיה שמתמודדים אתה משולה לחיים מתחת לאדמה בלי פרחים, אור ואוויר.
או שכן?...

תודה על התגובה,

על התהליך עצמו אספר ברשומה נפרדת. תיאור התהליך לא יהיה משמעותי ללא הבנה מלאה של המצב שיש לצאת ממנו, מה גורם למצב הזה ומדוע זה רע.

בעיה שמתמודדים איתה אכן אינה משולה לחיים מתחת לאדמה, אבל בעיה שאין מתמודדים איתה, בהחלט כן. וביתר דיוק: כאשר אדם משקיע את עצמו במצב רע, בונה לעצמו אמונות רעות לשם כך, ומבסס את כל ראיית העולם שלו כך שמצבו הרע ייראה כטוב - זה משול לחיים המתוארים בפרק הזה ב-"מלחמת העולמות". 

למשל: מישהו שמשקיע את כל זמנו ומרצו בלהציק לאחרים, מישהו שאינו חדל להתפאר ולדבר על עצמו תוך ביטול אחרים, מישהו שכל הזמן מנסה ליצור את הרושם שלא אכפת לו מכלום, מישהו שתמיד עושה צחוק מעצמו ומגחיך את עצמו, ויש דוגמאות יותר קשות, ואף טראגיות.