99% מהזמן אנו מגיבים אוטומטית למרות שבין גירוי לתגובה יש חלל ישנה הזדמנות לעצירה. בין משהו שמרגיז אותך או מכאיב לך (הגירוי) לבין מה שתרגיש או תעשה (לתגובה) יש חלל ולא משנה אם זה שבריר שנייה או לישון על זה 24 שעות זה קיים! יש חלל בין גירוי לתגובה שמאפשר לך לבחור לעשות אחרת לנסות אחרת כל יום מחדש. התובנה הזו אדירה מהפכנית ומאפשרת עצירות כל הזמן מעשייה אוטומטית. כשמדליקים מפסק חשמל בבית לכאורה החשמל מיד נדלק בפועל, מתרחש שם תהליך (במדע בקרת תהליכים קוראים לזה "פיגור" מסדר ראשון) יש עולם שלם מרגע הלחיצה על כפתור ועד שהאור נדלק למרות שזה נראה מיד. גם התנהגות היא כך היא לא חייבת להיות אוטומטית. שום התנהגות, שום עשייה ולו זו של דקה. לא בישול לא מקלחת לא חיבוק הכול יכול להיות פחות אוטומטי ובעיקר עצבים כעס או דיכי/דיכאון לפני הנפילה/תגובה לעצור. יש חלל בין גירוי לתגובה. |
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אבל כמו כל דבר שיעבוד אנחנו צריכים ליבחור בזה שוב ושוב
ולהתמיד ולהיתרגל שיש זמן ,נקודת חשיבה לפני כל פעולה
וזה גם פותח שאלה נוספת :אם יש לנו זמן ואפשרות ליבחור לפני כל פעולה ,מה ניבחר?
התשובה היא שעלינו ללמוד או להתחיל ללמוד מה כדאי לנו ומה לא ,זה הכרחי ובילתי נימנע מלהיכנס למסלול חיים של
למידה איך שווה לנו ליחיות,מה שרוב האנשים לא חשבו עד עכשיו בכלל בגלל שרוב האנשים באמת עובדים על אוטומט
אז חברה אנחנו לא רובוטים ,להיתעורר נשמות :-) love
תודה :)
למרות שהנהנתי לאורך הקריאה ונהנתי מהכתוב.
החלל הזה מלא בנו, באישיות שלנו כחווי הגרוי.
בין הגרוי לתגובה קיים האני, קיימת הבחירה,מתממשת החלטה ואז באה תגובה.
חוויית החיות- בחוויית העצירה. שם הסיפוק וההתפתחות. שם, בשבריר השנייה, מתחולל השינוי האמיתי.
מנגד- הקיבעון, נוגד החיים- האוטומט.
יש חלל
ויש לעצור
תודה
סופ"ש נעים:-)
"פיוזים קצרים" ואוטומט.. לא חובה
נהניתי לקרוא