99% מהזמן אנו מגיבים אוטומטית למרות שבין גירוי לתגובה יש חלל ישנה הזדמנות לעצירה. בין משהו שמרגיז אותך או מכאיב לך (הגירוי) לבין מה שתרגיש או תעשה (לתגובה) יש חלל ולא משנה אם זה שבריר שנייה או לישון על זה 24 שעות זה קיים! יש חלל בין גירוי לתגובה שמאפשר לך לבחור לעשות אחרת לנסות אחרת כל יום מחדש. התובנה הזו אדירה מהפכנית ומאפשרת עצירות כל הזמן מעשייה אוטומטית. כשמדליקים מפסק חשמל בבית לכאורה החשמל מיד נדלק בפועל, מתרחש שם תהליך (במדע בקרת תהליכים קוראים לזה "פיגור" מסדר ראשון) יש עולם שלם מרגע הלחיצה על כפתור ועד שהאור נדלק למרות שזה נראה מיד. גם התנהגות היא כך היא לא חייבת להיות אוטומטית. שום התנהגות, שום עשייה ולו זו של דקה. לא בישול לא מקלחת לא חיבוק הכול יכול להיות פחות אוטומטי ובעיקר עצבים כעס או דיכי/דיכאון לפני הנפילה/תגובה לעצור. יש חלל בין גירוי לתגובה. |