זה מחזק אצלי הת ההכרה שצריך אדם לדעת לרדת מהבמה
ולהשאיר טם וזיכרונות טובים ובעיקר מכובדים

האמת? אותי הוא מעולם לא שיעשע, גם לא בימי הזוהר שלו. אבל שמעתי שהיו פעמים שעשה מעשים טובים (כמובן לאור זרקוריי הבמה שהיו מכוונים עליו).

אני מאלה שאוהבים להצמד לדברים הטובים
אני אזכור את תרומתו אתעסק פחות בשנתו האחרונה
שיהיה לך המשך יום קסום
אני

הכי הכי צריך לא לשכוח את המדיה הדורסנית למרות שבפועל איש לא נפגע[וכל הניפוח על מכות ודם זה בלוף בריבוע לטעמי שהפרצוף של גב' מרגלית נראה הרבה יותר יפה אחרי המכות כביכול מאשר לפני המכות .והבן שלה בן שבע לא העיד בשום מקום שהוא נפגע או נבהל או כל פגיעה אחרת מכל סוג]רק לנפח ולגרום לרצח אופי קטלני בכל מקום ורובד במדיה וגם אחרי מותו הטראגי כוווווולם רמסו אותו בעיקר כל מאות אלה שהתפרסמו בזכותו ובראשם ברנדס.אין לי ולא היה לי שום סימפטיה לטופז עוד מהימים שהיה בשיא פועלו אך לגרום ביודעין למותו אני כתבתי פוסט בטרם התאבדותו ואפשר לעיין בזה פה בדה מרקר בכרטיסי.

לזכור הכל.

לא אהבתי את פעילותו ותמיד ראיתי בו אדם שחצן, עוד מימי מערכון האורנג'דה. תמיד כיוון למכנה המשותף (?) הנמוך ביותר ולמטה ממנו.
ההסתבכות שלו לא הפתיעה אותי כלל ומותו לא שינה לי מאומה.
גם בחייו וגם לאחר מותו אני לא מקדישה לו מחשבה נוספת (אלא אם יש פוסטים שמזכירים אותו :))

לזכור את הטוב שבו
את כל ההזדמנויות שהוא העניק לכוכבים כפויי טובה
את האבא הטוב שהוא ידע להיות
את הרצון שלו לעשות טוב לאנשים
נכון הוא לקה בדיכאון נחל אכזבות ועשה מעשים...
אבל פה בישראל נהוג להכתיר מלך ואז לרדוף אותו...
הוא שילם מחיר על מעשיו - אז למה לא לזכור את הטוב?
קל לשפוט...קל מאד.

עצם העובדה שזה דורש ממך מחשבה...

 

זה כבר אומר הרבה.

 

בטח לזכור:את האלימות,השחצנות,ההמוניות והרדידות...

יש בארצנו אנשים ששווה אותם לזכור.
לא נראה לי שבמקרה זה נכניס אותו לרשימה....

קשה לי להגיב מפעת הכרותי איתו אישית
ואת דעתי אשמור לעצמי

לי אין מה להפריד
אף פעם לא אהבתי את האיש

לי אישית קשה לעשות הפרדה ולזכור את החיובי.

הרי זה אותו אדם, ומראה צד אחד שלו, אולי אחרים מסוגלים, לי קשה.