צטט: מיא 2010-09-02 08:35:12

ניתי - כיף לראות אותך - שנה טובה! התעצבנתי עליו כי הוא ידע מלכתחילה שאינו פנוי רגשית גם עם כבר לא נפגש עם האקסית, ובכל זאת נפגש איתי - למה לי לקבל שאריות של אשה אחרת? לא מגיעה לי תשומת לב משל עצמי? ובאשר לשגיאות - אצלו זו בעיית הגהה בלבד, לא דיסלקציה.

לאף אחת/ד לא מגיע שאריות של אפאחד

די מצחיק לראות כאשר תשומת הלב עוברת לכיוונים כמו קניות או ספורט, לפעמים זה נראה מוקצן משהו.

לכי תקבלי אהבה מזוגות נעליים....

אצלי זה בגיטרות....גם לא ממש זול, וכבר אין מקום בסטודיו הקטנטן... זה לא רע ובכל זאת יש בזה איזה חוסר שצובט מדי פעם....לפעמים אפילו כמעט מעורר רחמים לא?

בדרך כלל לא נכנסים לזה וחיים את החיים, אבל מדי פעם....את בטח יודעת.

הנה החייכנית שלי הולכת לכיתה א' היום.

מסית את הצורך שלעיל ליומיים

צטט: מיא 2010-08-29 13:24:09

אבא שלי היה אדם מאוד בעייתי - למרות שרמזו לי בעניין של פציינט אחר שלא יפה לדבר סרה במתים - עד בלתי נסבל, ובחייו ממש לא סבלתי את האיש. אבל בדיעבד אין שיעור למה שקיבלתי ממנו. האמת, שהוא לא העריך אצלי לא יופי ולא חוכמה. לצבוע קיר כהלכה, זה מה שהוא דרש ממני. לשייף תבנית גבס עד שתהיה חלקה למשעי. לעשות את מלאכתי נאמנה. עד פרפקציוניזם קיצוני, שהיה מאוס בעיניי, ובה בעת חילחל אליי, והיום אני אומרת - זו לא הירושה הכי נוראה שאפשר לקבל.

מעניין, למרות היותו של אביך ז"ל, אדם קשה כדברייך זכה לאהדת נשים ולא חששו לקשור את גורלן עמו.

מאיפה נעלי הספורט הללו? אהבתי מאוד!

צטט: מיא 2010-08-27 12:52:55

שירה - פגעת בול. רק לזכותי ייאמר שהוא הקוף היחיד ברזומה שלי, ועשיתי לו הנחה כי באמת הוא היה משעשע ובעל חוש הומור כובש והיה לי מאוד נעים בחברתו (הקצרה). השתגעתי מהעובדה שאני עשיתי פשרה נוראית מבחינתי כדי בכלל להסתכל על בנאדם כזה, זקן ומכוער, והוא זה שלא רצה אותי לבסוף. בגלל זה אני גם אומרת לנשים - אל תתפשרו, כי אם אתן מתפשרות וזה מצליח, ניחא, אבל אחרי שאתן מתפשרות והיצור הנחות עוד בסוף לא רוצה אתכן - אללה יסתור.

גם להתפשר וגם שהוא לא ירצה אותי??? אללה יסתור וגם להקתו.

אבא שלי בחייו, בדרך כלל לא היה דמות התייחסות בשבילי - כל מה שהוא היה אומר - הייתי עושה ההיפך, ולכל דעה שלו הייתי מתנגדת. אבל לזכותו ייאמר שהוא באמת אהב נשים חכמות וחזקות וכל נשותיו - הארבע החוקיות והמיליון שלא, היו כאלה. אשה מטומטמת לא הצליחה להתקרב לאבא שלי. ואני חושבת שיש מעט מאוד גברים שאפשר להגיד עליהם את הדבר הזה. אבא שלי התייחס קודם כל לאשה כאל אדם ובזה הוא דפק לי את המוח כי חשבתי לתומי שכל הגברים כאלה, מתייחסים קודם כל לאשה כאל שווה ואף נעלה מהם ובת ברית ואדם, ואבי תמיד מאוד העריך את הראש שלי וכל ענייני החיצוניות - אצלי - לא עניינו אותו. בעולם - כן. בתמונות, בפסלים, בחתולים. בדיוק היום באימון, כשסלילי שערותיו של טופי עפו באוויר אמרתי למיה המאמנת שאבי אמר על ג'ינג'ים מהסוג הזה שהם חתולים 'ורודים'. היתה לו אבחנה לכל סוג של צבע וויזואליות ולכל דבר עלי אדמות מבחינת לוק וצורה ואת זה ירשתי ממנו, אבל הוא לא החיל אותה על אנשים, ואני כן. אני חושבת שאכתוב על זה. איך זה שאתה עובר להחיל אמות מידה של צורה מחפצים על אנשים - מה שנקרא החפצה. אמא שלי מאוד מבקרת אותי על כך. אני עושה את זה רק בצד האסתטי. לא מחפיצה אנשים מבחינות אחרות. אבי לא עשה את זה בכלל.

אבא שלך נשמע כמו טיפוס חכם, ססגוני ומרתק. אני משערת שהיה לא פשוט להיות בתו (ועוד יותר לא פשוט להיות רעייתו...) ואני אומרת את זה עם כל הכבוד שאני רוחשת לאנשים חכמים, ססגוניים ומרתקים, ובידיעה כמה מורכבים הם לעצמם ולסביבתם.

חייכתי כשקראתי על התכונה שלך למצוא באנשים את המרכיבים הדומים בחפצים/צורות/צבעים.

אני עושה את אותו הדבר עם... בעלי חיים.

יש לי נטייה (בלתי נשלטת) לזהות באנשים את בעל החיים שמסתתר בהם. כבשה, נשר, חמוסה... כולם מסתובבים בינינו.

וכן, קיבלתי את זה מאבא. (שלי כנראה. לא שלך...) :-)

 

{מאוד נהנית לקרוא אותך,

וגם את אורך הרוח שבו את משיבה למגיבים. }

צטט: פיי השקד 2010-08-27 11:51:18

צטט: בלאק סמארה 2010-08-27 06:41:07

אני לא מאמינה שבכית בגלל גבר עם תחת ענק. פשוט לא מאמינה. תוכיחי לי שקיים דבר כזה :)

אוי לי היה פעם אחד עם תחת מרובע. לא ייאמן. הוא כולו היה רזה ושרירים ופתאום, יום אחד הפתעה - כמו בסקס והעיר הגדולה שהיא ראתה אותו מצד התחת הנפול, זוכרת? ככה אני ראיתי את זה שלי מצד התחת המרובע. אני לא יודעת אם יש קשר, אחרי זה משהו בליבי נשבר, וזה כבר לא היה זה. הדרך החוצה היתה כבר ידועה מראש.

אפשר לסלוח לגבר על רווח בין השיניים, על קרחת, על קומה ממוצעת - אבל שני דברים לא עוברים  - טיפשות ותחת אלסקה. חחח...גדול [תרתי משמע] הקטע שסיפרת פה.

____________________________

לגמרי :) אני רואה שאת ואני מאותה אסכולה. 

אהבתי את הפרחים שצמחו מאלסקה. קברת אותו עמוק באדמה.

ואני כבר דאגתי שלא אקרא אותך בקפה. ככה אמרת.

יופי שחזרת ואיזה כיף שיש לי חברה מהממת ועם אינטואיציות חזקות.

טוב נו, טעויות פה ושם קורות בכל משפחה טובה.

חיבוק אמיץ,

לולה

מתנצל, כנראה שלא הייתי ברור - התכוונתי כי גם ממקומות קשים ניתן לחוות גדילה והעצמה. לא התכוונתי כלל כי תתייחסי אחרת ל"חרא". נהפוך הוא רציתי לציין כי ממה שקראתי לפוטנציאל האישי שלך יש מקום רב למימוש במקום אחר. וגם, התמונות במגרש נחמדות מאד.

צטט: מיא 2010-08-28 09:42:08

סער - יכול להיות שזבל הוא מצע מצוין, ויכול להיות שבמקרים בודדים זה מצליח, ושאשה שתיקח על עצמה כפקויקט לנחם את הפציינט תזכה להכרת תודה מצדו והוא יהיה איתה לבסוף, אבל זה לא המקום שלי בחיים, אחות רחמנייה. יש אולי נשים רבות כאלה, אבל הסיכויים גם במקרה הזה קלושים ואני לא מציעה גם לנשים שבאופיין הן כאלה לקחת את ההימור בגלל הסיכוי הגדול למפח נפש.

רונית, תודה רבה. כשאני לומדת את השיעור, בכאב ובמשך שנים, אני באמת מרגישה צורך לחלוק.

נכון טל. האינטואיציה היא משהו קמאי, ראשוני, ולא סתם בורכנו בה.

שמואל - למה שאתה קורא עכשיו מסטיק של פרידות וחזרות, קראת אז בכל מיני שלבים פרידה 'סופית'. אני אומרת, וזו גם תשובה לתגובה של סער קודם, וגם לפוסט הנצפה של אביב סמוכה על הריבאונד - תנו לצד השני (גם נשים לגברים) את זכות הבחירה, ידעו אותם שכרגע נפרדתם - וממי. לא מדייט קודם שאיתו יצאתם שבוע, אלא מאהבת נעוריכם, וגם למה, מי עזה את מי (היא אתכם), כי זה משמעותי. כשרק התחלתי לצאת עם גברים בג'יידייט, לפני שנים, ברוב תמימותי, כשגבר היה אומר לי גרוש - חשבתי ברוב תמימותי שהוא ממש כמוני - גרוש 'טוב', 'נקי', שמח על החופש שניתן לו, בעל מוטיבציה לאהבה חדשה, שגם בעיניו מוסד הנישואין הוא לא משהו ושגם אצלו חלה שחיקה ושהוא שמח לפתוח דף חדש ומסעיר. לא ידעתי שרבים מהם מוכים ומייבבים ככלב שבעטו בו ורוצים שתחבשי להם את הפצעים. וזה לא מתאים, לא.

לטעמי, זהו לב העניין :

צטט: מיא 2010-08-27 08:19:52

... אנשים חושבים שהאושר תלוי במציאת בנזוג, ואז בבנזוג עצמו. אבל זה מאוד טריקי. האושר תלוי קודם כל בזה שנהיה חזקים (גם פיזית) ושמחים במי שאנחנו ובמה שאנחנו עושים, ובסדר יום שלנו ובכל המרכיבים של החיים שלנו ובאנשים שמקיפים אותנו פרט לבנזוג..

צטט: מיא 2010-08-28 09:49:16

יוסי - מה שאתה מתאר תיאורטית הוא עניין שאפשר להתווכח איתו, אבל הנקודה שלי היא שלכל אחד מאיתנו נתונה זכות הבחירה בכל זמן נתון. ולא רק בזוגיות, באנושיות בכלל, באופן שבו אנו מתייחסים לאנשים אחרים. הסיבה היחידה בעיניי לרצות להיות עם מישהו אחר היא כי אתה רוצה את אותו המישהו - לא כדי שהוא יהיה לך אחות רחמנייה, טישו רגשי (ביטוי שימושי שאני המצאתי), מטפלת, גיישה וכו'. כלומר לא כדי להחפיץ אותו בשל בעיותיך ותסביכיך המגוונים והמרתקים-פחד. כך שמעבר ליעד-העל שלך, של זוגיות מושלמת (רובנו לא נגיע לשם), קודם כל שהמוטיבציה תהיה טובה ומכבדת ולא מזלזלת, ושהצגת הדברים תהיה שקופה ולא נכלולית. ואם בנאדם בשפל המדרגה, באמת אחרי גירושין מרסקים - שיטפל בעצמו על ידי פסיכולוג או פסיכיאטר, ולא ימרמר ת'חיים לכל בנות ישראל אם זה בלזיין אותן ולזרוק או בלזיין כמה במקביל או בכל מיני זוועות אחרות שאני שומעת או בלהיות עם מישי ולהגיד לה שהיא לא ראויה לאהבה או בג'יפות ממינים ומסוגים שונים. וכנ"ל נשים. לא חסרות גם נשים מתעללות. וזה הרבה לפני שבונים זוגיות כמו שאתה מדבר עליה. פשוט לסגל קודים אנושיים והגונים של התנהגות. רע לך? (לאדם באשר הוא) שב בבית ותשתכר ותבכה. אל תצא לדייטים ותציק לציבור. וזה דבר שאנשים בפירוש לא עושים. הם ועוד איך מציקים. זה הדבר שאני אומרת וזה בלבד.

הזכות לבחירה בכל רגע נתון היא זכות בסיסית. עליה לא תהיה לנו אף פעם מחלוקת.   אהבתי מאד את התגובה שלך , בעיקר משום שזו אחת הפעמים היחידות בה את מתייחסת בשוויון לגברים ונשים... טיפוסים הקופצים מפרח לפרח ( או ממיטה למיטה ) יש המון .  משני המינים ... 

אני לא דברתי על "זוגיות מושלמת".  ( גם ) אני סבור כי אין דבר כזה.  אבל בהחלט יש זוגיות טובה ומספקת .  וזוגיות טובה צריך ואפשר לבנות .  ביחד .  כששני בני הזוג מגיעים לקשר "נקיים" לחלוטין מהעבר .

אם תרשי לי אני מתכוון לאמץ את הביטוי "טישיו רגשי" ... אהבתי אותו מאד !

תעזבי ריבאונדים לא שיר כימהון רק למה טופי מפריע?

מי שמתפשרת - בזול ניסחרת!

צטט: מיא 2010-08-26 23:31:18

שירה, תעזבי יפה, אני לא באמת הולכת ומנפנפת בזה כל היום, אבל זה מאוד בלט בהקשר שלו, שהוא רדף אחר נשים יפות ובעצמו היה קוף. אבל את יודעת במה אני כן מתגאה? באנושיות שלי. בכך שגם כשהייתי בשפל המדרגה, והייתי, עד כדי אובדן שליטה והתקפות בכי וזעם - מעולם לא פגעתי באנשים אחרים. את הכל הוצאתי על עצמי. העור בצדי העיניים שלי כבר נשרף מהבכי. אבל לא הבטחתי הבטחות שלא קיימתי. לא זלזלתי באנשים. לא הכנסתי אנשים לחיי, כשהייתי מאוהבת באחרים. עם העצב שלי, עם השדים שלי, עם האכזבה שלי מהעולם, עם 'הכוכבים ימו אותי', התמודדתי בעצמי. התמודדתי רע מאוד, אבל לבד. החברות שלי טיפלו בי, הילדים שלי עזרו לי, אבל שום גבר לא טיפל בי ולא סבל מזה. ואם טוב לי כפי שהיום, זה גם לא בזכות אף גבר. רק למרות. הם רק הפריעו.

"התמודדתי רע מאוד, אבל לבד".

כנראה שה"רע מאוד" שלך היה לא לגמרי רע, אחרי הכול.

ואין צורך לומר שאני מסכימה ומזדהה עם כל מילה.

ובנוגע אל הקוף - להגנתו אני יכולה רק לומר שמשום מה, אנחנו חיים בחברה שבה מקובל לגמרי שקופי-אדם מתנהלים בעולם

כשעל זרועם תלויה אישה יפה. כך הם התרגלו, וברור שהם מוסיפים לחפש נשים יפות שייתלו על זרועם.

מדי פעם, כשהם מוצאים אחת שהיא גם יפה אבל (רחמנא ליצלן) גם חכמה - כאן מתחילה הבעיה, כי די מהר היא מזהה את

קופיותם ועומדת על טיבה.

מה שעצוב הוא שאפילו במקרה זה, היא נפגעת עד עמקי נשמתה כשהקוף לא מעונין בה בעצם, כי היפה והחכמה לא מספיק מודעת ליופייה ולחוכמתה, ובתוך תוכה היא עדיין מחכה לאישור חיצוני (אולי מאבא?), כזה שיאפשר לה לדעת באמת מה ערכה,

ויאפשר לה גם להמשיך הלאה כשהיא פוסעת על פני קופים שחולפים בדרכה, מבלי לזכות אותם במבט חטוף נוסף.

(ואם מה שכתבתי לא מתאים לך בפסיק,

את מוזמנת להשליך את המילים לארבע רוחות שמים, כמובן. בהחלט ייתכן שדיברתי על מישהי אחרת.)  

איריס, בשבילך, מז'אנר הקלאב מד המקפיץ והאהוב עלי ומהאימון של הבוקר.

צטט: בלאק סמארה 2010-08-27 06:41:07

אני לא מאמינה שבכית בגלל גבר עם תחת ענק. פשוט לא מאמינה. תוכיחי לי שקיים דבר כזה :)

אוי לי היה פעם אחד עם תחת מרובע. לא ייאמן. הוא כולו היה רזה ושרירים ופתאום, יום אחד הפתעה - כמו בסקס והעיר הגדולה שהיא ראתה אותו מצד התחת הנפול, זוכרת? ככה אני ראיתי את זה שלי מצד התחת המרובע. אני לא יודעת אם יש קשר, אחרי זה משהו בליבי נשבר, וזה כבר לא היה זה. הדרך החוצה היתה כבר ידועה מראש.

אפשר לסלוח לגבר על רווח בין השיניים, על קרחת, על קומה ממוצעת - אבל שני דברים לא עוברים  - טיפשות ותחת אלסקה. חחח...גדול [תרתי משמע] הקטע שסיפרת פה.

צטט: forte nina 2010-08-27 09:04:45

מיא

נמצאת כשאת פוגשת גבר כזה (לא את הליצן מהקפה). אם לבך פתוח לאהבה, ואת חלשה יחסית ונזקקת לחום ולנחמה, כמו שהייתי, הלך עלייך

ובכלל, האם לא ראוי לציין שזוגיות זה דבר נחמד אך לא בכל זמן .

ובטח לא ויהי מה!

וצורת החשיבה:  שאו, שאת בתיבת נח או שאינך בכלל,

היא בעיני חשיבה של ערך עצמי נמוך ואת יודעת מה, גם פרימיטיבית מאוד.

וככל שאדם מרגיש כך, גם אם הוא לא מודה הוא יהיה באמת אומלל יותר

ללא קשר ואלה באמת המועדים לפורענות למעוד בכל ריבאונד.

מסכימה לגמרי עם פנינה.

מיא

נמצאת כשאת פוגשת גבר כזה (לא את הליצן מהקפה). אם לבך פתוח לאהבה, ואת חלשה יחסית ונזקקת לחום ולנחמה, כמו שהייתי, הלך עלייך

ובכלל, האם לא ראוי לציין שזוגיות זה דבר נחמד אך לא בכל זמן .

ובטח לא ויהי מה!

וצורת החשיבה:  שאו, שאת בתיבת נח או שאינך בכלל,

היא בעיני חשיבה של ערך עצמי נמוך ואת יודעת מה, גם פרימיטיבית מאוד.

וככל שאדם מרגיש כך, גם אם הוא לא מודה הוא יהיה באמת אומלל יותר

ללא קשר ואלה באמת המועדים לפורענות למעוד בכל ריבאונד.

לקסיס - אהבתי לגברים יפים הצילה אותי בעבר מהרבה זוועות. היו גברים שפסלתי על קרחת ורווח בין שתי השיניים הקדמיות ואוזניים בולטות (בחיי), ופשוט התגלו  לימים כצוררים לא קטנים שהתנהגו לנשים שהיכרתי בצורה מחפירה. כך שהסינון שלי רק מגן עלי. זה לא שהיפים הם גם טובי לב, אבל יש כל כך מעט גברים יפים-באמת בארץ, עם פנים ממש יפות, כך שזה לפחות קוצב לי מערכת יחסים אחת לשנתיים, וזה מעל ומעבר בשבילי. 

פנינה - בהכללה, אני חושבת שנשים בסך הכל יתנו לעצמן יותר זמן להחלים אחרי מערכת יחסים משמעותית וגברים ישר ירוצו להתנחם בזיון/במערכת יחסים חדשה, עם/בלי לגלות למישי החדשה על הקודמת. פעם קיבלתי מייל מאיזה מישהו בקפה - דווקא חתיך ויפה! - "חברה שלי זרקה אותי הערב. רוצה להיפגש?". אבל תלוי באיזה מצב את נמצאת כשאת פוגשת גבר כזה (לא את הליצן מהקפה). אם לבך פתוח לאהבה, ואת חלשה יחסית ונזקקת לחום ולנחמה, כמו שהייתי, הלך עלייך. אם כפי שאני היום, את חזקה, עצמאית ומחוזרת, את קולטת את סיטואציית הריבאונד וצוחקת לפציינט בפנים. ואלסקה הספציפי דווקא נחשב במיליה שלו גבר טוב ומיטיב. אני לא חושבת ככה. אני חושבת שבנאדם נמדד בדיוק בדברים האלה. כלומר, ברגעי משבר, אחרי גירושין, אז אתה צריך להיות בנאדם. לא כשטוב לך והחיים מחייכים אליך. ואם נכשלת במבחן הזה, זתומרת שאיפשהו בגרעין שלך, במהות, יש משהו רקוב ודפוק.

איילת, ליזי - רק אחרי שלושנים אני יכולה לכתוב על זה אבל גם אז צחקתי עליו בלבי. לא האמנתי שאני בכלל מסתכלת על דבר כזה. מה גם שאת אלסקה הוא נהג לעטוף במכנסונים בוורוד שוקינג. אני חושבת שהיקום ניסה להעביר לי מסר שאני לא נאצית מספיק.

גלית - אל תדאגי, לא יחסרו גברים מעצבנים, ולי לא תחסר פרנסה. כמו הסיפור הראשון. רק שאני כבר לא לוקחת ללב ונפגעת. מה זה קשור אלי? הוא דפוק כי הוא דפוק. אין כל קשר אלי.

איריס - כן , זה שיר קלאב-מד קלאסי. אנשים חושבים שהאושר תלוי במציאת בנזוג, ואז בבנזוג עצמו. אבל זה מאוד טריקי. האושר תלוי קודם כל בזה שנהיה חזקים (גם פיזית) ושמחים במי שאנחנו ובמה שאנחנו עושים, ובסדר יום שלנו ובכל המרכיבים של החיים שלנו ובאנשים שמקיפים אותנו פרט לבנזוג. בדרך כלל כל אלה מבאסים ואז אנחנו מחכים לבנזוג שיגאל אותנו מהשיט וזה לא קורה, כי בדרך כלל הוא השיט העיקרי ויש לו מיליון בעיות וצריך לטפל בו. הנה, יום שישי ואני באוברבוקינג מטורף של בתי קפה עם חברות (כמה שונות, בצהריים, בדרום העיר ובצפונה), אימון ב-11, ים עם המאמנת שלי, איזה עניין עם הילדים בערב שאני מנסה להדחיק, וכנראה גם דייט אבל אני אצטרך ממש לעבוד קשה כדי לפנות לו מקום, וזה סדר הדברים הסבבה. זה לא תמיד היה ככה. לפני כמה חודשים פתאום נשארתי בלי חברות בכלל (נושא לכתבה אחרת) אבל סידרתי את החיים שלי שוב על הצד הטוב ביותר. ולא היה לכך כל קשר לגבר. רק לתחושת השלמות שלי.

אחלה שירי כימהון. לדעתי יש לך סטרט-אפ ביד.

ויש אנשים שלא יכולים להיות לבד עם עצמם, כי הם מכניסים את עצמם לחרדות.

צ'מעי איזו דילמה. מצד אחד הלוואי, ואני באמת מאחלת לך מכל הלב, שתמיד תהיי מאושרת ושלווה ושלמה עם עצמך. מצד שני כשמעצבנים אותך את מוציאה כאלה טקסטים חכמים וחתיכים.

על יחסי ריבאונד אני יודעת רק מהטלוויזיה או מאחרים. חברתי המתגרשת סיפרה לי שבעלה לשעבר לעתיד היה ריבאונד קשה אחרי שתפסה את החבר שלה על חם עם חברה משותפת. מצד אחד זה נמשך כמעט כמעט עשרים שנה (ושני ילדים), מצד שני רובן היו רעות. לכי תדעי אם זו הסיבה.

הסיפור על אבא שלך הכי שרט לי את הלב. כיף לך שיכולת ככה לבכות לאבא שלך ולחבק אותו.

"שקר החן, הבל היופי -

העיקר שהתחת שלו יהיה ללא דופי."

(בבא בתרא, מסכת עיכוסין פרק ש"ת)

השיר הצרפתי קפיצי ונהדר כרקע לסידור המחסן..

מצטטת אותך - "לקח טוב לאילו תהומות אפשר להגיע כששמים את האושר בידיים של מישהו אחר, ועוד זר לגמרי.".

לרוב רק אח"כ ממרחק אנו רואים איזו שטות מוחלטת זאת הייתה. לומדים.. אצלך במקרה של אלסקה ,מעז יצא מתוק.

כי הוא עורר אצלך פתיחות שיצרה אינטימיות ריגשית ביניך לבין אביך.

וכן גם לשים לב לאינסטינק לתחושת בטן הראשונית שלנו.