תעשה בי תאונה

חזיתית

שתיכנס בי מקדימה

בכוח

ובהפתעה.

ואחר כך מאחורה

ותמיד תהיה אשם.

תמיד העדפתי מכוניות עם גיר רגיל

שאפשר להחליט איך וכמה ומתי.

הלכו לי הבלמים

עכשיו זו כמעטיסה

או צלילה

תלוי

בכביש.

או בגוף שלך.

או באיך שאתה נוהג בי.

(ובעיקר תלוי כמה נמוך תתן לי לרדת לך. אפילו שאתה מת על זה, אתה מפחד להיראות בציבורי עם פנים כל כך מתענגות. כאילו יש לי עליך כישוף שאין לך איך להחזיר לי עליו. אתה במינוס הפעם. ובצדק, לעזאזל.)

הדרך מכירה את האוטו כבר

הילוך חמישי

זה לא עוזר

זה לא עוצר

זה לא עובר.

השמאי שיבוא ויעריך

(גם יאריך?)

יגיד

זה אבוד

טוטאל לוּס.

אני יכול רק להמליץ

על אחד שינסה פחחות.

פחחחח (התגובה הנלוזה ביותר. מישהו צריך להמציא דרך אחרת לגחך ברשת.)

מי צריך אותך

קניתי אוטומט.

והוא לא משהו, ת'אמת.

כי הוא לא מתנצל

או מנצל

ולא מתעקם כמו שצריך

ולא מתחמם בעליות בכלל.

(יצא לך מפוזר משהו. בראש, בנהיגה, זה היה יותר מוצלח. וממש התחרמנת מהדימוי. ומההוא שהמשיך לסמס לך על מעללי מילותייך באיבריו המגודלים. המוגדלים. וממה שהוא היה עושה לך כשאת יד על ההגה ויד במכנסיים.)

(היו לך הרבה שמות לפוסט הזה. משמרות הזה"ב. הלכו לי הבלמים. זהירות בדרכים. לא הצלחת לבחור אפילו. זה מרוב שחשבת. אז הלכת על ריאליטי. מזל שיש לך מאיפה לשלוף.)

(אחרון ודי. נהיית מולטי-פרסונאליטי בן-פוסט. שלא יראו את זה אלו שמחזיקים ממך משהו.)