| בדרך הדוויה לחידלון נטישת הנפש לא הייתה משימה פשוטה הלל שמך את המוות בגלימה עטויה בנצח שאין לו אור רעדת בתוך החשיכהנהרת חיים גועשים הפכת סלעים לחלוקים נחלקת חלקים התפוררת פירורים עכשיו את צורחת פחדים כנערה מבועתת והעיניים ארובות כבשן עשן ופיח מבעים המרוצצים חרקים והאישונים מבקשים רגליםלהלך בין המצרים לרמוס בזמנים הקצרים כאן הידיעה תעיר צרצרים לרגעים ספורים הזמן בעונותיו מקיא ליחות מענפיו מריח פריחות ומניח קולות לאנחות באחרית מפנה מרתיח עוונותיו מחטא חדרי הבראהעוד עונה נותרת משורטטת על קירותיוהקיטור נספג בקיר הטיח מצהיב בלחותמעיר על טיב הרטיבות על כל חוסר הרצון ואי הנוחות את שוכבת יפיפייה הזמן חומד לצון עוד ימים ספורים יונחו הפרחים תשאלי משאלה לבנים או סגולים ממשי או לחים אמרת אם לא תקומי מערש הדווי במוות הזה ימות איתך היקום תיקחי אותו רקום בהזיה של חוט זהב לחשת את נחושה לא להפוך לאשה כאובה וכבוייה עודך מאמינה ורגעייך ספורים כי המפץ היה ראש סיכה וסופו כסופך קריסה אין סופית של חלקיקים הנמחקים במיליארדי מעגלים רחוקים של אורות נדלקים וכבים הנעים מחזורים בגלקסיית החיים זרוקים אקראיים והגוף חומרים והחורים השחורים בולעים יקומים ומשליכים למעגלים אין סופיים בדוה שיח הזה על המוות לא שתקת אמרת אלוהים משחק בכדורים במלוא החושים"מה זה בכלל אנשים" אמרתי לך נקצר את תולדות הזמנים בביאת הבריאה הבאה אולי תחזרי נביאה או ידעניתתעלי על כתובים תורות תולדות משאלות אחרונות לרצונות לראשית בראשית ואנחנו נפגש על פי באר נבאר נברר אקראיות של מוות וחיות שישה ימים נשב אבלים בשביעי נחדל מכל מלאכה מארון קודש ועד דרשה את עוד מפזמת אינך מבחינה העפר יתחדש מגופך אישה באחרית דיממת את המוות במשאלה אחרונה: "אל תשכח את הנשיקה והלחישה" |
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
במשאלה אחרונה: "אל תשכח
את הנשיקה והלחישה"
*****
אפשר לבוא אליך ללמוד שירה?:)
כתיבה נפלאה - נוגעת
כמו שאתה יודע -
תודה על המילים - שבוע נעים
מצטרפת למשבחים
את עוד מפזמת אינך מבחינה
העפר יתחדש מגופך אישה
באחרית דיממת את המוות
במשאלה אחרונה: "אל תשכח
את הנשיקה והלחישה"
אחזור
קראתי שירים רבים, יפים ומעניינים
המבוע הפואטי שלך הוא כמו שאמרתי כבר באתר אחר
- כמעיין המתגבר...
יפה ביותר.
תודה ..
יקום שלם שמתנפץ בדמות קרובה אחת.
כאוס וכאב חומסים נפש ומעבירים
את החלחלה במילים ומדקרות .
כל עצמת הגעגועים מתכנסת אל שיר שהוא
מניפת רגש גלויה ומסווה כאחד.
שבוע טוב ושנה נפלאה לך ולכל בני ביתך.
רוני
ראה רק בטוב !
שבוע טוב !
תיקחי אותו רקום בהזיה של חוט זהב
הזמן אכן כל כך חומד לצון.
אתה נוגע. מאוד.
מאבק ההולך
מאבק הנשאר.
לא מצויין מי ההולכת
אולי פרדה מדמות בשר ודם
אולי נטישת נפשו של הדובר מעצמו ובשרו
אולי פרדה מסמל.
שיר מדמם כאב.
וכתוב חזק ונהדר כהרגלך.
כואבת. יפה כתבת
וכתיבתך...מהלכת בי קסם.
שבת שלומ-ות
שבת שלום