כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שושי שמיר

    0

    מקום לתיקון: הִלַּת הַצֶּבָע הַמַּגְּנִיב

    36 תגובות   יום שבת, 28/8/10, 10:19

    הִלַּת הַצֶּבָע הַמַּגְּנִיב

     

    לִפְעָמִים יֵשׁ לִי חֵשֶׁק לַקַּחַת דְבָרִים שֶׁל אֲחֵרִים:

    פֶּה דֻּבְדְבָן, שֵׁן זָהָב, צַלֶּקֶת,

    עֲרֵמַת כְּבִיסָה, סִדּוּר, סֶט בְּלֵיזֶר-וֶסְט,

    מַסְטִיק, קֶרַע בַּלּוֹן, דַּלֶּקֶת חֲנִיכַיִּם,

    יאָרצַייט, מַגֶּבֶת יָם, עַיִּן חוּמָה,

    מַדְחֹם, פִּינְצֶטָה, פְּלָדֶלֶת, תַּדְהֵמָה.


    יְצֻיָּן: בְּחוּגִים מְסֻיָּמִים קוֹרְאִים לְזֶה גְנֵבָה.

    שׁוֹתְקִים אֲבָל עוֹבְרִים לְנֹהַל מַעֲקָב.


    לִי מַצִּיק: יֵשׁ לִי חֵשֶׁק וּבַא לִי – הַיְנוּ הַךְ?

    יָפוֹת שְׁאֵלוֹת לַלֵּב.  גַּם מִשְּׁאָלוֹת וְיַיִּן אָדוֹם. מַרְאוֹת שְׁתִיָּה.


    חֵשֶׁק מְחַשֵּׁק אוֹתִי: רְצוּעָה כְּסוּפָה כְּרוּכָה עַל חָבִית עֵץ-אַלּוֹן

    שָׁנִים שֶׁל צִפִּיָּה לְהַבְשָׁלָה מְרַכְּכוֹת אֶת הַלִּפּוּף מְצַיְרוֹת כֶּתֶּם וַגִּיל.

    קוֹרְאִים לְזֶה בַּגְרוּת.  הַכְשָרַת הַמֵּכָל לְהָכִיל.


    לַקַחַת כִּפְשׁוּטוֹ? בַּא לִי, אֲבָל מְסֻבָּךְ מִדַּי.

    קְרִיאַת כִּיווּן נִדְרֶשֶׁת וְלָכֵן בִּקַּשְׁתִּי מְנוּחָה.

    חֵרֶף הַדְּחִיפוּת לֹא מְדֻיֶּקֶת כַּאן חָפְזָה, צָרִיךְ לְהִתְמַהֲמֵהַ,

    תְּרָפִים, אוּלַי: מְבוּכָה נוֹאֶשֶׁת וּבְכִיס סִינָרָה נֶחְבָּאִים שְׁלָמֵיהָ.


    דְּבָרִים בְּגוֹ. בְּמוֹ יַדִּי כָּתַבְתִּי מְבוּכָה נוֹאֶשֶׁת.

    בְּבַת אַחַת מִתְרַגֵּשׁ וּבָא זַעֲזוּעַ. מִתְרַחֶשֶׁת הִדַּרְדְּרוּת מִילוּלִית.

    רְקִיקֵי בְּרִיאוּת וְתֵה צְמָחִים טוֹבִים לְחִזּוּק.

    יְרוּקִים בַּסָּלָט מְמַלְּאִים אֶת הַדָּם בַּרְזֵל. כִּי קֹדֶם כָּל הַגּוּף

    מַמְרֶה אֶת כַּוָּנַת הַמַּחְשָׁבָה, לֹא מִתְחַשֵּׁב בְּמַשְׁמָעוּת


    שֶׁל נְתוּנֵי אֱנֶרְגְיָה, נִתּוּחַ כּוֹאֵב לוֹ בְּמוֹ הַבָּשָׂר הַכְּאֵב

    לוֹכֵד אֶת הַבְּשׂוֹרָה בַּסַּד, רַחֲמֵי שָׁמָיִּם נְתוּנִים בְּיַד


    אֲחֵרִים שֶׁהִתְמַחוּ בִּזְכוּת אָבוֹת. שָׂהֲדִי בַּמְּרוֹמִים

    חַיֵּךְ אֵלַי נָבוֹת הַכַּרְמֶלִי, הִשָּׁבַע שֶׁלֹא בִּכְדִי

    רַחְמִי רֵיק מֵחֶמְלָה, פִּי חַף מֵהַלֵּל.

    יְרֵכַי מִתְגוֹדְדוֹת בְּפַאֲתֵי תְּשׁוּקָה - עַל פִּי הַשְּׁמוּעָה,

    מַיִּם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעֲיָנֵי הַיְּשׁוּעָה. יֵשׁ אָרְכָּה.


    קוֹרְאִים מִסְפָּר. הִגִּיעַ תּוֹר.

    וְצָרִיךְ לְמַהֵר אֲחֶרֶת תּוּחְמַץ הִזְדַמְּנוּת.

    רַכֶּבֶת הַהַפְתָּעוֹת לֹא עוֹצֶרֶת בַּתַּחֲנָה הַזּאֹת. הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁלָּה,

    אַחְרַיוּת-הָעַל שֶׁעוֹבֶרֶת מִקָּרוֹן לְקָרוֹן, נְתוּנָה לַדֶּרֶךְ.

    יִתָּכֵן שֶׁכְּבַר הָרֶגַּע אַחֲרוֹן. מִישֶׁהוּ נוֹשֵׁף בְּמַפּוּחִית,

    מַנְגִינָה קוֹרְאִים לְמַה שֶׁעוֹבֵר. בְּעֵרֶךְ.


    לְזֶה כְּבָר הִתְרַגַּלְתִּי. רוֹצָה לְהַפְחִית אֶת מִסְפַּר הַסִּבּוּבִים.

    זֶה יֵחַשֵּׁב הֵשֶׂג – לְהַרְגִּיעַ אֶת הַלַּהַג שֶׁמַּקִיף אֶת הַדִּבּוּר,

    הִלַּת הַצֶּבַע הַמַּגְנִיב שֶׁרִסַּסְנוּ שָׁם לְדֵרָאוֹן.


    גְנֵבָה קוֹרְאִים לְזֶה, וּמִי שֶׁמְמֻנּוֹת עַל הַשָּׁעוֹן

    נֶאֱחָזוֹת בַּמְּחוֹגִים, גָדוֹל, קָטָן, שְׁנִיּוֹת, שֶׁלא יִתְבַּלְבְּלוּ, שֶׁלֹא

    יִתְגַּלֶּה שֶׁאַדּוֹן הַזְּמָן נַגּוֹז. עַלְעַל שָׁרָךְ צָהוֹב

    בַּאֲוִיר דּוֹאֶה צוֹנֵחַ אֶל כּוֹס מַיִּם בְּקֶרַח וְזֶה סִמָּן לֶאֱהוֹב:

    הֲרֵי בְּלִימַה, כָּרוֹז מוֹדִיעַ בְּתַדְהֵמָה.

     

    ©שושי שמיר, 15 באוגוסט 2010

    דרג את התוכן:

      תגובות (36)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/9/10 21:12:

      שושי יקרה,

      זה שיר מדהים עם מאה פנים ומחשבות.

      אני מבינה שמדובר בגנבת זמן.

      וזה בית ענק:

      קוֹרְאִים מִסְפָּר. הִגִּיעַ תּוֹר.

      וְצָרִיךְ לְמַהֵר אֲחֶרֶת תּוּחְמַץ הִזְדַמְּנוּת.

      רַכֶּבֶת הַהַפְתָּעוֹת לֹא עוֹצֶרֶת בַּתַּחֲנָה הַזּאֹת. הַנֶּאֱמָנוּת שֶׁלָּה,

      אַחְרַיוּת-הָעַל שֶׁעוֹבֶרֶת מִקָּרוֹן לְקָרוֹן, נְתוּנָה לַדֶּרֶךְ.

      יִתָּכֵן שֶׁכְּבַר הָרֶגַּע אַחֲרוֹן.

       

       

      שנה טובה יקירתי, שנה של אור, של בריאות ויצירה!

       

        2/9/10 12:31:
      תודה רבה רפאלה, היודעת על בריאות ומרפא
        2/9/10 12:15:
      שיר מדהים ביופיו.
      הזמן הוא המרפא לכל.
      המילים שלך הן מילים של פז.
      ***
        1/9/10 12:57:
      פאני יקרה אפשר לסמוך עליך שתמיד תגידי משהו מהלב :)
        1/9/10 12:47:
      שֶׁל נְתוּנֵי אֱנֶרְגְיָה, נִתּוּחַ כּוֹאֵב לוֹ בְּמוֹ הַבָּשָׂר הַכְּאֵב
      לוֹכֵד אֶת הַבְּשׂוֹרָה בַּסַּד, רַחֲמֵי שָׁמָיִּם נְתוּנִים בְּיַד
      הכאב מתרפא עם הזמן גם בתוכו קיים יופי מסויים
      אנו הבני אדם את זה מבינים אך לא תמיד ללב מקשיבים!!!
        31/8/10 08:51:

      צטט: debie30 2010-08-30 17:00:59

      קוֹרְאִים מִסְפָּר. הִגִּיעַ תּוֹר.
      וְצָרִיךְ לְמַהֵר אֲחֶרֶת תּוּחְמַץ הִזְדַמְּנוּת.

      בין שאר הדברים שלוקחים
      צריך גם לקחת את הזמן
      האים לאחוז בו או להרפות...

      דבי

       

      להחזיק, להרפות, כאילו הבחירה בידינו...


        31/8/10 08:49:

      צטט: גרבו 2010-08-30 13:00:39

      גְנֵבָה קוֹרְאִים לְזֶה, וּמִי שֶׁמְמֻנּוֹת עַל הַשָּׁעוֹן

      נֶאֱחָזוֹת בַּמְּחוֹגִים, גָדוֹל, קָטָן, שְׁנִיּוֹת, שֶׁלא יִתְבַּלְבְּלוּ, שֶׁלֹא

      יִתְגַּלֶּה שֶׁאַדּוֹן הַזְּמָן נַגּוֹז. עַלְעַל שָׁרָךְ צָהוֹב

      בַּאֲוִיר דּוֹאֶה צוֹנֵחַ אֶל כּוֹס מַיִּם בְּקֶרַח וְזֶה סִמָּן לֶאֱהוֹב:

      הֲרֵי בְּלִימַה, כָּרוֹז מוֹדִיעַ בְּתַדְהֵמָה.

      שושי יקרה,

      ואני אומרת, ש'אדון הזמן' עושה לנו

      (ברוב המקרים) רק טוב !

      כי את מה שנבחר לגנוז שיגנז.

      הפאוזה -הבלימה -לעיתים נחוצה

      בכדי שנוכל לגנוב בכייף,הרי

      מים גנובים ימתקו לא?!

      מחבקת ליום מגניב <:)))

      שלך,גרטה*

      יום מגניב ושבוע וחודש ושנה :)

       

        31/8/10 08:48:

      צטט: עזרא מורד 2010-08-30 10:44:21

      שיר יפה
      ששוריו עתיקים
      היטבת לתאר בו תחושותיך .

      אכן, עתיקים כמוני. תודה לך עזרא

        31/8/10 08:48:

      צטט: ידידת אמת 2010-08-30 07:08:01

      חֵשֶׁק מְחַשֵּׁק אוֹתִי - גם אותי
      ואת נפלאה בכשרונך לגרום לנו לחשקים...

      תודה :)

        31/8/10 08:47:

      צטט: lemira 2010-08-30 01:19:39

      סיפור על חשקים - אולי בין מחוג למחוג............
      מירה

      בין מחוג למחוג
      בין מחול למחול
      בקודש, בחול

      :)

       

        31/8/10 08:45:

      צטט: זוהרית רובין 2010-08-29 20:40:49

      וואוווו
      מפעים את כל החושים !
      עושר עצום של דימויים, עולמות של שפות ומילים.
      מתנגן על הלשון ומשאיר טעם של עוד....
      מקסים !!!!
      ערב נפלא
      זוהרית

       

      תודה חברה חדשה

        31/8/10 08:45:

      צטט: AVNER STRAUSS 2010-08-29 20:37:51

      היה שווה לחכות,
      ומציק גם לי ..
      :-)

      מציק לי מוליד שירים...

       

        31/8/10 08:44:

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2010-08-29 18:00:39

      ואווו ואוווו ועוד ואווו אחד ענק.

       

      וואו את בעצמך. תודה :)

        31/8/10 08:28:

      צטט: The B. Land 2010-08-29 17:54:11

      עשית חשק גם לי. יופי של שיר, תענוג של שימוש בשפה :)

       

      בוריס יקר, חשק זה טוב, קדימה!

        31/8/10 08:27:

      צטט: ron294 2010-08-29 17:33:24

      כשרון המשורר ביכולתו החדה והחריגה להתבונן בכל מרחב סביבתו, הגוף היה לעיין והיד המנצחת בתוך כל הקיים והבלתי קיים.כך את הופכת לילה ליום ונחושת לזהב, אלכימאית המילה הפשוטה במירוץ העין החפצה לגעת ולקלוט.
      שיר נפלא,ובו המוסיקה זורמת מעל האצבעות והשפתיים הרועדות.

       

      רון, תודה על המלים הפואטיות

        31/8/10 08:26:

      צטט: כותבת באפוק טיימס 2010-08-28 17:50:37

      גניבה או לא גניבה - זה מגניב.

       

      חייכת אותי יאירה  :)

        31/8/10 08:24:

      צטט: רויטל ברזילי 2010-08-28 16:35:01

      זו לא גניבה
      ההתבוננות שלך כל-כך עמוקה ומתחברת, כאילו את מיד מזדהה וזה שלך... והרי את משוררת. וכך משוררים. רגישים מדי. עדינים מדי. חשופים מדי. - לפחות את כך נראה לי...
      והעברית שלך - תענוג אמיתי.
      שבוע טוב ומבורך והמשך יצירה מקסימה

       

      תודה לך רויטל

        30/8/10 17:00:
      קוֹרְאִים מִסְפָּר. הִגִּיעַ תּוֹר.
      וְצָרִיךְ לְמַהֵר אֲחֶרֶת תּוּחְמַץ הִזְדַמְּנוּת.

      בין שאר הדברים שלוקחים
      צריך גם לקחת את הזמן
      האים לאחוז בו או להרפות...

      דבי
        30/8/10 13:00:

      גְנֵבָה קוֹרְאִים לְזֶה, וּמִי שֶׁמְמֻנּוֹת עַל הַשָּׁעוֹן

      נֶאֱחָזוֹת בַּמְּחוֹגִים, גָדוֹל, קָטָן, שְׁנִיּוֹת, שֶׁלא יִתְבַּלְבְּלוּ, שֶׁלֹא

      יִתְגַּלֶּה שֶׁאַדּוֹן הַזְּמָן נַגּוֹז. עַלְעַל שָׁרָךְ צָהוֹב

      בַּאֲוִיר דּוֹאֶה צוֹנֵחַ אֶל כּוֹס מַיִּם בְּקֶרַח וְזֶה סִמָּן לֶאֱהוֹב:

      הֲרֵי בְּלִימַה, כָּרוֹז מוֹדִיעַ בְּתַדְהֵמָה.

      שושי יקרה,

      ואני אומרת, ש'אדון הזמן' עושה לנו

      (ברוב המקרים) רק טוב !

      כי את מה שנבחר לגנוז שיגנז.

      הפאוזה -הבלימה -לעיתים נחוצה

      בכדי שנוכל לגנוב בכייף,הרי

      מים גנובים ימתקו לא?!

      מחבקת ליום מגניב <:)))

      שלך,גרטה*

       

        30/8/10 10:44:
      שיר יפה
      ששוריו עתיקים
      היטבת לתאר בו תחושותיך .
        30/8/10 07:08:
      חֵשֶׁק מְחַשֵּׁק אוֹתִי - גם אותי
      ואת נפלאה בכשרונך לגרום לנו לחשקים...
        30/8/10 01:19:
      סיפור על חשקים - אולי בין מחוג למחוג............
      מירה
        29/8/10 20:40:
      וואוווו
      מפעים את כל החושים !
      עושר עצום של דימויים, עולמות של שפות ומילים.
      מתנגן על הלשון ומשאיר טעם של עוד....
      מקסים !!!!
      ערב נפלא
      זוהרית
        29/8/10 20:37:
      היה שווה לחכות,
      ומציק גם לי ..
      :-)
        29/8/10 18:01:
      כל בית שיר בפני עצמו והכל ביחד חגיגת מילים שושי.
        29/8/10 18:00:
      ואווו ואוווו ועוד ואווו אחד ענק.
        29/8/10 17:54:
      עשית חשק גם לי. יופי של שיר, תענוג של שימוש בשפה :)
        29/8/10 17:33:
      כשרון המשורר ביכולתו החדה והחריגה להתבונן בכל מרחב סביבתו, הגוף היה לעיין והיד המנצחת בתוך כל הקיים והבלתי קיים.כך את הופכת לילה ליום ונחושת לזהב, אלכימאית המילה הפשוטה במירוץ העין החפצה לגעת ולקלוט.
      שיר נפלא,ובו המוסיקה זורמת מעל האצבעות והשפתיים הרועדות.
      גניבה או לא גניבה - זה מגניב.
        28/8/10 16:35:
      זו לא גניבה
      ההתבוננות שלך כל-כך עמוקה ומתחברת, כאילו את מיד מזדהה וזה שלך... והרי את משוררת. וכך משוררים. רגישים מדי. עדינים מדי. חשופים מדי. - לפחות את כך נראה לי...
      והעברית שלך - תענוג אמיתי.
      שבוע טוב ומבורך והמשך יצירה מקסימה
        28/8/10 15:00:
      תודה לך דייב
        28/8/10 14:10:
      "מַנְגִינָה קוֹרְאִים לְמַה שֶׁעוֹבֵר. בְּעֵרֶךְ"

      אהבתי.
        28/8/10 14:09:

      צטט: ,תשוקי 2010-08-28 13:20:44

      חשקים חישוקים גניבה מגניב

      כמה ההפכים האלו כל כך קרובים

      לא אשלם גרוש על חישוק לחשק את החשק

      את גניבה אחליף במילה הישנה לפלח (זוכרת)

      אז אפלח לך ולי אבטיח עסיסי ואהפוך את סדר הגניבה

      לטובת חריץ גבינה שנחשק בחשק אל האבטיח.

      יהיה כייף.

       

      תודה שושי

       

      שוקי

       

      אבטיח מתאים לי :)

        28/8/10 14:08:

      צטט: יהודית מליק-שירן 2010-08-28 13:02:55

      שושי אהובה, התגעגעתי לשיר שלך שנוגע בצבעים ובקולות. ניחוחות של ילדות ובגרות
      ואהבתי את הבית הזה במיוחד
      חֵשֶׁק מְחַשֵּׁק אוֹתִי: רְצוּעָה כְּסוּפָה כְּרוּכָה עַל חָבִית עֵץ-אַלּוֹן
      שָׁנִים שֶׁל צִפִּיָּה לְהַבְשָׁלָה מְרַכְּכוֹת אֶת הַלִּפּוּף מְצַיְרוֹת כֶּתֶּם וַגִּיל.
      קוֹרְאִים לְזֶה בַּגְרוּת. הַכְשָרַת הַמֵּכָל לְהָכִיל.
      פעמיים בשיר מופיעה המילה "תדהמה"ואני שואלת למה? הרי התימהון והתדהמה מהכלת הזמן מתוארת בסגירת מעגלים וחשקים. האם לא ניתן היה להחליף את התדהמה השניה בהשלמה, כי הרעיון המסתתר בשיר הוא גניבת הזמן. הזמן גונב מאיתנו רגעים יפים, חשקים טובים ומותיר אותנו פעורי פה מול הנצח כי אנחנו ארעיים בעולם הזה*

       

      תודה יהודית. מאחר שהתדהמה מופיעה בשיר פעמיים, כנראה יש מקום לשני המופעים. למה? אין לי תשובה מושכלת. אולי את תמצאי... :)

        28/8/10 13:20:

      חשקים חישוקים גניבה מגניב

      כמה ההפכים האלו כל כך קרובים

      לא אשלם גרוש על חישוק לחשק את החשק

      את גניבה אחליף במילה הישנה לפלח (זוכרת)

      אז אפלח לך ולי אבטיח עסיסי ואהפוך את סדר הגניבה

      לטובת חריץ גבינה שנחשק בחשק אל האבטיח.

      יהיה כייף.

       

      תודה שושי

       

      שוקי

      שושי אהובה, התגעגעתי לשיר שלך שנוגע בצבעים ובקולות. ניחוחות של ילדות ובגרות
      ואהבתי את הבית הזה במיוחד
      חֵשֶׁק מְחַשֵּׁק אוֹתִי: רְצוּעָה כְּסוּפָה כְּרוּכָה עַל חָבִית עֵץ-אַלּוֹן
      שָׁנִים שֶׁל צִפִּיָּה לְהַבְשָׁלָה מְרַכְּכוֹת אֶת הַלִּפּוּף מְצַיְרוֹת כֶּתֶּם וַגִּיל.
      קוֹרְאִים לְזֶה בַּגְרוּת. הַכְשָרַת הַמֵּכָל לְהָכִיל.
      פעמיים בשיר מופיעה המילה "תדהמה"ואני שואלת למה? הרי התימהון והתדהמה מהכלת הזמן מתוארת בסגירת מעגלים וחשקים. האם לא ניתן היה להחליף את התדהמה השניה בהשלמה, כי הרעיון המסתתר בשיר הוא גניבת הזמן. הזמן גונב מאיתנו רגעים יפים, חשקים טובים ומותיר אותנו פעורי פה מול הנצח כי אנחנו ארעיים בעולם הזה*