אני מתה לצאת מהמשרד כבר!!!! אווווף....זה תמיד קורה – ברגע שאני מתכוונת ללכת הטלפון מצלצל.קרייסיס – מילה נהדרת.אבל מה – טפשות זה דבר שגורם לי להגיב באחת משתי צורות: להתעצבן/לצחוק 

איזה מזל שלפעמים באמצע לחץ קורים דברים שמכניסים את הכל לפרופורציות.

אני באמצע טיפול של שני קרייסיסים, מקשיבה לאינפקטד משרום באוזניות, מנסה להתרכז כדי לפתור הכל בצורה הכי יעליה ומהירה ואז פתאום אני שומעת מישהי צועקת על המחשב שלה – "מחשב מטומטם! יש לי וירוס! אי אפשר לעבוד ככה!" 

ניסיתי להתעלם, רציתי , ממש רציתי פשוט להמשיך לעבוד.

אבל היא המשיכה לצעוק והאופי הטוב שלי לא איפשר לי להגיד לה לסתום ולכן שאלתי אותה מה קרה. 

היא: "אני כותבת אימייל ואני רוצה לתקן שורה ובמקום להכניס מילה באמצע המשפט, המחשב מוחק לי את המשפט שכבר כתבתי..."

היא רצינית, חשבתי בלב...

אני: "אמממממ, ניסית ללחוץ על Insert ?"

היא:"מה זאת אומרת?"

אני: "תנסי, זה יפתור לך את הבעיה"

היא: "את חושבת? זה לא וירוס?"

קול קטן בתוכי רצה לנצל את ההזדמנות הזו ולעבוד עליה, אבל פשוט רציתי לצאת כבר מהמשרד. הסברתי לה את משמעות הInsert. זו היתה טעות. היא ניצלה את ההזדמנות הזו להמשיך לדבר איתי. 

היא: "איזה כיף לך שאת יכולה לשמוע מוזיקה באוזניות..."

לא, אל תכנסי לשיחה הזו – קול אחר אמר לי. עזבי. תחייכי ותחזרי ללקוחות שלך. שוב לא הקשבתי.

אני: "גם את יכולה לחבר אוזניות ולהקשיב למוזיקה"

היא: "אבל אין לי חיבור לאוזניות" והיא מצביעה על המסך.

אני: "יש לך חיבור בlaptop" הסברתי לה.

היא: "כן, אבל אני לא עובדת עם ה laptop אני עובדת עם זה" והיא מצביעה שוב על המסך.

אני: "כמה מחשבים יש לך?"שאלתי כשכבר הבנתי שזה הולך להיות משעשע...

היא: "יש לי את הlaptop ואת זה" והיא שוב מצביעה על המסך "עכשיו ה laptop סגור, אז אני לא יכולה לחבר אליו אוזניות".

היא חושבת שהמסך זה מחשב נפרד, מעניין אם היא מאכילה את העכבר שלה.