כותרות TheMarker >
    ';
    0

    חוזרים ללימודים- התחלות, יכולות ו...חיוך.

    32 תגובות   יום שבת, 28/8/10, 18:01

     

     

    התחלות...

     

     

    שנת לימודים חדשה מתחילה תוך ימים ספורים. להכרזות ולהצהרות של רבים, וילדיי ביניהם, על אי רצון לסיים את החופש ולחזור ללימודים, ייכנס ערב רב של רגשות שמחה, התרגשות, חשש ומתח.

    קטנים כגדולים מתחילים התחלות חדשות. רבים מאיתנו מקדמים כל התחלה חדשה ובלתי מוכרת בתחושות של מתח, התרגשות וחוסר ביטחון מסוים באשר לסיכויים להצלחתה. לא פעם עלולים האתגרים הכרוכים בהתחלה כזו להיראות כבלתי ניתנים להשגה, להיתפס כגלי ים שוצפים וקוצפים המעוררים בנו תחושות כישלון והעדר יכולת ומאיימים להטביענו. התחלות פירושן לעיתים כניסה למסגרות חדשות, התמודדות עם משימות מורכבות, מטלות שלא התנסינו בהן בעבר, קשיים חדשים ומפגש עם אנשים בלתי מוכרים. כל אלו, מעבר להתרגשות ולשמחה שהם מזמנים, עלולים לבנות בתוכנו לפעמים חומת מגן שעליה מתנוסס בתוקף השלט "אני לא יכול". מעבר לטיפול פרטני ורגיש בבעיה, יכול הסיפור הבא לשמש השראה לפעילות חווייתית מחזקת בשעת חינוך או במסגרת המשפחתית. במקום ה"קבורה", אפשר לטמון את הקופסה במקום שיוחלט.

     

     

     

     

    ''

     

     

     

    נוח על משכבך בשלום: דרכו האחרונה של 'אני לא יכול' /  לפי סיפורו של צ'יק מורמן

     

     

    כיתתה של דונה נראתה כמו כיתות אחרות. התלמידים ישבו בחמישה טורים שבכל אחד מהם שישה שולחנות. שולחנה של המורה עמד בחזית.זו נראתה כיתה רגילה, אבל משהו שונה היה באותו יום בו נכנסתי אליה בראשונה. תחושה של התרגשות.

    דונה הייתה מורה בעיר קטנה במישיגן. היא התנדבה להשתתף בפרויקט ארצי שארגנתי. הלימודים התמקדו בנושאים שיגרמו לתלמידים להרגיש טוב יותר לגבי עצמם ולקחת אחריות בחייהם. עבודתה של דונה הייתה להעביר בכיתתה את הנלמד בפרויקט. תפקידי היה לבקר בכיתתה ולעודד את העברת החומר. התיישבתי בסוף החדר והבטתי בנעשה. 

    התלמידים קיבלו משימה, לכתוב על נייר את המחשבות והרעיונות שלהם.

    תלמידה בת עשר שישבה בסמוך אלי מילאה את הדף שלה במשפטי, "אני לא יכולה."

    "אני לא יכולה לשחק כדורגל." "אני לא יודעת לחלק מספרים ארוכים." "אני לא יכולה לגרום לדבי לחבב אותי." הדף שלה היה כבר מלא למחצה והיא המשיכה לעבוד בנחישות.

    הלכתי בכיתה והבטתי בדפים של התלמידים האחרים. כולם תיארו דברים שהם אינם מסוגלים לעשות. "אני לא יכול לעשות עשר שכיבות שמיכה." "אני לא מגיע מעבר לגדר השמאלית במגרש." "אני לא יכול לאכול רק עוגייה אחת."

    כאשר הגעתי למורה, הבחנתי שגם היא הייתה עסוקה בכתיבה. "אני לא מצליחה להביא את אמו של ג'והן לאסיפת ההורים." "אני לא מצליחה לשכנע את בתי למלא דלק במכונית." "אני לא מצליחה ללמד את אלן להשתמש במילים במקום באגרופים."

    בעודי מנסה להבין מדוע המורה והתלמידים היו עוסקים בכתיבת מחשבות שליליות, חזרתי לכיסאי והמשכתי להתבונן. רובם מילאו את  הדפים  שלהם. אחרים לקחו דף נוסף.

    לבסוף, התלמידים נצטוו לקפל את הדפים ולהביאם אל שולחן המורה.

    הם הניחו אותם בתוך קופסת נעליים ריקה. כאשר כל הדפים היו מונחים בקופסה, הניחה המורה את המכסה במקומו, לקחה את הקופסה ויצאה  עם התלמידים אל המסדרון. דונה נכנסה לחדרו של השרת ולקחה מעדר. דונה ושיירת תלמידיה בעקבותיה צעדו אל  הפינה המרוחקת ביותר בחצר בית הספר. היא החלה לחפור. הם עמדו לקבור את ה- 'אני לא יכול' שלהם! כל התלמידים רצו להשתתף בחפירה. הקופסה הונחה בתחתית הבור וכוסתה חזרה באדמה. שלושים בני עשר עמדו מסביב ל 'קבר' הטרי. לכל  אחד  מהם  היה לפחות דף אחד של 'אני לא יכול' באותה קופסה. וכך גם למורה. דונה נשאה נאום. "חברים, נאספנו כאן היום לזכרו של 'אני  לא  יכול'. בעודו עימנו על פני האדמה, הוא נגע לחיי כולנו, למי יותר ולמי פחות. שמו נאמר בכל בניין ציבורי, בתי-ספר, עיריות, וכן, אפילו בבית הלבן.

    הועדנו ל 'אני  לא  יכול'  מצבה ושמו חרוט עליה. אחיו ואחיותיו ישרדו עימנו, 'אני יכול'; 'אני אעשה'; ו 'אני  מסוגל לכך'. הם ידועים פחות מקרובם המפורסם ובהחלט לא חזקים כמוהו.

    אולי יום אחד, בעזרתכם, הם יהפכו חזקים יותר בעולמנו.

    נוח בשלום על משכבך, 'אני לא יכול', וכולנו נמשיך לחיות את חיינו מנקודה זו גם בהעדרך. אמן."

    כאשר האזנתי להספד הבנתי שתלמידים אלה לא ישכחו לעולם את היום הזה.

    זו הייתה חוויה שתדבק בהכרתם ובתת-הכרתם לעולם.

    בסופו  של  ההספד הם  נכנסו חזרה לכיתה, וערכו חגיגה עם כיבוד. כחלק מן החגיגה הכינה דונה מצבה גדולה מקרטון. היא כתבה עליה "נוח על משכבך בשלום, 'אני לא יכול'", והוסיפה את התאריך בתחתית. המצבה נתלתה בכיתה. בהזדמנויות הבודדות שאחד התלמידים שכח ואמר, "אני לא  יכול", דונה הצביעה על המצבה מנייר והזכירה לו ש 'אני לא  יכול'  כבר לא חי.

      

     

     

    ואפרופו "יכול"...

     

    ערב אחד אישה בת 87 חזרה הביתה מערב בינגו ומצאה את בעלה במיטה עם אישה אחרת.

    האישה התרגזה והעיפה את בעלה ממרפסת ביתם שהייתה בקומה ה-20, דבר שגרם למותו המיידי.

    כאשר הובאה לפני שופט באשמת רצח, נשאלה מה יש לה לומר להגנתה.

    "כבודו", אמרה האישה בקול קר, "חשבתי שאם בגיל 92 הוא עוד יכול ל... ,

    אז בטח הוא סופרמן ויכול גם לעוף!"

     

     

     

     

    ''

     

     

     

    לפי ה"סוד", אדם יוצר את המציאות של עצמו ולכן:

    "What you think you can or you can't, either way you are right".

     

    "אל תאפשר למה שאתה לא יכול, להפריע למה שאתה יכול." ג'ון וודס

     

    שנה טובה לכולכם עם הרבה יכולת ועם התחלות קלות ומוצלחותחיוך

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (32)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/9/10 22:16:
      כל הכבוד לך איילת,
      מי יתן וירבו מורים כמוך.
      שנה טובה ומבורכת.
      חתימה טובה,
      רונית
        13/9/10 08:52:
      יופי של סיפור הבאת לנו כאן.
      הסיפור על קבורת ה'לא יכול', מזכיר לי תלמיד לשעבר שעל כל דבר ענה: 'אין לי שמץ של מושג'.
      גם אני הודעתי לו חגיגית ש'אין לי שמץ' - מת, וכל פעם שהתחיל משפט במילים אלו מיד קטעתי אותו.
      התלמיד, שהיה בעל דימוי עצמי נמוך מאד, החל להאמין בעצמו, ובסופו של דבר עבר את בחינת הבגרות בהצלחה.
      חשוב מאד ללמד אנשים בכלל לדבר במונחים של חיוב ולא של שלילה.
      תודה על שהבאת
      שנה טובה
      גמר חתימה טובה
      אילת
      *
        12/9/10 09:00:
      תודה לך דליה.
      מילים אופטימיות לתחילת שנה חדשה.
      שנה טובה,
      רונית
        12/9/10 00:31:
      תודה רבה רונית על פוסט מלא חוכמה,
      אהבתי במיוחד את קבורת ה"לא יכול".....
      הבריאה קוראת מילים, ולכן ככל שנשתמש במילים חיוביות כך הבריאה תביא את האור....אפילו באמירה "שלילית" אם תהיינה מילים חיוביות, זו המשמעות שתשאר...חיובית:)
      כמו: אתה לא טוב, אתה לא עובד.....הבריאה מקבלת את: ה טוב, עובד.....וזה כבר בונה לנו נקודות זכות כאשר נדבר במילים חיוביות גם כשלא קל....:)
        10/9/10 13:53:
      חייכת אותי! כבר התחלה טובה!
      שנה טובה לך ולכל יקירייך!!!
        9/9/10 10:34:
      תודה דורית ושנה נפלאה גם לך,
      רונית
        9/9/10 10:32:

      שתהיה שנה מחוייכת ומחבקת

      ממש כמו הפוסט הזה.

        7/9/10 19:10:
      דבי,
      תודה רבה על תגובתך וברכותייך.
      איחולים חמים לשנה טובה ומבורכת.
      חג שמח,
      רונית
        6/9/10 22:24:
      רונית,
      פוסט נהדר על התחלות, יכול ולא יכול,
      כשהדברים מתייחסים בעיקר לילדים,
      אנחנו צריכים לבדוק את עצמנו הבוגרים,
      מה אנחנו אומרים לילדינו, ומה המסר:
      תיזהר...את יכול ליפול/ לקבל מכה להיפצע וכו'
      הדברים נאמרים ללא כל כוונה רעה,
      מיתוך היאנסטינקט לגונן, לשמור.

      שתהיינה התחלות חדשות מלאות חוויה
      שתהיה שנה של יכולים .
      לעוף אל מעבר לקשת בענן
      אם הציפור הקטנה יכולה
      גם אנחנו יכולים

      שנה טובה
      דבי



        4/9/10 10:03:
      תודה לך רינה.
      מסכימה איתך לחלוטין שאין די בכך
      ובאמירה בלבד לא נוצר שינוי.
      אך מאמינה שברעיון, באמירה , בחשיבה ובגישה חיוביים יש כוח לסייע.
      שנה טובה ומבורכת,
      רונית
        3/9/10 15:14:

      סיפור יפה ומגמתו טובה ורצויה. הוא בוודא ימשרה אווירה טובה ומעודד ל"חשיבה חיובית"

      אך הכל נשאר ברמת ההצהרה והדיבור.

      למיטב הבנתי - חשוב ללמד את הדרך להתגברות ולהתמודדות ובעיקר ללמידת דברים חדשים ולעתים קשים ללמידה. ללא זאת, האמירה החיובית מתסכלת  - כי מאמירה בלבד לא נוצר שינוי.

      אז נמשיך ברוח הדברים וננסה להוסיף כלים, דרכים שיטות ותכסיסים כדי להתגבר.

       

      בקרוב, יופיע כאן האתר המקורי: www.my-rights.org.il

       

      שנה נהדרת

        2/9/10 20:31:
      תודה לך daaaag,
      שנה טובה ומבורכת גם לך,
      רונית
        2/9/10 17:56:
      כל יום מתחיל חלום חדש..... / דון מיגל רואיס

      שנה יצירתית ופורחת בשמחה
        2/9/10 17:28:
      תודה לך "תכשיט" ושנה טובה גם לך,
      רונית
        2/9/10 15:58:
      פוסט עם הרבה תובנות וחיוך....

      שנה טובה לך והתחלה נהדרת...
        2/9/10 09:34:
      תודה רבה לך ושנה נפלאה גם לך.
      יום נעים,
      רונית
        2/9/10 06:42:

      הסיפור מקסים, הבדיחה קטלנית (תרתי משמע קריצה...) והמסר חשוב.

      שתהיה שנת לימודים נפלאה, מוצלחת ומוגשמת לכולנו: תלמידים, הורים ומורים.

        1/9/10 23:42:
      תודה רבה לך איריס.
      שנה נהדרת לך ולבני משפחתך,
      רונית
        1/9/10 22:57:
      יופי של פוסט!!! אמן לכל האיחולים שבו!

      שנה טובה ומוצלחת לך ולכל משפחתך!

      איריס
        1/9/10 22:27:
      "הכל אני יכול בחופש הגדול..." כתבה נעמי שמר, אולי פשוט נמשיך לחשוב שזה החופש הגדול :)
      שנה טובה ומתוקה.
        1/9/10 08:49:
      תודה רבה ושנה טובה לכן בונבונייטה וענת,
      רונית
        31/8/10 21:49:
      יופי של פוסט מושקע ומלמד
      ותודה על הבדיחה
      שתהיה שנה נהדרת לכולנו
        31/8/10 20:34:

      *

      וואלה, בדיוק בזמן, אכן יש לתת את הדעת על הדברים.

      מקווה ששתלת זאת גם בקהילות המתאימות.

      חיוך

       

      שנה טובה, שנת חינוך, מודעות, בריאות ורוחב לב חיוך

        31/8/10 17:52:
      תודה לכן מירב, סיגלית וזירעונית קוסמית.
      המשך שבוע נפלא,
      רונית
        31/8/10 15:46:
      אחלה של פוסט
      וסיפור מעניין וכייפי לקריאה....תודה
      הדובי עם השלט באנגלית
      yes we can (שלוש פעמים כן:באנגלית ,צרפתית ועיברית).
      זה למעשה סיפור ההצלחה של אובמה בבחירות
      בזכות 3 פעמים כן והראיה החיובית שלו
      הוא זכה ועלה לשלטון למרות שהוא שחור
      ולמרות שהאבא שלו מוסלמי...
      ועדיין הוא נבחר לנשיא ארה"ב
      אין יותר חזק מזה להוכיח שצריך ללמוד לראות
      הכל מהצד החיובי ולא להתייאש
      תודה והמשך שבוע נפלא !
      שנה טובה גם לך
      עם הרבה יכולות....
      *המשך יום נפלא:))
        31/8/10 13:52:

      חיה יקרה,

      תודה רבה על תגובה מחממת לב,

      מלאת אור ואהבה.

      שתזכי גם את לקבל מהם בשפע.

      שנה נפלאה,

      רוניתחיוך

        31/8/10 12:15:

      רונית יקירה אלפי תודות שהזמנת אותי לפוסט מגניב ומאלף

      אהבתי את הסיפור וקבורת ה"אני לא יכול"

      אהבתי את הבדיחה ((((((-: מחייכת בהנאה

      ומצטרפת אלייך לפתיח שבפוסט שלך

      שנה ברוכה לנו, לילדנו, לקרובינו

      ובקיצור שנה מבורכת מלאה בבריאות ואושר

      לכל עם ישראל

      * כוכב אהבה ממני

      חיבוק אוהב ונשיקות חמות לליבך רוניתוש יקירתי

      חיה

      ''

        31/8/10 11:48:

       

        היום 10:58:
       
      רונית

      תודה לך על הפוסט המושקע
      שבוע נפלא
       
      תודה לך אביה ושבוע נפלא,
      רונית
        31/8/10 11:46:

      טימפי היום 10:36:

      סיפור יפה מאד.

      שנה טובה, עם הרבה" אני יכולה" לך.

       

      תודה לך ושנה טובה עם הרבה יכולות גם לך,

      רונית

       

        31/8/10 10:58:
      רונית

      תודה לך על הפוסט המושקע
      שבוע נפלא
        31/8/10 10:36:
      סיפור יפה מאד.
      שנה טובה, עם הרבה" אני יכולה" לך.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      רונית דורון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין