01/06/2008
נפגשנו
...ואז נפגשנו, את אמרת בעיניים גדולות, "תראה, הלילה הקיץ וחושך."
בקרחת היער רק שניינו ורוח, ניצבים מול קדים, וכתם ירח קפוא ועגול, חושף זקפתו ומציץ על הכל.
את אמרת, אהבתנו חולית המדבר שחלפה ועברה, כמו ציפור שעיגלה טבעות אהבה, סביב הקן, ורוח צפונית, הרסה וחדלה.
לך, אמרתי אני, ציפורי שלי במגע של שמים, הומייה על פני מים, ופנתה איי או אנא, עם רוחות וענן, שואלת היכן? אז יצאתי דלוג, שואל אחריה, אם פנתה בנתיבי שיירות וגמלים, מה עמסו אוכפים וגדילים טהורי זהב מאמון? ספקה בכנפיים משלגי הלבנון...
את שחת, מחייכת, בשיני תירס לבן, ראה... הבוקר, אלי היא הגיעה – ונחה, ארוגת מיתרים של זהב בן מדבר כה אכזר,
השיבי ידך ותני בידי, ערפל וצנינים ישומשו יתפוגגו... מה שיר רקמה לך בחוטי קראט? כלתי? סלסלי הפזמון... האם דינדנו לה פעמוני נאקות , את צלילי המדבר? או שיר המואבית על חיטה ירוקה שאינה עלומה,כי אין עוד קוצר בקמה? תניני ואשקך עוללות שיכרי בכרם הנעור. כצמד איילים נרנין, נשוח בלאט נשמע את קול התור מתגרגר לדוכיפת...
|