הגבולות הגמישים של הבמה, התרבות והמוסר

ה"חרם" אשר הוטל על ידי קבוצה של אמנים מוכרים ואהודים, בו הם הכריזו כי לא יופיעו באולם התרבות החדש באריאל איננו לגיטימי . 

לא רק איננו לגיטימי הוא אפילו ראוי לגינוי וראוי עוד יותר כי לאחר הערכה נוספת ( מצידם ) יחזרו בהם ואפילו יתנצלו בפני הציבור הישראלי על המהלך השגוי .

לכל אמן זכות מלאה לומר ולהביע את דברו ואת אמונתו.  בכל דרך.  בשירה , בהמחזה , בפיסול, בציור ואפילו בתחומים שהם מעבר לתחום אמנותו – פוליטיקה , בטחון ו/או חברה, כשזו נאמרת באופן אישי. 

הזכות הזו היא בעצם הזכות הבסיסית של כל אזרח במדינה דמוקרטית.  כל אחד יכול לומר את דבריו ואמונתו בכל נושא.  

אבל ... אמן הוא גם איש ציבור .  בהיותו איש ציבור יש דברים ומהלכים האסורים עליו מכוח היותו איש ציבור . 

 לאיש ציבור יש כוח והשפעה אבל חייבת להיות לו גם אחריות , רגישות, יושרה וערכים.  לאיש ציבור, באשר הוא, אסור ליטול על עצמו אחריות למהלך העלול לפלג או לפגוע בציבור הרחב. 

החרמה משמעותה הוצאה מן הכלל של בודד או קבוצה .

זו דה-לגיטימציה !  חרם שכזה פוסל ציבור שלם אשר אין לי ספק בנוגע לכנות התנהלותו , ליושרו ולהיותו חלק מהעם היהודי.  מגורים באזור גיאוגרפי הנם תוצאה של מכלול שלם של סיבות אשר חלקן הן מעבר לשליטתו של הפרט ( והן כן בתחום האחריות של הפוליטיקאים והממשלה ) .

ההכרזה כי אריאל מצויה ב"שטח כבוש" יכולה להיאמר באופן אישי, אבל אסורה כשהיא נאמרת מפי אנשי ציבור, מעל במה ציבורית וכאמירה קבוצתית .

האם יכול איש ציבור או אמן להכריז כי לא יופיע בפני ציבור של אנשים דתיים ?  או לחילופין בפני ציבור של "יהודים מומרים" אוכלי נבלות וטרפות...? ?  האם יכול אמן להכריז כי הוא מחרים ולא יופיע בפני ציבור הומו-לסבי ?  או בפני קהל של יוצאי עדה כזו או אחרת ? ?

היכול מפקד בכיר בצה"ל להכריז מה הוא מוכן ומה הוא לא מוכן לעשות במסגרת תפקידו ?  הלא גם לאנשי הצבא יש עמדות ברורות ומגובשות מאד בנושאי בטחון וחברה . לא פחות משל אותה קבוצת אמנים מכובדה...

זכרו איך הרגשנו כישראלים כאשר אמנים בינ"ל סירבו לבוא לכאן להופיע ...  הם פסלו את כולנו... כאילו כולנו חוטאים בכל חטאי בראשית ...

יש דברים האסורים על אמנים ואנשי ציבור בתוקף תפקידם בציבורי ! 

איך לדעתכם היה הציבור מתייחס לאמן או לקבוצת אמנים אילו סירבו להופיע בפני חיילים באחת הזירות או בפני ציבור אזרחים הנתונים להתקפות בגבול הצפון , בעוטף עזה...? ?  

יתר על כן , אמנים אלו מופיעים ומביעים את פרי אמנותם מעל במות המתוקצבות מכספי משלם המיסים .  נכון התקציבים זעומים ואינם מספיקים אבל כשהכסף הזעום הזה מגיע ע"מ לאפשר את פרי יצירתם הם לא בוררים איזה שקל הגיע ממשלמי המיסים באריאל ואיזה שקל הגיע מתושבי גוש דן ...

האמנים , כמו כל אזרח אחר במדינה יכולים לומר את דברם באופן פרטי . הם יכולים לומר את דברם בקלפי .  אף אחד אינו עוקב אחריהם ואינו כופה עליהם את דעתו . מותר לומר הכל בקול של איש אחד, של איש פרטי.  

כקבוצה ( כלהקה ? ) אסור לומר את אותם דברים !

החלטות המדיניות של מדינת ישראל נתונות בידי הפוליטיקאים.  אלו אשר לרובנו הכמעט מוחלט יש דעה מגובשת באשר ליכולותיהם , יושרם , יושרתם ומחויבותם .  אבל זכרו – את הפוליטיקאים הללו אנחנו בחרנו .  אנחנו.  כל הציבור.  לפיכך צריך להשאיר ענייני מדיניות לאלו אשר זה תפקידם ולהביע את הוקרתנו או את סלידתנו מצורת טיפולם בנושאים אלו בבוא יום בחירות . 

ה"חרם" הזה הוא לא במקום ! 

באופן די ברור הוא גם משדר לציבור כי כל אחד יכול לקחת את החוק לידיים ולעשות ככל העולה על רוחו על בסיס יכולתו לעשות שימוש במשאבי הציבור .

אני קורא לאמנים , בקול של איש אחד,  בקול של מי שאכפת לו , אנא חיזרו בכם !   הראו לציבור כי אפשר להביע עמדות בצורה אחראית , תרבותית ועל בסיס ערכים וכבוד לזולת . 

אנא סייעו להנחיל כאן תרבות אחרת ...