0 תגובות   יום ראשון, 29/8/10, 09:19

מצ"ב ראיון עם איל סגל, שנערך על ידי כתב פאנדר.

 

איל סגל, הוא המנכ"ל של תכלית בית השקעות ומנכ"ל משותף (יחד עם דוד אללוף) של תכלית תעודות סל. תחת ניהולו תכלית מיצבה את עצמה כחברה לתעודות סל השנייה בגודלה בישראל, עם היקף נכסים בסך של 12.1 מיליארד שקלים, אשר נפרסים על פני מעל 70 תעודות סל.
בחצי העשור האחרון  נרטיב הניהול הניטרלי, שנעשה על ידי תעודות סל ולאחרונה גם על ידי קרנות סל, הוטמע היטב בקרב הקהילה העסקית בישראל. לעומת זאת, מתחילת השנה ענף קרנות הנאמנות צמח במיליארדי שקלים בעוד שוק תעודות הסל מתקשה לשחזר את הצלחת הגיוסים של שנת 2009 וסוף שנת 2008.  נפגשנו עם אייל סגל לתהות אם התוצאות הללו הן זמניות, או שמא הן השפעות צדדיות של תהליך רחב יותר שמתרחש בשווקים.


מה דעתך צופן העתיד לשוק תעודות הסל, אם ניקח בחשבון את ההצלחה המרשימה בענף עד שנת 2009 והקושי להציג תוצאה דומה בשנת 2010?

שוק תעודות הסל בישראל צמח בשנים האחרונות במהירות מרשימה, עד שהוא מנהל כיום למעלה מ- 50 מיליארד ₪. אך, הוא עדין נמצא מעט מאחור לעומת חלק מהשווקים בארה"ב ובאירופה למשל. מה שאומר שיש לשוק הזה עוד מקום רב לצמוח.
אין כיום בישראל, בית השקעות גדול שמכבד את עצמו, שלא מחזיק מלבד מוצרי ההשקעה האקטיביים, גם מחלקה של מוצר מדדים זה או אחר (תעודות סל, קרנות מחקות). מה שאומר שבתי ההשקעות מבינים את הצורך ומאמינים בניהול הפאסיבי.
מוצרי המדדים הם כלי השקעה עם מאפיינים ייחודיים ועם עלויות זולות יחסית למשקיע. זה כלי השקעה שיש לו היום חלק משמעותי בתיק ההשקעות.
בקשר לשנת 2010, אחרי שנים רבות של תחרות, ישנה התייצבות של מחירים בענף תעודות הסל. התייצבות זו היא לטובה, אך מביאה גם לייצוב ברווחיות.

 

מתחילת השנה האלמנט המנייתי בענף תעודות הסל צמח בצורה מרשימה. אתה יכול להצביע על נושאים ספציפיים שמעניינים את המשקיעים בשנת 2010?

באמצעות חדר המסחר ומחלקת קשרי המשקיעים שלנו, אנו רואים בתקופה האחרונה התעניינות גוברת באפיקי המניות וגם באג"ח בישראל. יש כאלו שמעדיפים להיחשף למדד אג"ח ספציפי אם באפיק קונצרני ואם באפיק ממשלתי, ויש שמעדיפים להיחשף לסל של מדדי אג"ח, באמצעות תעודות הסל המורכבות, עם רכיב מנייתי כזה או אחר.
בשוקי חו"ל לעומת זאת, ההשקעה משתנה בין משקיע למשקיע. יש המעדיפים מדדי מניות של מדינות מפותחות כגון ארה"ב או אירופה, ויש המעדיפים מדינות מתפתחות כדוגמת מדינות ה- Bric (ברזיל, רוסיה, הודו וסין). אנחנו מצידנו, מספקים למשקיעים את כל אפשרויות ההשקעה.

 

תכלית ידועה בתעודות השקליות שלה, אך היא עושה הפרדה בין השווקים. כל ששת התעודות השקליות הן תעודות מערביות. אני מניח שזה בכוונה. מה הרציונאל?

כפי ששמתם לב, באמת קיים רציונל מאחורי תעודות הסל השקליות שלנו. אנחנו הבנו שבמדינות המתפתחות, קיימת קורלציה בין הכלכלה המקומית למטבע, כיוון שהצמיחה המואצת של המדינות האלו, נובעת בין השאר מהשקעות זרות. כסף רב נכנס למדינה ומשפיע גם על שוקי המניות וגם על המטבע. כלומר לרוב, תנועת המדד היא יחד עם תנועת המטבע. במדינות המפותחות לעומת זאת, קורלציה שכזו כמעט ואינה קיימת, כיוון ששם לא קיים קשר ישיר בין המטבע לכלכלה.
לאור זאת, הבנו שמי שמאמין בכלכלה של מדינה מתפתחת ורוכש תעודת סל על מדד מניות מוביל במדינה כזו, רוצה גם חשיפה למטבע המקומי, כדי ליהנות מעליית הערך של שניהם. לעומת זאת, מי שמשקיע במדד מניות של מדינה מפותחת, לאו דווקא רוצה חשיפה למטבע המקומי, ולכן אנו מאפשרים לו לנטרל את השפעתו באמצעות תעודות הסל השקליות (מנוטרלות המטבע).

 

תעודות הסל השקליות מרכזות בשנה האחרונה עניין רב בעיני המשקיעים, אולם לא רק בקרב המשקיעים. הן זכו לביקורת נחרצת על כך שאינן עומדות בתו התקן של שאר תעודות הסל וכך מנהלי הקרנות גובים "אקסטרה" דמי ניהול בדמות ניכוס הדיבידנד של המשקיע בתעודות הסל השקליות. על מה המהומה?

אין זה נכון לטעון שהתעודות המנוטרלות מטבע אינן עומדות בתווי תקן. לא ניתן להתעלם מכך שלתעודה בה מנוטרל  המטבע המקומי, מבלי להיכנס לפרטים, יש עלויות גבוהות יותר. אם הלקוח היה מבקש ליישם בעצמו את אופי התעודה הזו, העלויות שהיו חלות עליו, משום פעולה זו, היו גבוהות באופן ניכר מהעלויות ההחלות עליו ברכישת התעודה. יש כאן שתי טעויות נפוצות בטענות שהופנו כלפי מנהלי הקרנות. האחת קשורה לאופן חישוב הדיבידנד, אותו יש לחשב על פי יחס לשווי המדד, חישוב שמפחית אותו משמעותית. הטעות השנייה היא הנטייה לכנות את חלוקת הדיבידנד כדמי ניהול נוספים.  עודף הדיבידנד אינו מגיע ל"כיסו" של המנפיק, השימוש בו מיועד מלכתחילה להוצאות שהוזכרו בתחילת תשובתי. כל המידע הזה לא הוסתר מפני הלקוח, הכול כתוב בפרסומים הרשמיים.


מדוע לדעתך, אנו רואים לאחרונה כי המשקיעים בוחרים בתעודות סל כשמדובר בהשקעה באפיק מנייתי, אך כשמדובר בהשקעה באפיק סולידי כמו אג"ח, הנטייה היא לבחור בקרנות נאמנות?

אכן, בשנת 2009 היו עיוותים רבים בשווקי האג"ח. עיוותי המסחר שהיו קיימים בשוק בשנה האחרונה נבעו מתוך משבר שלא נראה כמותו עשורים שלמים. לכן במצבי שוק כאלה ולפרק זמן מוגבל, יכול להיות יתרון להשקעה אקטיבית. בזמנים רדיקאליים, מנהלי כספים בעלי מיומנות יכולים לנצל זאת לטובת לקוחותיהם. אבל כבר כיום, מרבית העיוותים כבר לא קיימים ולפיכך אנחנו בהחלט מעריכים כי אנו צפויים לראות גידול בתעודות הסל גם באפיקי האג"ח. כל מנהל קרן ומנהל השקעות יודעים לזהות מתי בשוק ישנם עיוותי מסחר.

 

איך תגדיר כשל שוק?

למן הרגע שבו שווקים אינם נסחרים בפאניקה ופחד, כשל שוק אינו יכול להתקיים לאורך זמן רב.

אז מדבריך ניתן לטעון שסופית יצאנו מן המשבר, למרות החששות שמלוות את שנת 2010.

לא הייתי טוען כך. הממשלות עדיין בעלות חובות אדירים. הדרך היחידה שאפשר לשחוק התחייבויות של אותן ממשלות היא אינפלציה. אם תחבר את הנתון הזה עם העובדה כי חצי עולם מתפתח ממשיך לצרוך ולהגביר את הביקושים, תבין שיש אמת בתרחישי אינפלציה עתידיים.

 

שוק תעודות הסל ניצב בפני תחרות עזה כיום וגם בעתיד הקרוב עם כניסתן של קרנות  הסל. עד עתה, האחרונות לא היוו איום של ממש והגיוסים אליהן היו נמוכים. אולם, משנת 2011 הן אמורות להיסחר, בדומה לתעודות הסל, בצורה רציפה לאורך יום המסחר הבורסאי. בתוך כך, ניתן להניח, שינגסו בצורה עמוקה יותר בהון המנוהל באפיקים הניטרליים. כיצד אתם מתכוננים לתחרות שקרנות הסל יהוו לשוק התעודות שנה הבאה?

ההצלחה הצנועה של קרנות הסל עד כה אכן נבעה מאי סחירותן בצורה רציפה. כאשר רגעים אלו יבואו היא תשתווה באופייה לתעודת הסל. בזמנים הללו, נצטרך לקחת את ההחלטה אם להדמות מבחינת המוצר לקרנות הסל. עליך להבין, מדדים זה מקצוע. אין זה משנה עם זהו תעודת סל או קרן סל, חשוב באמת הוא הגוף המנהל את אותו אפיק השקעה. בבוא העת, על היועצים והלקוחות להחליט עם איזה חברה הם מעדיפים לעבוד. אני מאמין שבבוא העת, הקשר המקצועי ההדוק שהתקיים בשנים האחרונות עם היועצים, או לחלופין עמידותה של החברה, יעמדו לימינה, בעיני המשקעים והיועצים כאחד.
יש לזכור שגם בשנה הבאה יהיו הבדלים בין קרנות סל לתעודות סל. בית ההשקעות שמנפיק תעודת סל מתחייב להניב את תשואת המדד. בעוד בית ההשקעות שמנפיק קרן סל מתחייב לבצע את מרב המאמץ (best effort) להניב את תשואת המדד.

 

בגלל זה היה חשוב לכם לבצע את בדיקת הMQ (management quality ) של חברת הדירוג מידרוג. מה זה בעצם דו"ח ה- MQ?

בתחילת השנה, פנתה חברת מידרוג לכל חברות תעודות הסל ועניינה אותן בדירוג ה- MQ.
דו"ח ה- MQ בוחן את החברה לעומק. הוא בוחן את שיטות הניהול בחברה, את מקור הרווחים שלה, את צורת ההתכסות של החברה, את מערכות הבקרה וניהול הסיכונים, את אופן פעילות חדר המסחר ועוד. בניגוד למאפיינים כמותיים פשוטים, מדובר בדו"ח חושפני במיוחד, המפרט מאפיינים איכותיים ויוצר הבדלים ברורים בין החברות המנהלות תעודות סל. אנחנו מיד הבנו את החשיבות הרבה שיש לדו"ח הזה ואת היתרון מבחינתנו בחשיפת שיטות העבודה שלנו על ידי גורם חיצוני, היום ובעתיד.

 

אבל אם ישנו דירוג תעודות למה צריך דירוג חברות?

ראשית, חברות תעודות הסל מבצעות דירוג פרטני רק לתעודות הסל הפופולאריות שלהן, תעודות הסל שעוקבות אחר המדדים המובילים. כל החברות שהזמינו דירוג לתעודות סל, קיבלו דירוג מושלם AAA. ולכן, כשלקוח רוצה לבחור תעודת סל, מבין מספר חברות שדירגו את תעודת הסל שלהן וכולן מדורגות באופן זהה, איך הוא יוכל לבחור? דירוג ה- MQ החדש מציע את הערך המוסף הזה, מה גם שהוא מכיל מידע רב ואיכותי הרבה יותר. בעזרתו יכול המשקיע להכיר איכויות אחרות של החברה ולדעת לעשות הבחנה בין החברות המדורגות.

 

בדו"ח ה-MQ, היה מדווח כי ההכנסות בדמי הניהול להיקף הנכסים ממוצע מנוהל צמחו בכ- 23% משנת 2008 לשנת 2009. למה?

בשנת 2008 משום המשבר היו הרבה תעודות שהונפקו ב- 0% דמי ניהול. התנאים שנכפו עלינו, גרמו לנו ליצור תעודות במחירי היכרות. יש להוסיף כי לפני שנה וחצי התבטלה ההטבה לרוכשי התעודות של מדד ת"א 25 ות"א 100.

 

אחת הטענות היא כי תעודת סל הייתה אמורה להיות המכשיר הפשוט ביותר למשקיעים, ואולם בעת פדיון התעודה מגלים לעתים הלקוחות כי התעודה הניבה להם פחות מהתשואה שהשיג המדד שאחריו היא עוקבת.. למעשה, לתעודה שעוקבת אחרי מדד אחד יש כמה שוויים בחברות שונות. מה דעתך על הפתרון לחייב את כל תעודות הסל לפרסם מהו המדד המגולם בציטוט ללקוח?

זוהי טענה שאינה רלוונטית. כל יועצי ההשקעות יכולים לראות בכל רגע את השווי ההוגן באתר מגמה. מי שרוכש דרך המחשב, יכול לדבר עם היועץ שלו דרך הבנק.


עברו של אייל מסגיר את גילו. על פי האתר הרשמי של החברה הוא בעל ניסיון של 13 שנים בשוק ההון. איל שימש בעבר כמנהל מחלקת ההשקעות של קופות הגמל של בנק דיסקונט. זאת אחרי שהוא ניהל כספים בסהר ני"ע, ציון משאבים וקאפיטול.

 

מהיכן התחלת? מה גרם לך לראשונה להבין שאתה רוצה לעבוד בשוק ההון?

השקעת הביכורים שלי התרחשה כבר בגיל 13. בשנת 83, בהיותי בן 17 התרחש משבר מניות הבנקים. לכן, הזיכרונות הראשונים שלי משוק ההון הם ירידות של עשרות אחוזים בשוק המניות ועליות של עשרות אחוזים באינפלציה הישראלית.

 

תוכל לומר כי זוהי צומת דרכים המשפיעה בחייך המקצועיים?

בהחלט. הזיכרונות הללו מלווים אותי בכל תפקיד אשר אמלא בשוק ההון והחשיבות של התייחסות לסיכונים. ישנה חשיבות לדעת כיצד להתמודד עם  הפסדים אך גם להבין שהפסד אינו בלתי הפיך. עליך כמנהל כספים מוטלת החובה לאפשר את היכולת ללקוח להמשיך קדימה אל "התיקון" של אותו הפסד.

 

דמות מוערכת?

הרשה לי להיות לא מקורי בשאלה הזו ולענות שאני בוחר במנהל הכספים וורן באפט (מנהל קרן ההשקעות ברייקשר הארטווי), לאו דווקא בגלל היכולות שלו אלא דווקא משום הצניעות.

 

הבוס שנהנית לעבוד תחתיו?

התשובה לכך ברורה. עם אשתי.

 

הכתבה עלתה לראשונה באתר פאנדר

 

 

 

 

 

גילוי נאות

הכותב הינו סמנכ"ל בקבוצת תכלית תעודות סל. הכותב אינו בעל רישיון פעיל כיועץ השקעות על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. הכותב עשוי למכור ו/או לקנות ו/או להחזיק בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנזכרים בהודעותיו. אין לראות באמור בהודעותיו של הכותב הנ"ל משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכס פיננסי המתוארים בהן או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים אחרים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.

דרג את התוכן: