הנה הצעה ברוח דבריך.

צטט: אפרת אמא לשניים 2010-08-31 08:10:16

זה קצת דמגוגיה זולה להגיד שאין זמן בבוקר אבל יש זמן לראות האח הגדול
יש לי הרבה זמן לראות האח הגדול. כי הילדים כבר ישנים. יש לי גם זמן לראות את כל גמר השרדות הארוך והמעייף. ולראות עוד כל מיני שטויות בטלוויזיה.

זו אולי דמגוגיה זולה, אך מהתשובה שלך עולה, שהדמגוגיה הזו נכונה.

אני "מבזבז" שעה ביום על לקחת את הילדה שלי לגן בבוקר, ולהחזיר אותה בצהריים, הכל ברגל, כמובן. מאין יש לי את השעה הפנוייה הזו? אולי כי אני לא מבזבז זמן על תכניות ריאליטי (ובעצם, כמעט ולא צופה בטלויזיה בכלל).

הוא שכתבתי: הכל עניין של סדרי עדיפויות. כך וכך שעות חיים נתן לנו אלוהים, ובידי כל אחד ואחת מאיתנו הבחירה, האם להוציא אותן על צפיה בהישרדות, על שוטטות בקניון, או על זמן איכות עם עצמנו ועם בני משפחתנו.

צטט: אופנן 2010-08-30 17:01:58

צטט: ניר י-ם 2010-08-30 16:00:37

1. הורים לא רוצים שילדיהם יסתובבו בכבישים, באחת המדינות המסוכנות בעולם ברמת תאונות הדרכים. אם בוחנים סדרי עדיפויות - ספורט וזיהום למול הגעה בטוחה לבית הספר - הרי שהגעה בטוחה מנצחת בענק.

2 למרביתם המוחלט של ההורים אין את הזמן בבוקר ללוות את ילדיהם לבית הספר ברגל.

אי אפשר להתעלם משתי עובדות אלה כשכותבים מאמר שכזה, להרבה מאוד הורים אין כלל את האופציה ללוות את ילדיהם לבית הספר

 

1. מאין הבאת את הנתון שישראל היא "אחת המדינות המסוכנות בעולם ברמת תאונות הדרכים"? אתה מוזמן לבדוק באתר הלשכה המרכזית לסטטיסיטיקה, ולגלות, שלמרבה השמחה, זה כבר מזמן לגמרי לא נכון.

 

2. מתאונות קטלניות נהרגים בשנה כ-400 בני אדם. מזיהום אוויר וחוסר בפעילות גופנית מתים בכל שנה אלפי עד עשרות אלפי בני אדם. זה שלא רואים את הסכנה הזו באופן דרמטי כמו תאונות דרכים, לא אומר שהיא לא קיימת.

 

3. "זמן" זה פונקציה של רצון. לאותם הורים שאין להם "זמן" ללכת עם ילדיהם באופן בטיחותי, בריא ומאושר לביה"ס, יש, כמובן, זמן לצפות ב"האח הגדול".

 

ואידך זיל גמור.

אחת הטרגדיות הגדולות היא שההורים ש"מקפיצים" את הילדים הופכים את הסביבה של שאר הילדים שהולכים לסביבה יותר מסוכנת.

ב"ישראל בשביל אופניים" מקדמים רעיון בשם "אוטובוס הליכה" : תורנות בן ההורים שכל אחד מהם מוביל כמעין "אוטובוס" ופוגש ילדים בנקודות מפגש ומוליך אותם בביטחה לבית ספר.

גם נוח להורים כי יש תורנות שמאוד מקלה עליהם  והילדים מסתבר מבסוטים .

זה עובד בבית ספר "הבונים" בחיפה ,"רמות ספיר" בחיפה ,ועוד .. .

מי שמעוניין לקדם רעיון כזה בבית הספר בשכונה שלו מוזמן לפנות אלינו : israel@bike.org.il

צטט: ניר י-ם 2010-08-30 16:00:37

1. הורים לא רוצים שילדיהם יסתובבו בכבישים, באחת המדינות המסוכנות בעולם ברמת תאונות הדרכים. אם בוחנים סדרי עדיפויות - ספורט וזיהום למול הגעה בטוחה לבית הספר - הרי שהגעה בטוחה מנצחת בענק.

2 למרביתם המוחלט של ההורים אין את הזמן בבוקר ללוות את ילדיהם לבית הספר ברגל.

אי אפשר להתעלם משתי עובדות אלה כשכותבים מאמר שכזה, להרבה מאוד הורים אין כלל את האופציה ללוות את ילדיהם לבית הספר

1. מאין הבאת את הנתון שישראל היא "אחת המדינות המסוכנות בעולם ברמת תאונות הדרכים"? אתה מוזמן לבדוק באתר הלשכה המרכזית לסטטיסיטיקה, ולגלות, שלמרבה השמחה, זה כבר מזמן לגמרי לא נכון.

2. מתאונות קטלניות נהרגים בשנה כ-400 בני אדם. מזיהום אוויר וחוסר בפעילות גופנית מתים בכל שנה אלפי עד עשרות אלפי בני אדם. זה שלא רואים את הסכנה הזו באופן דרמטי כמו תאונות דרכים, לא אומר שהיא לא קיימת.

3. "זמן" זה פונקציה של רצון. לאותם הורים שאין להם "זמן" ללכת עם ילדיהם באופן בטיחותי, בריא ומאושר לביה"ס, יש, כמובן, זמן לצפות ב"האח הגדול".

ואידך זיל גמור.

צטט: yorampomer 2010-08-30 14:44:18

בשמחה אתן לילדים שלי ללכת לבית הספר.
האמת היא שעד שהגענו לארץ הם תמיד הלכו בכוחות עצמם לבית הספר וחזרו לבד הביתה.

הבעיה שלי היא שבארץ אין מסלולי הליכה בטוחים!
חסרים מעברי חצייה מרומזרים והמדרכות צרות מדי (במידה ויש בכלל מדרכה).

לכן, הסיבה היחידה שאני עדיין מביא את ילדי לבית הספר ( חוגים לחברים ) זה בגלל נושא הבטיחות ולא בגלל שזה טוב להם ככה

הנה לינק למאמר שפירסמתי לפני כשנתיים בנושא:
http://cafe.themarker.com/post/753192/

לצערי יש משהו בדבריך. למרבה הצער, אנשים רבים לוקחים את ילדיהם, ואת עצמם, לכל מקום אך ורק ברכב הפרטי - וכתוצאה מכך, מקדמים מדיניות שנוחה לכלי הרכב - על חשבון הולכי הרגל. לדוגמא: מדרכות צרות (כדי לפנות מקום לכבישים רחבים יותר), כלי רכב שחונים על המדרכה, רמזורים להולכי רגל שיש בהם זמן המתנה ממושך מאוד וכו'. כתוצאה מכך, ההליכה ברגל הופכת לחווייה מאוד לא נעימה - ואז עוד פחות אנשים הולכים ברגל, וכך נוצר מעגל קסמים שלילי.

המטרה שלנו, הפעילים הסביבתיים, היא להחליף זאת במעגל קסמים חיובי, שבו יותר ויותר אנשים יילכו ברגל, ירכבו באופניים או יסעו ברכבת או באוטובוס. זה כולל, כמובן, הקמת מדרכות רחבות ונוחות יותר, שבילים ומקומות חנייה לאופניים, נתיבי תחבורה ציבורית שתהיה בהם אכיפה קפדנית של איסור נסיעה לכלי רכב פרטיים ועוד. זה יוביל למצב, שטוב לכולם - גם להולכי הרגל ולמשתמשי התחבורה הציבורית, אך גם לנהגים - כי בסופו של דבר, גם מבחינת מי שנוסע ברכב הפרטי, עדיף שיהיו פחות כלי רכב על הכביש, וכתוצאה מכך פחות פקקים, ונסיעה יותר חלקה ובטוחה.

צטט: allong 2010-08-30 07:35:02

הארת את עיני
הילדים שלי פחות יאהבו את ההשלכות
אבל אני מאמץ את הגישה
תודה שהבאת
*
אלון

אני לוקח את הילדה שלי כל יום לפעוטון, ומחזיר אותה בצהריים - ברגל.

היא עדיין לא מדברת, אך אני בטוח שהיא הרבה יותר נהנית לנוע בעגלה, או במנשא, צמוד-צמוד לאבא, מאשר לשבת לבד במושב האחורי, כשאבא נוהג ובכלל לא מתייחס אליה. גם אני הלכתי כל ילדותי לביה"ס ברגל, ואני מאוד מאושר שהורי נתנו לי את העצמאות, החופש והבריאות הכרוכים בכך.