צטט: רן האחד 2010-08-28 22:59:00

זרח וטרח

את זרח וטרח פגשתי אתמול בערב, זה קרה כשניסיתי לכתוב .

ישבתי אתמול בערב מול המחשב בניסיון נואש לכתוב איזה סיפור קצר , אולי אפילו איזה פרק לספר שאני מתכנן כבר קצת יותר מידי זמן ..וכלום  .

 

ריק , אפילו לא משפט , מילה ,נאדה . 

 במקום זה סתם בהיתי במחשב .

אח"כ התחלתי לחשוב על מירית, זאת שיצאתי איתה כבר פעמיים .

מצד אחד אני מת לזיין אותה , ומצד שני נראה לי שהיא רוצה ממני משהו רציני, משהו שאין לי כרגע לתת ובטח לא לה .

 

ואז פתאום ראיתי אותם, טוב ,ראשון ראיתי את זרח, הוא נראה כמו פומיקי קטן,כל הגודל שלו היה משהו כמו 5 ס"מ . ג'ינג'י עם רסטות. היו לו מכנסיים קצרים שהגיעו לו עד לברכיו הקטנות עם הרבה כיסים וקצת חורים בצבע כחול . הוא לא לבש חולצה ורוב הגוף שלו היה מכוסה בקעקועים צבעוניים , אני יודע שזה נשמע הזוי אבל הוא ניסה לעשות סנפלינג מקצה מסך המחשב עד למקלדת למטה .

 

" היי, מה אתה עושה פה ? " שאלתי בתדהמה

 

"סנפלינג, לא רואים ? " הוא ענה תוך שהוא מתחיל לרדת למטה ומפזם לעצמו איזה מנגינה שכנראה רק הוא מכיר.

 

" לא" אמרתי  " מה אתה עושה כאן בחדר שלי ? מי אתה בכלל ? "

 

"אני זרח, נעים מאוד "הוא הושיט לי את היד הקטנה שלו ,בזמן שהוא תלוי על חבל הסנפלינג בהיפוך על הגב .

 

" נעים מאוד " הושטתי לו את קצה הזרת , "תזהר שלא תיפול "

 

" אל תדאג , זה התפקיד של טרח לדאוג "

 

"מי זה טרח ? " התעניינתי

 

זרח שוב התהפך על החבל עם הפנים כלפי מטה ואמר " הנה זה טרח , השמן הנרגן שיושב בקצה השולחן " ומיד הצביע לקצה השני של שולחן המחשב .

 

"אני לא מאמין " סיננתי לעצמי .

מעל הספר שהיה מונח בקצה השולחן ישב לו הננס הקטן הזה. הוא נראה כמו גבר בגיל העמידה עם כרס קטנה , חליפה אפורה ועניבת פפיון חומה .

הייתה לו קרחת מוזרה שהוא ניסה להסתיר בתסרוקת לא ממש מוצלחת ,משקפי ראייה עגולים ומצחייה מוזרה כמו משהו שהיו למנהלי חשבונות במאה ה- 19 . בנוסף לכל ההופעה המוזרה הזאת הוא ישב ורשם במרץ בפנקס חום קטנטן שהיה לו .

 

"נעים מאוד טרח " הוא לחץ לי את הזרת בהחלטיות ומיד חזר לרשום בפנקס שלו .

 

"ומה אתה עושה פה ? " שאלתי

 

"רושם בפנקס " הוא הביט אליי במבט של מה לא ברור פה ?

 

" לא ! " כבר איבדתי את הסבלנות

 

תפסתי את טרח ביד ימין , ניתקתי את זרח מחוט הסנפלינג שלו ואחזתי אותו בידי השמאלית  ואז הושבתי את שניהם במרכז השולחן .

"עכשיו תקשיבו לי טוב שניכם!" "מה שניכם עושים פה ? איך הגעתם לחיים שלי ? "

 

טרח מצמץ פעמיים ואז השתעל , זרח נראה מרוצה מכל המצב ואמר :

"רצית עזרה בקשר למירית לא ? "

 

"אבל מאיפה צצתם ? אני לא זוכר שקראתי לכם או שאפילו ידעתי על קיומכם "

 

"אנחנו תמיד מלווים אותך " אמר טרח ושוב הביט בי במבט המשתומם שלו .

 

"אז איך רק עכשיו אני רואה אתכם בפעם הראשונה ?"

 

"אתה פשוט מאפשר לעצמך לראות אותנו " אמר זרח ונעמד על המחק ששימש לו כבמה . "אבל אנחנו כל הזמן עוזרים לך לעשות דברים , ואם כבר מדברים על זה אז התשובה היא כן ,הגיע הזמן לזיין אותה "

 

"לא ! " פתאום גם טרח נעמד  "אל תקשיב לו " "זה לא יהיה פייר כלפיה ואח"כ תאשים את עצמך "

 

"היא ילדה גדולה " אמר זרח וקיפץ מהמחק " היא יכולה לדאוג לעצמה "

 

"רגע" אמרתי " אז אתם בעצם כמו המלאך הטוב והמלאך הרע בסרטים המצוירים שאומרים לי לעשות טוב או רע ? "

 

"לא" ענה טרח

 

"זה לא עניין של טוב ורע " המשיך זרח תוך כדי שהוא מקפץ במקום במין דילוגים מוזרים .

 

טרח נהיה אדום כולו ונעמד בכעס "אולי תפסיק רגע עם הקפיצות "  הוא תפס לזרח את היד והושיב אותו בחזרה על המחק " אי אפשר איתך , למה אתה צריך להיות כזה היפר ? "

 

זרח הביט עליו במבט משועשע   " ולמה אתה צריך  לרשום הכול בפנקס ? "

 

טרח פתאום נבהל , חזר לפנקס שלו והחל לכתוב במרץ .

 

הבנתי שמטרח לא תבוא הישועה  ,ניצלתי את ההזדמנות שזרח

 סוף סוף ישב בשקט והחלטתי לנסות לדלות ממנו מה הסיפור של שניהם ? 

"אז אם אתם לא רע וטוב , מה אתם בדיוק ? "

 

" תראה "  אמר זרח ולקח נשימה עמוקה  "קודם כל טוב ורע זה עניין שיפוטי וזה אתה כבר יודע לבד , ובעניין שלנו איך אני אסביר לך את זה בפשטות ? "

הוא שוב נעמד והתחיל ללכת במעגלים על השולחן

 

"תראה " אמר והשלים עוד מעגל "הצד שבך שחושב , מתכנן , ביקורתי ,מחשבן ומתחשבן זה טרח . והצד שבך שעושה דברים שהוא מרגיש באותו הרגע , שהוא יצירתי , שגורם לך פתאום לעשות דברים בלי שתכננת אותם .. זה אני זרח "   נראה שזרח היה ממש מרוצה מהתשובה שלו כי פתאום הוא הפסיק ללכת במעגלים , הוא עצר ונעמד מולי לכמה שניות , לרגע חשבתי שהוא נרגע , אפילו טרח הפסיק לכתוב בפנקס והביט בו בדאגה .

ואז בבת אחת הוא קפץ וצעק  "כן !  אני יודע ! "

 

" תפרוס לי את המזרון של היוגה !" הוא שאג והתחיל לקפוץ במקום

 

"וואלה זרח , אתה עושה יוגה ? " שאלתי קצת מופתע 

 

"אחותך שתעשה יוגה ! " הוא התפרץ עליי 

 

" נראה לך שאני יכול לשבת בשקט ולנשום עכשיו ?"

"טוב בסדר , תירגע " אמרתי וניגשתי לפינה שבא היה מגולגל המזרון , ובתנועה אחת פרסתי אותו על הרצפה .

 

"קאוובנגההה ! " זרח צעק תוך כדי שהוא קופץ קפיצת באנג'י אדירה מהשולחן לרצפה. הוא נחת על הרצפה ורץ מיד למזרון כמו איזה אינדיאני ששועט אל הקרב . כשהוא הגיע למזרון הוא התחיל לרוץ ספרינטים מצד לצד כשבין לבין הוא עשה סלטות קטנות באוויר וצרח מאושר .

 

חזרתי לשולחן , אולי טרח יעזור לי להבין . טרח רשם בפנקס שלו במרץ ואפילו לא שם לב שהתקרבתי אליו .

 

"טרח" פתחתי  "אולי תעזוב רגע את הרישום שלך ותעזור לי להבין פה משהו "

 

"טוב , איך אני יכול לעזור ? " ענה וסגר את הפנקס .

 

"קודם כול מה אתה רושם שם כל הזמן ?"

 

"אני רושם את הכול , הפרוטוקול , מה שאמרנו , שיהיה רישום מסודר ,ועכשיו אם לא איכפת לך אני קצת עסוק , בגלל כל האירוע הזה אני צריך לדווח למועצת טרחנות ראשית  "

 

"לדווח " אמרתי בפליאה

 

"כן, על כל מקרה שאדם רואה אותנו צריך לדווח למועצה "

 

" מה זאת אומרת , אתה מתכוון שלכל אדם יש זרח-טרח שלו ? "

 

"כן...  אולי לא קוראים להם זרח וטרח , אבל זה אותו הרעיון "

 

לקח לי רגע לעכל את זה ואז הוספתי " אז איך אני רואה אתכם ? "

 

"טוב , אולי יש לך דמיון קצת יותר מפותח , אבל זה קורה לפעמים , אמנם לעיתים נדירות , אבל זה קורה "

 

" טרח... לזה אתה קורא עזרה ? בסה"כ רציתי לכתוב קצת ולפגוש את מירית , נו עזוב לא חשוב אני כבר מפחד לשאול משהו, איכשהו התשובות שאני מקבל מכם רק מרחיקות אותי מהמטרה "

 

"למה מרחיקות ? הנה עכשיו שפגשת אותנו תכתוב עלינו "

 

" ולא איכפת לכם שידעו אליכם עוד אנשים ? "

 

"אל תדאג , גם ככה אף אחד לא יאמין לך " צעק זרח מהמזרון

 

"טוב , אני אנסה את , זה " אמרתי כנראה מתוך ייאוש ואז הוספתי

 

"נו ... פנו לי ת'חדר אני רוצה לכתוב "

 

ופוף שניהם נעלמו , אני רק מקווה שבפעם הבאה שהם יופיעו אצלי, אני אצליח לדובב אותם קצת יותר .  בכל מקרה , אמרתי לעצמי אני אצטרך קצת זמן לעכל את מה שקרה כאן עכשיו . התיישבתי בחזרה מול המחשב והתחלתי לכתוב .