כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    רב הנסתר על הנגלה

    פוסטים אחרונים

    אריק החליט לגדל בדרך הטבע

    0 תגובות   יום שני, 30/8/10, 09:04



    אריק מלמד עזב קריירה בהיי-טק כדי להפוך למגדל עופות, ממש כמו אבא שלו. את הכימיקלים והתרופות הוא זנח לטובת גידול אורגני

    כבר כילד זוכר את עצמו אריק מלמד, היום מגדל של עוף אורגני טרי, מוקף תרנגולות ואפרוחים. הוריו, חקלאים ותיקים מכפר הנגיד, גידלו עופות, ואריק הצעיר נדרש לעזור במשק. "הפחד הגדול ששלט בבית", הוא נזכר, "היה שהתרנגולות יחלו. לעופות אין מנגנון שמאזן את הגוף, וצריך כל הזמן לאזן אותו באופן מלאכותי. תפקידי היה לרוץ אליהן עם תרופות.


    אריק מלמד בלול האורגני שלו בכפר הנגיד צילום: יהונתן שאול"כל היום הייתי רץ מהבית ללול עם סוגים שונים ומשונים של תרופות. הייתי מערבב את התרופות עם מי השתייה של העופות, ועד היום אני יכול להיזכר בריחות האיומים של החומרים הכימיים האלה. בגלל הריח ההוא אני לא אוכל עוף מאז שאני זוכר את עצמי. בשום צורה. לא התקרבתי לזה, כי ידעתי מה הן אוכלות ואיזה תרופות אני בעצמי נותן להן".

    כשהזדקנו הוריו של אריק הם חיסלו את המשק. הוא עזב את הבית והתחתן עם פיליפה, בריטית שעלתה לארץ ועשתה דוקטורט לביולוגיה בתל אביב. כשקיבלה אשתו הצעת עבודה למחקר בסינגפור ושאלה אותו אם מתאים לו, הוא הסתכל על המפה, אמר כן, והם טסו לסינגפור לשנתיים שהתארכו לעשר.

    "שם נפקחו עיניי", הוא אומר, "גיליתי בלוטות טעם וחישה שלא ידעתי עליהן, כי הכל היה מוקף צבעים וטעמים של מאכלים שלא הכרתי. החיים שם מסודרים ורגועים, בלי דחיפות, קומבינות ותחרויות, וחיינו כמו בסרט. מצאנו שם בית גדול, תלינו ערסלים, הדלקנו את האח, הסתכלנו דרך החלונות הענקיים על הנוף, ועל אף שעבדנו קשה, נהנינו מכל רגע".

    פיליפה התקדמה במחקר שלה, פיתחה מעבדה, התבססה באוניברסיטה וקיבלה משרה ממשלתית קבועה ומשתלמת שמעט מאוד זרים מקבלים, וגם אריק מצא את מקומו בשוק התעסוקה המקומי. "מצאתי עבודה בהיי-טק, בהתחלה באורבוטק, חברה ישראלית שמייצרת ציוד לבדיקת מעגלים מודפסים, ואחר כך בעמיעד, מערכת לסינון מים. במקביל למדתי סוגיות חדשות ומרתקות על שימור הסביבה".

    "אנשים מסרבים להבין שהם אוכלים זבל"
    כחלק מעבודתו, הגיע יום אחד אריק למפעל יונדאי בקוריאה, שבעליו קנה מערכות מחזור מים יקרות הרבה יותר ממה שהיה צריך. "כשהערתי לו שהוא מבזבז את הכסף של המפעל, הוא הסתכל עליי ואמר: 'זאת המדינה שלי, הילדים שלי גדלים פה, הנכדים שלי יגדלו פה ואני רוצה שהסביבה הזאת תהיה נקייה ובריאה'. תשובתו נחרתה בזיכרוני".

    לאחר עשר שנים בסינגפור, החליטו בני הזוג לחזור לארץ. "אשתי ציונית הרבה יותר ממני", אומר אריק. "היא התעקשה שאת המחקר שלה, כמו גם את גידול הילדים, היא רוצה לעשות בישראל - בגלל החום האנושי והמגע הבלתי אמצעי בין בני האדם. חיפשנו בית במקום שמזכיר את השכונות שגדלתי בהן כילד, עם משחקי רחוב, תנועת נוער וערכים של ארץ ישראל הישנה. מצאנו בית ישן בציפורי שמשקיף על התל העתיק, שיפצנו במו ידינו ואנחנו מרגישים בני מזל".

    מהנקודה הזאת של החזרה לארץ, אומר אריק, היו לו שתי אפשרויות. להמשיך לעבוד במזרח ולחיות במטוסים ובשדות תעופה, או להגשים חלום ולהיות חקלאי. "כבן למגדלי עופות, שהיה כל


    חייו בלול, חשבתי לאיזה כיוון לפנות וידעתי שלא אהיה חקלאי כמו כולם. רציתי לייצר מוצר שיגיע היישר ממני אל הלקוח, בלי תיווך ובלי ניפוח מחיר".

    בגלל סינגפור, אומר אריק, האוריינטציה שלו הייתה בריאותית. "התחלתי לחקור את שוק העופות בארץ וראיתי שעוף רגיל נמכר בסופר במחירים מגוחכים, לפעמים בשקל אחד עד חמישה שקלים או שבעה שקלים. זה נראה לי לא הגיוני שהעוף נמכר מתחת לערכו המסחרי. בדקתי והבנתי שהרשתות הגדולות מסבסדות את העוף כדי למשוך אנשים שיקנו מוצרים אחרים. מכירה בסגנון: 'קנו שטיח ותקבלו עוף מתנה'".

    כולם מרוצים ומאושרים מהמחיר הזה, הוא אומר, אבל אף אחד לא טורח לבדוק מה איכות העוף שנמכר בחמישה שקלים. "אנשים מסרבים להבין שכשהם משלמים חמישה שקלים לעוף הם אוכלים זבל. זאת המשמעות האמיתית של המחיר הזה. כי מה אוכלים העופות האלה? חיטה, שעורה ושמן צמחי. ישנה חברה שאוספת שמן ממסעדות אחרי יום בישול, ואת השמן הזה נותנים לעופות. תוסיפו לזה אנטיביוטיקה, והנה מוצר בחמישה שקלים".


    אמרתי לעצמי: "אגדל עוף אורגני טרי"
    לגדל עוף רגיל יעלה שבעה שקלים, מינימום, מסביר אריק. "על זה צריך להוסיף שחיטה ועלויות אריזה, כלומר, בסופו של דבר המוצר צריך להגיע למדף במחיר מינימלי של 19 שקל. ובמקום שאנשים ישאלו עצמם למה מחיר העוף נמוך כל כך, הם קונים ואוכלים בשמחה בלי להבין את המשמעות של זה".

    בנקודה הזו הבין אריק מה בדעתו לעשות. "אמרתי לעצמי 'אני אגדל עוף אורגני טרי'. מוצר כזה איננו על המדף הישראלי. למדתי את הנושא על בוריו ולפני חצי שנה התחלתי פיילוט ראשון. ניסיתי להתייעץ עם כמה מדריכים חקלאיים וראיתי שאין כאן ידע בעניין, והכל בבחינת ניסוי וטעייה. לקחתי להקת עופות, נתתי להם תערובת אורגנית של תזונת ירקות ובדקתי איך העופות מגיבים.

    "הורדתי מהאינטרנט את התקן האורגני האירופי וראיתי שהדרישה שלהם לגידול עוף אורגני היא תזונה של תערובת אורגנית וירק אורגני, אז בלהקה של הפיילוט השני החלטתי לגדל לבד את הירק האורגני במשק שלי. היום אני כבר מגדל שדות של אספסת אורגנית, שהיא ירק עשיר בחלבון, ואנחנו נותנים יומיום לעופות ירקות שגדלים בגן האורגני שלנו".

    אבל זה, אומר אריק, לא ההבדל היחיד בין עוף אורגני לעוף רגיל. יש הבדל גם בצורת החיים של העוף בלולי הגידול. "בלול רגיל מגדלים 16 עופות למטר. עוף רגיל חי ב'לולי סוללה', שבהם הוא לא זז. תרנגולת שזזה מוציאה אנרגיה, ולכן שולטים על האור והחושך דרך מנורות ניאון וגורמים להן להטיל יותר ביצים ומאכילים אותן תערובות שבגללן הן לא יכולות לעמוד על הרגליים".

    "אנחנו מגדלים את העוף במתחם של שישה עופות למטר", הוא אומר. לתרנגולות יש חצר של שני עופות למטר והן יכולות לבחור אם לחיות בלול או בחצר. את התערובת העופות מקבלים בלול, את הירק בחצר, ולמעט התערובת האורגנית הם לא מקבלים שום כימיקלים".


    הילדים שלי גדלים פה
    זמן גידול עופות רגילים בלולי סוללה הוא 38 ימים, אומר אריק, "אבל אנחנו מגדלים אותם 50 יום. ובנוסף חיי המדף של העופות האורגניים הם קצרצרים, בגלל זה חקלאים פחדו להיכנס לתחום הזה. עוף שלא נמכר מושמד". אריק מוצא הרבה נקודות מקבילות בין עולם ההיי-טק, שממנו הגיע, לעולם החקלאות. "בשניהם אנו עובדים על מוצר, ויש בנו רצון לייצר את המוצר הטוב ביותר במסגרת התקציב, ולשם כך כלי הניהול והבקרה זהים ושימושיים בשני העולמות".

    היום, לדבריו, החקלאות הדומיננטית היא חקלאות תעשייתית שפוגעת בכל דבר שאינו הגידול הייעודי עצמו (בריסוסים, חיטוי קרקע, הרעלת נברנים וכד'). זאת, לעומת חקלאות אורגנית או חקלאות המאזנת בין הסביבה לגידול הייעודי.

    "כדי להגיע לאיזון הנדרש צריך לחשוב יצירתי ולשמור ולכבד את הסביבה: אנשים, בעלי חיים וצמחים שאינם חלק מהגידול. חקלאות מהסוג הזה, שמשלבת מקסימום התחשבות בגידול המוצר ובסביבה, במחיר סביר, זה היי-טק מבחינתי. כשאני קם בבוקר ויודע שהמוצרים שאני מגדל ומייצר איכותיים ויוצרו תוך שמירה מקסימלית על הסביבה, זה היי-טק מבחינתי.

    "אני בטוח במוצר שלי לגמרי, שנמצא תחת פיקוח מחמיר של התקן האורגני בארץ. כשהמפקחים שאלו אותי למה אני לוקח את זה לקצה ומקפיד על התקן האירופי שעולה לי הרבה יותר כסף, חייכתי לעצמי ונזכרתי בשיחה עם מנהל המפעל בקוריאה", הוא מספר.

    "תראו, אמרתי להם, יכולתי לחיות חיים יותר נוחים בסינגפור, חזרתי לארץ כי אני אוהב את המקום הזה והוא חשוב לי, ולכן השקעתי את כל חסכונותיי במיזם הזה, במחשבה שאני מחדיר לשוק מוצר איכותי. ציטטתי את המנהל ההוא, שאמר: 'הילדים שלי גדלים פה והנכדים שלי יגדלו פה, ואני רוצה בשבילם את הטוב ביותר'".


    בילי מוסקונה-לרמן | 20/8/2010 8:23 מעריב


    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      שליחות קטלנית
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      פיד RSS

      רב הנסתר על הנגלה