אחרי הכמעט 90 של השבת הייתי אתמול עם הכמעט 6. שעשוע ומים וצחוק מתגלגל. הם הכי נהנו, מהתותים שקילפתי מהכיסוי של ההגה וחילקתי להם. שווה בשווה. והגלים; לקפוץ, לתפוס, לבלוע מים, להיבהל, לשפשף עיניים, להירגע, לצעוק מרוב צחוק. הפוגה ק(י)ומית. -------------------------------- http://www.youtube.com/watch?v=BDy0pSQBIVQ
כתבו לי שזה לא ערוך כראוי. אני לא ערוכה. לזה. ובכלל. --------------------------- מי חושב על עריכה בעת אין-ארוכה. ומרפא ------------------------ לא לכל מכאובינו. עם רובם זה חיים על מי-אין-מנוחות. אבל חיים. ------------------------------- השיר בדרך חזרה, של ההוא עם הלב שנוסע וחוזר ולא מתקשר אפילו ש. הזכיר לי אותך בימים שלפני הגילוי המוחלט. כשלאגו (גם בזה כבר זילות) היה תפקיד בינינו. כשעוד לא דרכנו על יבלות וקפצנו עליהם עד שהתפוצצו לנו מוגלות שבבוקר היו עוד יותר מכוערות. בימים שראינו את המלך, דקה לפני שצעקנו שהוא ערום. שמור עליי ואשמור לך. חסד נעורים. ---------------------------- ויש אחד False-מאז'ור. ------------------------- ואמר לי אחד אחר שעקביות (זו הייתה המילה?) היא פריבילגיה. אני חסרה אותה. בכיף. --------------------------- וההיא ששוחה עכשיו יושבת שבעה שבוע לפני הכנפיים השקופות. ואביה שנח נותר בה כל כך שאינה מדברת. מטוב ועד רע. ואני מונה במתינות ובחרדה את דופק הלב המחשב להישבר ולהרפות ידיים ורגליים במים. ------------------------------ ולא נסתר מעיני התזמון הזה. והדמעה הזו שלי אליה. ועליי. ---------------------------- וברגע שגמרתי. גם את ההזיה אותך לא אביתי עוד. הכתמים בתחתונים לכביסה. וקבס. יונתן אל תכעס. (שונאת שאתה בלי ה') זו הייתה שעת דווי ומצור. ואתה הכובש הנאור (רק על הקווים). טוהר החשק. זוהר ההדק. פער וסדק. -------------------------------- אלטר-לייף, אלטר-אגו. אלטרנטיבה
|