בליל חמישי, כשחזרנו רצוצים, אך די מרוצים מן העבודה, פינטו כבר היה פה על תקן בייבי סיטר מלא. חלק מהילדים כבר ישנו, הגדול חזר מהתוועדות בבית של חבר שחגג יומולדת, מכבי ת"א הפסידה לינקיס באיזשהו משחק שאלמלא פגשתי את אחי שחזר משם קצת מבואס, לא הייתי יודע על קיומו, ועד עכשיו לא ברור לי לאיזה מטרה מקודשת הוא התקיים, אבל ברור שמדובר במטרה חשובה מספיק. אז אמרתי לפינטו, מה דעתך שנחדש ימינו כקדם, ונתחיל את פרוייקט הצ'ולנט כבר עכשיו. שלא תבינו לא נכון: החלק שלי במיזם הזה, גם בימים הרחוקים ההם, בבייסמנט של החבר'ה, הסתכם באכילה שלו. אמנם בטקס מלא, כלומר, בטבילת חלה טריה במיונז ועליו, עם המזלג, חמין שהיה מורכב מבשר, תפוחי אדמה, שעועית, חומוס וגם ביצים קשות, שפינטו או ימיני הכינו כבר בליל חמישי, ושהספיק לכולם וגם לחברים האורחים שנהגו לבוא לאכול, במשך שבת שלימה. היו בו, כמובן, עוד מרכיבים סודיים יותר ופחות, סוגים של תבלינים במינון והרכב סודי, שלא בטוח שגם הממציאים שלו ידעו אותו במדויק, אבל הוא היה יוצא כל פעם מחדש נפלא, והטעם שלו נשאר חקוק בזכרון לעד. צריך גם לציין שבאותם שנים שחלפו לבלי שוב, הצ'ולנט הזה היה אחד המרכיבים העיקריים בתפריט התזונה שלנו, כאשר בשאר השבוע הסתפקנו, אם היה לנו מזל, בסנדוויצים של טונה ומלפפון חמוץ. אז פינטו אמר: אתה יודע מה, רעיון. פתחנו את הארון במטבח, ראינו שקיות עם גריסי צ'ולנט מעורבבים, כזה שמכניסים לסיר, מערבבים אותו עם הבשר והמים ויוצא עוד צ'ולנט אשכנזי במידה ושיגרתי, ואמרתי לפינטו, למרות שהשעה הייתה כבר קרובה ל11 בלילה: בוא לשוק. דודי ושלומי וגם חיים עוד היו שם, התחבקנו שוב לאחר שלא התראינו חצי שעה תמימה (בדרך מהעבודה עצרנו שם לקניית עוגות, מים מינרלים וסודה), קנינו עוד כל מיני מעדנים ודליקטסים שהורדתי מהמדפים, סתם כך, כי לא יכולתי להתאפק. אחר כך חזרנו הביתה, פינטו נשאר במטבח, אני ירדתי לעבור על כותרות, ולפתע ריח נפלא של בצל מטוגן עלה מן המטבח והתפשט בכל הבית. פינטו נשאר פה. בבוקר, כשיצאנו, הסיר עמד על האש. וכל השאר, רבותיי, הסטוריה. |
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יוסי שלום לך אנו לא נפגשנו מעולם .אבל אתה מספר על צו'לנט. זה מאכל יהודי מאז
מושל'ה רבנו , טעמו המיוחד רק בשבת ,בימות החול אין טעמו כטעם השבת ,
וחסידים מספרים ,על תחרות בחצרות האדמו"רים מה אורך הקישקה ,שבסיר הרבי הזה .ומה מרכיב בסיסי יש אצל זה שאין לזה, ואצל זה, נאנח הרבי ואמר לא משנה מה יש .העיקר שיהא חריף, והרבה שיספיק לכל החסידים שבאים לשולחנו ,
בנעורי הייתי הולך לשולחנו של הרבי מווז'ניץ בבני ברק השירה האדירה שהיתה פורצת ,והיתה סוחפת את כל קבוצת החסידים שעמדה על מתרסים חבוקים איש בזרועות חברו. ובטמפו אחיד נעו ימינה ושמלאה כגוף אחד .כחטיבה גוש אדם אחד. לפי קצב מאד מיוחד שהרבי היה מורה באצבעו, וכל חסיד היה אולי מקבל פירור מיד של הרבי היה מאושר , והריח של הצו'לנט היה ממלא את האולם .הבירה והשתיה החריפה נתנו את שלהן לפתע הס הרבי אומר דבר תורה על פרשת השבוע ,
והכל מתערבב בתוכי כאילו זה קורה עכשיו , לעולם לא אשכח את הדממה שהיתה בזמן שהרבי אמר את דברו. וכמו שרביט מנצחים הוריד הרבי את ידו ,והשירה היתה פורצת כהר געש , אילו היה ניתן להחזיר מעט את גלגלי הזמן איזה עולם נפלא זה היה . וכל זאת סיפרתי בכלל הריח של השבת השנה 1965 בברכות העין
קטע נהדר.
יש לי הרושם שתמהיל החברים שלך דומה מאוד לתמהיל המרכיבים של כל צ'ולנט טוב.
כל מיני דברים שבמקרים אחרים לא תמיד הולכים ביחד, אבל הסיר של הצ'ולנט מחבר אותם ככה שהם לא יכולים להיפרד!
נהניתי מאוד לקרוא.
שבת שלום,
ביתיה.
שבוע נהדר, אורית. ועם נוף כמו שנשקף מבעד לחלון שלך, אין ספק שהוא יהיה כזה.
לא יודע מה המרכיבים הסודיים של התבשיל, כי הסקרנות שלי התמקדה בעיקר בתוצאה הסופית, תוך דילוג נפשע על שלבי הביניים. אבל אברר ואגלה.
אביאן, אתה מוזמן, תמיד.
תמר, גם את. עוד נשאר.
רק הכותרת שלך הזכירה לי ריחות וטעמים מבית אמא.
עכשיו, מה אני אמורה לעשות עם הצורך הדחוף לאכול צ'ולנט ועכשיו?!
זה לא פייר לפזר כאלו ריחות על הבוקר.
עכשיו אתה חייב להזמין אותנו לארוחה
אבי
שבוע טוב :)
מהם אותם מרכיבים סודיים בתבשיל ?