ציטוט:
"לסין אני לא נכנס, כי אנחנו לא משקיעים במדינות שהן לא דמוקרטיות. אני לא משקיע במדינה בה אפשר לקום בבוקר במלון ולמצוא טנק" - כך אמר חיים כצמן, יו"ר גזית גלוב
4 ביוני 1989, כוחות חמושים של הצבא הסיני מלווים בטנקים נכנס לכיכר טיאננמאן בסין. מטרתו אחת היא, דיכוי אלים וחסר רחמים של שביתת סטודנטים שקטה שריכזה לתקופה קצרה את דעת הקהל העולמית לריקבון, הדיכוי והשחיתות של אחד המשטרים הנוראים בזמננו.
מספר ההרוגים באותו מרחץ דמים הוא עדיין סוד מדינה שמור באותה מדינה מושחתת שבשנים האחרונות מנצלת בלי למצמץ את כוח העבודה העצום והזול שברשותה והופכת ל"איזור התעשייה של העולם", מעין sweat shop גלובלי ענק בחסות הממשלה המושחתת, שלא שוכחת לגזור קופון שמן מכל אותם תאגידים מערביים, כולל ישראליים,הנוהים אחרי האפשרויות הכלכליות הטמונות במכונת העבדות המשומנת הזו תוך עצימת עיניים ממה שקורה מתחת (והרבה פעמים גם מעל...) פני השטח של המדינה הזאת, שהממשל המושחת שלה התאהב ברעיון הכל כך פשוט לביצוע של לרקוד על שתי החתונות, גם להיות מדינה שואבת רווחים כלכליים עצומים מכל העולם ולהנות מפירות המערב, הקידמה והדמוקרטיה וגם להיות מדינת טירור טוטליטארית הרומסת ביד גסה זכויות אדם בסיסיות. כמה קל ונפלא שזה גם הולך להם לא רע...
אחרי אותו אירוע נורא רעש העולם. מדינות המערב הזדעזעו, גינו, איימו בנקיטת צעדים חמורים...אבל, הזיכרון האנושי הוא קצר מאוד, וקצר הרבה יותר כשיש כסף בתמונה, הרבה כסף, שמעוור את עיני כולנו, הרצים בחדווה לשפוך את כספנו לאותו בור של ניצול, זוועות ואימה.
להיות אחראי על כל העולם המערבי אני לא יכול, בייחוד שהממשלה שלי לא שוכחת מפעם לפעם לרענן את פעילותה ולהמשיך להזכיר לנו כי אנו עוד לא ממש חלק מאותו עולם מערבי, אבל לפעילות העסקית של חברות ישראליות, גופים ישראליים וממשלת ישראל אני כן יכול להיות אחראי. כולנו יכולים.חיים כצמן נתן לנו דוגמה קטנה לעניין.
הרעיון הוא פשוט, ואני מבטיח בהזדמנות חגיגית זו לפתוח אותו לדיון בקהילה, הרעיון הוא שאנחנו, כאזרחים, צרכנים ומשקיעים נדרוש מחברות ישראליות עמן אנו באים במגע זה או אחר לחשוף את קשריהן עם מדינות הפוגעות בזכויות האדם. לקחת אחריות.
ואם כבר קישור מקומי, גם לנו לא יזיק לפתח זיכרון הסטורי קצת יותר טוב...
ולסיום, תמונה מעוררת השראה...
|