כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אדם קדם

    שירים נקודות קווים וצבעים.

    ארכיון

    אדם קדם

    0

    במקור

    19 תגובות   יום שלישי, 31/8/10, 02:06
    כאשר אקרא אותך
     האדמה תפער עצמה לדעת
     על מה אני קורע בגד
    ומשרך דרך במעד
      
    לכשאהיה נשור שיניים
    וכורע ברך
    יפול הזמן מהשמיים כ-מן
      
    אז אפער זכרונותיי
    את תנשרי אליי
    משולי בת צחוק
    דרך שער הגן
    לכאן
      
     מהסתם יחתום בך הזמן את ליבת השמש
     ויסתיר בגון שולי ענן
      
    נגיד מכת החושך
    גברה על החושן
       
    לאור האותיות ואיורי החיות
    בהיעדר  עדויות ישירות
    אומר
     שפעם הייתי במסע מר
    וירדתי לארץ גושן
      
    אנחנו כבר לא נעלה משם
    המסע ארך
     נשאיר את העצמות פזורות
     סיר הבשר הכריע ברוך
      
     כל יום נלטף תינוק אחר שיבצבץ ראשו ויעלה מהיאור
     שלא יגדל ויספר שנטשנו אותו מגופר
    ללא מגע
      
     
     איש לא ידע
     מי היה הרע
     
    על  פני המים העכורים
    על נהרות העקורים והגולים
     נספר סיפורים
     כיצד השלכנו מקל
     כיצד השקנו את הנילוס בערפל
    כיצד הנחש התפתל
    כיצד חור שחור צד ובלע מכת אור
     
    אנחנו  נעלה מהאוב  את מכת הקור
     צרובה בנקבוביות העור
    כיצד טופננו יחפים
    כיצד ממצור הדעת צעדנו הלומי תופים
    עד שבאנו יחפים
    לחופי הברקים והרעמים
    עייפים לבסוף וראינו שהצמחנו קני סוף על פני היאור
    חנוטים עלו הזכרונות
    גלוסקמות עם עיטורים
    סולחים ומנחמים
    חרטומים וקוסמים התבוננו נדהמים
    כיצד   נגוז האור

    פצע השיכחה יזכור

    בעוז 
    שאנחנו רק הלכנו עד  גדות היאור
    לאור העדויות  שאינן  חשבות
    והמחשבות השבות  
    ונותרנו אגוז קשה
    ההולך ומתרכך ומאמין כי יטמין גרעין
    בשפות על הגדות
    שיבואו ימים ויעיפו קליפות
    וחול לתוככי העיניים
    אז  ההברות תהיינה הגדרות
    נעדרות  מ-חן שדמויות מקראיות תעננה שם לבריות
    חרף כל הדאיות והמחשבות הנפתלות
    על הרך והקשה
    וסיפור משה
    הראיות היו שם אקראיות
    על פי כל העדויות

    את התינוקות ב מקור
    ממקור אל הקור
    השליכו החסידות
    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/9/10 00:36:
      " הראיות היו שם אקראיות
      על פי כל העדויות
      את התינוקות ב מקור
      ממקור אל הקור
      השליכו החסידות "


      יופי של משחק מילים..



      תודה ..
        1/9/10 00:14:
      הטווס פורס את מניפת נוצותיו בגאווה
      עין
      עין
      על כל נוצה
      אומר שלום
      מתכוון מלחמה
      ומצר את עיניו בקנאה...
      *****


      לפעמים חופים הם געגועים
      פעימות ופרפורים
      מתנוצצים מתוך חשכת שיגרה
      בבערה המקרינה הילה רוטטת
      שעם אור ראשון מתפוגגת.
      *****
      כשאתה כותב
      יש השראה לכתיבה
      בחמשבות שממילא מתרוצצות בלב.
        31/8/10 22:49:
      ובקריאה שניה אני נלקחת גם אל הבנים השבויים
      אל ההפקר...
        31/8/10 20:32:
      הליכה אל המקורות
      אל מקור הסיפור האישי
      ואל מקור החסידה שמשליכה את האגדה.

      כתיבה מרהיבה וכואבת.

      תודה
      זיוה
        31/8/10 20:13:
      אדם, יפה ומעורר מחשבה.
      שילוב של הסיפור התנכי בשיר מעשיר את השיר ונותן פרספקטיבה חדשה לשיר. נפלא.
        31/8/10 15:01:

      לאור האותיות

        31/8/10 14:29:


      משובח *
        31/8/10 13:44:
      היינו רק דמויות אקראיות , מקראיות
      מקסים כמו תמיד *
        31/8/10 11:47:
      קראתי מס' פעמים.
      שילוב חזק *

      "פצע השיכחה יזכור

      ויגוז
       שאנחנו רק הלכנו עד  גדות היאור
      לאור העדויות שאינן  חשבות
      ונותרנו אגוז קשה
      עד שנבין שיש  להטמין את הגרעין
      בשפות על הגדות
      שקליפות וחול בעיניים
      יעיפו   הרוחות 
      ו ההברות תהיינה הגדרות
       נעדרות חן"
      אדם יקר
      אדיר לחוות את המסעות איתך
      תודה
      יום נעים:)
        31/8/10 11:44:
      לא היתה כאן קודם עימוד של שיר?
        31/8/10 11:41:
      לקשיש כמוני זה מאד מיגע.
      צר לי
      שוקי
        31/8/10 11:39:
      סיר הבשר הכריע ברוך
      כל יום נבדוק תינוק אחר שיבצבץ ויעלה מהיאור
      שלא יגדל ויספר שנטשנו אותו מגופר

      חיבור נפלא אך נוקב בין תולדות העבר לבין הזיות המחר.
      כתיבה שנונה רוויית תובנות לפענוח.
        31/8/10 11:34:
      אדם

      קראתי כמה פעמים
      זרמתי בין התובנות והעצב
      בין היחד והלבד
      בין הווה לעבר
      בין תנ"ך למציאות
      וחוט דק דק שמקשר בינהם
      וכולנו בסופו של דבר
      דמויות אקראיות ...

      את השורה האחרונה פחות הבנתי
      אקרא שוב עד שאתחבר גם אליה .

        31/8/10 11:13:
      היא והוא והסיפורים..
        31/8/10 11:03:
      יופי של כתיבה!
      צריך לקרוא את השיר הזה יותר מפעם אחת
      בכדי להבינו או לפחות את מה שאפשרי...
      ולכן עוד אחזור לקרוא בו
      אבל נהניתי מאוד גם בפעם הראשונה...
        31/8/10 10:56:
      אדם קדם יקר

      אוהבת את משחקי המילים בשיריך -
      ואני...רק דמויות אקראיות
      תודה לשירך ושבוע נפלא

      ככלות הכל נגיד ונעיד
      כן
      היינו רק דמויות אקראיות
        31/8/10 07:08:
      מסע כל החיים....

      פרופיל

      אדם קדם
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין