שי גולדן בעל טור במעריב כיום. אני לא קורא אותו. אני עדיין בפוסט טראומה מהנחיריים שלו. 

צטט: סנה בוער 2010-09-02 17:12:49

 

יש לנו נטייה ויכולת להזדהות תוך השלכה על חיינו, אבל העובדה היא שלא כולם מגיבים אותו דבר באותו מקרה, או

באותן נסיבות, ומה שאנחנו מדמיינים על עצמנו, לא בהכרח נכון לאחרים.

במילים אחרות, לא נסיבות החיים הן שקובעות, למרות ההשפעה שלהן, אלא הגישה והפרשנות שכל אחד מאיתנו

נותן להם.

 

נכון, ובאמת כפי ששי גולדן מספר באותו פרק, אחיו והוא היה שותפים לאותו גורל אכזר, חוו חוויה זהה של נטישת שני הוריהם הביולוגיים, וכל אחד מהם בחר בדרך חיים שונה, אני מניחה שזה קשור לאופי של כל אחד מהם,  האישיות, אבל בוודאי שגם ה"פרשנות" משחקת כאן תפקיד מכריע.

שי משתף במהלך הפרק ברגשות האשמה שלו בנוגע לכך שאחיו הגדול כועס עליו עד היום וטוען שלא סלח לא על כך שהוא (שי) רצה ללכת עם הזוג גולדן שבא לקחת אותם מבית היתומים, בעוד אחיו רן רצה להמשיך לחכות לאימו הביולוגית שתבוא לקחת אותם. שש שנים (שש שנים !!) הוא (רן) נהג לעמוד בשער - ממתין לה כל יום, כי הוא האמין וקיווה שהיא תחזור ותבוא לקחת אותם.

שי אומר לאחיו הגדול שמאד יקל עליו לראות אותו בוחר בחיים, כלומר עוזב את בית אביו, מסתדר עם עבודה, בת זוג וילדים.

שניהם מנהלים אורח חיים מנוגד לחלוטין על אף נסיבות חיים זהות, אותה ביוגרפיה, אותה טרגדיה, אותה נקודת פתיחה, והנה אתה רואה שהתוצאות והבחירות שהם לקחו היו הפוכות זו לזו.

 

מה שחשבתי בהקשר של התגובה שלך זה, שלהורה ביולוגי אין בחירה מודעת בילד שלו, והרבה מאוד פעמים

אין אפילו בחירה אמיתית להוליד ילד, הרבה פעמים זה פשוט "קורה".

לעומת זאת, ילד מאומץ הוא ילד שנבחר במודע, מבין כמה אפשרויות ואחרי הרבה מחשבה, בדיקה והתלבטות,

אני יכול לדמיין שילד כזה בשלב מסוים שואל, למה בחרתם דווקא אותי ?

 

ההרגשה הזו של להיות נבחר לא קיימת אצל ילדים להורים ביולוגיים, שיכולים להרגיש כאילו הוגרלו בגורל,

אני יודע שאני, למשל, לא פעם תהיתי עד כדי חישובי תאריכי לידה ונישואין של הוריי, אם אני לא מאומץ,

השידוך ה"גורלי" שלי להורי נראה לא מתאים ולא קשור, ואפילו עד היום לא פעם אני תוהה מה לי ולמשפחה שלי,

מה הקשר שלי אליהם? דרך אגב, גם ההורים שלי לא הבינו מאיפה באתי אליהם, בגלל שהם הרגישו כנראה

את מידת השונות שלי ואת אי ההתאמה שלי לסוג המשפחה שלי, ואו לאיך שהם חשבו שאני אמור להיות בעקבות

החינוך שלהם.

 

נשמע לי מאד לא קל או נעים להרגיש ככה, תחושת בדידות.

תודה ששיתפת.

 

 

לכן, עד כמה שזה יכול להישמע מוזר, אני מסכים עם מיא שמדובר בעיקר בבחירות שכל אחד בוחר, אם במודע

ואם לא, נסיבות החיים, קשות יותר או פחות, הן בסך הכל תנאי פתיחה, ולא סד מקבע כפי שהרבה פעמים

אנשים אוהבים לתרץ לעצמם ולאחרים את חולשתם.

לא ראיתי את ההקשר שבו שי גולדן מספר על אימוצו, אבל עד כמה שאני מכיר את הז'אנר, ועם כל יכולת הדמיון שלי,

אני לא מצליח לחשוב על נסיבות שהן לא בכייניות ומניפולטיביות לספר את סיפור האימוץ שלו, ומה כבר יכול להיות הקשר

של אותו אימוץ לסדרה, מלבד לגייס רחמים, הבנה, אישור, ורישוי לחולשותיו?

 

כפי שכתבתי לך כמה שורות מעל, ההקשר היה מערכת היחסים עם אחיו, (שגם הוא הבליח לרגעים ספורים על המסך)

רגשות האשמה של שי על כך שאחיו הגדול לא סלח לו על שהוא רצה ללכת עם הזוג גולדן שהיה מעניין לאמץ אותם , בעודו שרן רצה להישאר בבית היתומים, ואיך הסיפור של שניהם הוביל אותם לשתי נקודות שונות, הכאב והתיסכול של שי על מצבו של אחיו.

שם הפרק היה "ובחרת בחיים", כלומר הפרק עסק בכך שלפי פרשנותו של שי ומנקודת מבטו - הוא בחר בחיים למרות הסבל שעבר עליו בילדותו, ואילו אחיו הגדול  עדיין "תקוע" - לא מתפקד, לא מצליח להתאושש מהטראומות שהיו מנת חלקם.

צטט: hilulala 2010-09-02 21:09:08

ראיתי קטע אחד, שבו ראו קבוצת נערים מסטולים שמחפשים למי להרביץ.... אה, ולפני זה הם שאפו דבק ויצאו מהחלון, הלחיץ אותי כל המציאות הזאת.

אכן המציאות שלהם מלחיצה ונושכת.

 

צטט: מיא 2010-09-02 22:02:58

אני כמדיום לא עומדת בטלוויזיה, לא עומדת בצריכה הפאסיבית הזאת.

אני כבר יודעת, היתה לנו כבר שיחה ממושכת על הנושא בפוסט אחר שלי.

צטט: קול קוראת 2010-09-02 16:20:30

אחיו והוא גדלו יחד בבית יתומים עד שהיה בן שש, ואז שניהם אומצו בידי בני הזוג גולדן.

תשמעי, מיא, לא את ולא אני מסוגלות לשער בנפשנו כמה נזק נפשי מעוללת החוייה המורכבת הזו לגדול ללא הורינו הביולוגים, אני בוכה רק מלדמיין את הגורל האכזרי הזה שאחיו והוא היו שותפים לו.
רמת כאב הלב היא עצומה, בלתי נסבלת ממש, להידחות ככה (מלשון דחייה) ע"י הורים שלא רצו בהם.

 

יש לנו נטייה ויכולת להזדהות תוך השלכה על חיינו, אבל העובדה היא שלא כולם מגיבים אותו דבר באותו מקרה, או

באותן נסיבות, ומה שאנחנו מדמיינים על עצמנו, לא בהכרח נכון לאחרים.

במילים אחרות, לא נסיבות החיים הן שקובעות, למרות ההשפעה שלהן, אלא הגישה והפרשנות שכל אחד מאיתנו

נותן להם.

 

מה שחשבתי בהקשר של התגובה שלך זה, שלהורה ביולוגי אין בחירה מודעת בילד שלו, והרבה מאוד פעמים

אין אפילו בחירה אמיתית להוליד ילד, הרבה פעמים זה פשוט "קורה".

לעומת זאת, ילד מאומץ הוא ילד שנבחר במודע, מבין כמה אפשרויות ואחרי הרבה מחשבה, בדיקה והתלבטות,

אני יכול לדמיין שילד כזה בשלב מסוים שואל, למה בחרתם דווקא אותי?

 

ההרגשה הזו של להיות נבחר לא קיימת אצל ילדים להורים ביולוגיים, שיכולים להרגיש כאילו הוגרלו בגורל,

אני יודע שאני, למשל, לא פעם תהיתי עד כדי חישובי תאריכי לידה ונישואין של הוריי, אם אני לא מאומץ,

השידוך ה"גורלי" שלי להורי נראה לא מתאים ולא קשור, ואפילו עד היום לא פעם אני תוהה מה לי ולמשפחה שלי,

מה הקשר שלי אליהם? דרך אגב, גם ההורים שלי לא הבינו מאיפה באתי אליהם, בגלל שהם הרגישו כנראה

את מידת השונות שלי ואת אי ההתאמה שלי לסוג המשפחה שלי, ואו לאיך שהם חשבו שאני אמור להיות בעקבות

החינוך שלהם.

 

לכן, עד כמה שזה יכול להישמע מוזר, אני מסכים עם מיא שמדובר בעיקר בבחירות שכל אחד בוחר, אם במודע

ואם לא, נסיבות החיים, קשות יותר או פחות, הן בסך הכל תנאי פתיחה, ולא סד מקבע כפי שהרבה פעמים

אנשים אוהבים לתרץ לעצמם ולאחרים את חולשתם.

לא ראיתי את ההקשר שבו שי גולדן מספר על אימוצו, אבל עד כמה שאני מכיר את הז'אנר, ועם כל יכולת הדמיון שלי,

אני לא מצליח לחשוב על נסיבות שהן לא בכייניות ומניפולטיביות לספר את סיפור האימוץ שלו, ומה כבר יכול להיות הקשר

של אותו אימוץ לסדרה, מלבד לגייס רחמים, הבנה, אישור, ורישוי לחולשותיו?

 

 

צטט: ר-ל 2010-09-02 16:01:01

ומה זה "שפקס" ?

סוג של טחורים ?

:-)

"שפקס" ? 

הוא בכלל מסיפור אחר..

צטט: ר-ל 2010-09-02 13:25:51

מוציא את החשק. (לגברים).

:-))

בא לך לפרט מה בדיוק העביר לך את החשק לגברים ?

אני אשמח

:-)

אני לא מסוגלת לוותר על הצורך הזה באינטימיות נפשית ופיזית עם גברים.

לצערי, מה שהם לא יעשו, אף פעם לא יעבור לי החשק אליהם.

חבל, דווקא הייתי שמחה אילו נמשכתי לבנות מיני, זה היה פותר לי הרבה קושי.

היה יכול להיות הרבה יותר פשוט וקל לי בחיים האלה בלעדיהם.

צטט: סנה בוער 2010-09-02 13:12:23

  

"עונה העולה" זה חמוד :)

 

כן, התבלבלו לי המלים/האותיות..

זה קורה לי מדי פעם כשאני ממהרת לכתוב את המחשבות שלי (אני פוחדת שאחרת הן תברחנה לי) ,

 ושוכחת "לערוך את עצמי"אח"כ.

 

מה, שפקס עד כדי כך מפחיד אותך?

 

 

:-) )

במובן מסויים

 

לגבי מחוברים, יצא לי לראות רק קטע אחד מאיזה פרק שבו אחד קנה דירה תוך כדי תהליך סירוס שעבר ע"י אשתו ומשפחתו, ובחור אחר שהודיע לאומה שהוא מאוד מאוד אוהב מציצות, וגם צריך, כי נמאס לו לאונן, או משהו כזה,

ואם אני מחבר את זה, עם מה שכתבת, ועם הפרומו שכן ראיתי, ניראה שהם מחוברים, כך או אחרת, לזין שלהם.

 

בגלל זה הם יוצאים שמוקים (זין שמחובר אליו בן אדם :))

הייתי אומרת שמתאים לך להעניק פרשנות כזו לאירועים,

כך שאני בכלל לא מתפלאת, התרגלתי כבר. 

צטט: רונן מאיר 2010-09-02 00:35:27

טוב, יש לי בעיה גדולה עם הפוסט הזה.
אין לי מושג על מה את מדברת. גם לא יהיה לי.
לא מחובר למחוברים האלה.
הפרומו, אגב, סבבה לגמרי.

כמו שאמרה אישתו של שי גולדן, (ואין מתאים מהציטוט של רוח הדברים שהיא אמרה בהקשר הזה ) -

אי אפשר להתעניין בכל התחומים, אנשים בוחרים לעצמם במה להתמקד, בתחומי העניין שקרובים לליבם, וזה בסדר גמור טבעי ונורמלי לגמרי שאת תשומת הלב שלך אתה מקדיש לאקטואליה ופוליטיקה, ובוחר להיות אדיש לתוכנית טלויזיה כזו או אחרת.

צטט: קול קוראת 2010-09-01 23:04:10

צטט: סנה בוער 2010-09-01 17:06:24

באמת חיכיתי :)

אז לא נדבר על שפקס שטעה מאוד מאוד שלא נשאר עם הבנות כי אז היה זוכה, הקטע עם אביגייל היה באמת חזק,

וחייבים לעשות את הבחירה של השורד האחרון כבר במועצת שבט האחרונה באי, כמו אצל האמריקאים,

אחרת זה לא הוגן, והופך את המשחק לבדיחה.

:))

 חידשת לי !

לא ידעתי, כי אני לא צופה בגרסה האמריקאית.

אבל בהחלט נשמע לי הגיוני יותר וגם הוגן יותר, אתה צודק.

ככה אמור להיות, הבחירה צריכה להתבצע ללא הטיות של שיקול דעת ומידע שהמושבעים נחשפים אליו מהצפייה בפרקים אחרי שהם בארץ.

אוטוטו עונה העולה החדשה, הפרומו היה מסקרן למדי, מעניין מה צפוי לנו שם.

 

אבל עזוב אותך מהישרדות, איך זה שלדעתן כמוך אין אף מלה על המחוברים ?

לא יכול להיות :-)

עם מי אתה מזדהה במיוחד מהגברים האבודים שלנו ?

יש אחד כזה מביניהם שהוא הפייבוריט שלך ?

"עונה העולה" זה חמוד :)

מה, שפקס עד כדי כך מפחיד אותך?

לגבי מחוברים, יצא לי לראות רק קטע אחד מאיזה פרק שבו אחד קנה דירה תוך כדי תהליך סירוס שעבר ע"י אשתו ומשפחתו, ובחור אחר שהודיע לאומה שהוא מאוד מאוד אוהב מציצות, וגם צריך, כי נמאס לו לאונן, או משהו כזה,

ואם אני מחבר את זה, עם מה שכתבת, ועם הפרומו שכן ראיתי, ניראה שהם מחוברים, כך או אחרת, לזין שלהם.

בגלל זה הם יוצאים שמוקים (זין שמחובר אליו בן אדם :))

טוב, יש לי בעיה גדולה עם הפוסט הזה.
אין לי מושג על מה את מדברת. גם לא יהיה לי.
לא מחובר למחוברים האלה.
הפרומו, אגב, סבבה לגמרי.

צטט: סנה בוער 2010-09-01 17:06:24

באמת חיכיתי :)

אז לא נדבר על שפקס שטעה מאוד מאוד שלא נשאר עם הבנות כי אז היה זוכה, הקטע עם אביגייל היה באמת חזק,

וחייבים לעשות את הבחירה של השורד האחרון כבר במועצת שבט האחרונה באי, כמו אצל האמריקאים,

אחרת זה לא הוגן, והופך את המשחק לבדיחה.

:))

 חידשת לי !

לא ידעתי, כי אני לא צופה בגרסה האמריקאית.

אבל בהחלט נשמע לי הגיוני יותר וגם הוגן יותר, אתה צודק.

ככה אמור להיות, הבחירה צריכה להתבצע ללא הטיות של שיקול דעת ומידע שהמושבעים נחשפים אליו מהצפייה בפרקים אחרי שהם בארץ.

אוטוטו עונה העולה החדשה, הפרומו היה מסקרן למדי, מעניין מה צפוי לנו שם.

 

אבל עזוב אותך מהישרדות, איך זה שלדעתן כמוך אין אף מלה על המחוברים ?

לא יכול להיות :-)

עם מי אתה מזדהה במיוחד מהגברים האבודים שלנו ?

יש אחד כזה מביניהם שהוא הפייבוריט שלך ?

צטט: קול קוראת 2010-09-01 13:53:51

צטט: סנה בוער 2010-09-01 12:56:10

אז סתם חיכיתי לסיכום של השרדות?

 

:-))

מחמיא לי שחיכית, תודה, אתה מתוק.

(באמת חיכית ? }{ )

 

נמנעתי מלהמשיך לכתוב על הישרדות כי הרגשתי שזה לא יהיה הוגן וישר מצידי להתעלם ממקס לבקובסקי, אותו אני מכירה על רקע של היכרות מקצועית בינינו בהיותי עובדת שלו בעבר..  לא היה לי נוח להימצא בסיטואציה כזו שבה אני כותבת על האירועים מבלי לערב את שמו, ומאחר שאני מכירה את האדם הזה במציאות ובזכותו התפרנסתי וקיבלתי משכורת, לא רציתי להביע עמדה לגביו.

אני רק רוצה לציין פה שזעקות השבר של אביגייל במשימה האחרונה קרעו אותי לגזרים, מאד כאב לי על תחושת ההחמצה שלה, זו היתה סצינת השיא של העונה הזו לטעמי.

באמת חיכיתי :)

אז לא נדבר על שפקס שטעה מאוד מאוד שלא נשאר עם הבנות כי אז היה זוכה, הקטע עם אביגייל היה באמת חזק,

וחייבים לעשות את הבחירה של השורד האחרון כבר במועצת שבט האחרונה באי, כמו אצל האמריקאים,

אחרת זה לא הוגן, והופך את המשחק לבדיחה.

:))

צטט: forte nina 2010-09-01 13:14:47

 אני אראה מדי פעם.

ונפגש פה.

 

שכחתי לכתוב לך שאני מאד אשמח אם ניפגש פה.

:-)

צטט: forte nina 2010-09-01 13:14:47

צטט: קול קוראת 2010-09-01 12:01:56

צטט: forte nina 2010-09-01 11:44:23

תקשיבי יקירתי
אתמול עשיתי מעשה אמיץ והחלטתי [בעקבות הכתבה על שי גולדן] לראות את מחוברים.

מצחיק שאת מכנה את זה "אומץ", פנינה

:-)

 

לא כל כך הסכמתי עם מה שכתבת.

עם מה לא הסכמת ?  (לא היה לי ברור)

כמה ראית ? האם גם את שני הפרקים הראשונים או רק של אתמול ?

 (את הפרק של אתמול טרם ראיתי).

 מכיון שלא מדובר בסדרות כל כך מעמיקות [תסלחי לי]

אז גם אראה את הסידרה בשיטה קוונטית אני אבין אותה.

 

תוכלי להבין, השאלה אם תהיה לך את כל התמונה או רק את חלקה.

 

  אני אראה מדי פעם.ונפגש פה.

אם יש משהו בלתי נסבל זה סדרות מחייבות. מבחינתי כל ההנאה הולכת.

 

עשי כפי שאת חפצה, רק קחי בחשבון שאם את תראי רק מדי פעם, לא תהיה לך "גישה" לרצף של ההתפתחויות.

כל פרק חושף עוד ועוד פרטים, וברגע שאת לא מתמידה בצפייה - את לא תצליחי להרכיב תמונה מלאה ושלמה של הפאזל.

אני בדיוק להיפך ממך - אם אני מתחילה לראות סדרה שמעניינת אותי - אני בכלל לא רואה בזה סבל להתמיד :-)..

יותר מזה, אני מוכרחה לראות את כולה, ולא מוותרת על אף פרק בשום אופן, אחרת נפגמת לי שלמות ההנאה.

 (מאז שיש לי ממיר מקליט זה הרבה יותר פשוט, נוח ונעים להתמיד, כי אני צופה מתי שבא לי).

צטט: סנה בוער 2010-09-01 12:56:10

אז סתם חיכיתי לסיכום של השרדות?

:-))

מחמיא לי שחיכית, תודה, אתה מתוק.

(באמת חיכית ? }{ )

נמנעתי מלהמשיך לכתוב על הישרדות כי הרגשתי שזה לא יהיה הוגן וישר מצידי להתעלם ממקס לבקובסקי, אותו אני מכירה על רקע של היכרות מקצועית בינינו בהיותי עובדת שלו בעבר..  לא היה לי נוח להימצא בסיטואציה כזו שבה אני כותבת על האירועים מבלי לערב את שמו, ומאחר שאני מכירה את האדם הזה במציאות ובזכותו התפרנסתי וקיבלתי משכורת, לא רציתי להביע עמדה לגביו.

אני רק רוצה לציין פה שזעקות השבר של אביגייל במשימה האחרונה קרעו אותי לגזרים, מאד כאב לי על תחושת ההחמצה שלה, זו היתה סצינת השיא של העונה הזו לטעמי.

צטט: קול קוראת 2010-09-01 12:01:56

צטט: forte nina 2010-09-01 11:44:23

תקשיבי יקירתי
אתמול עשיתי מעשה אמיץ והחלטתי [בעקבות הכתבה על שי גולדן] לראות את מחוברים.

איזו כתבה ? איפה ? יש לך קישור ?

ב-7 לילות יום שישי

לא כל כך הסכמתי עם מה שכתבת.

עם מה לא הסכמת ?  (לא היה לי ברור)

כמה ראית ? האם גם את שני הפרקים הראשונים או רק של אתמול ?

 (את הפרק של אתמול טרם ראיתי).

 מכיון שלא מדובר בסדרות כל כך מעמיקות[תסלחי לי]

אז גם אראה את הסידרה בשיטה קוונטית אני אבין אותה.

יש משהו בדמויות שעובר נכון.
אצטרך לראות עוד פרק כדי להרגיש טוב יותר את הקצב
אבל משהו בצילומים בדחיסות ,נורא מדוייק.
והכי חשוב מה הציפיות מסיטקום?

פנינה, זה לא סיטקום, מדובר בדוקו ריאליטי..

סליחה, נכון טעיתי בהגדרה אך לא בהבנתה

אין לי ציפיות מיוחדות, פרט לכנות, אותה אני יודעת להעריך.

אני פשוט אוהבת להתבונן באנשים.

כמוך עושה את זה בריאליטי כמעט 40 שנה. לא בדוקו

אבל מדי פעם נחמד לראות את זה בסגנון "חטוף" או  "חטיף"

 בטח פחות נודניקי ממחוברות.[ממש לא סבלתי את הסדרה]

באמת ? לא הזדהית ?

אני דווקא אהבתי מאד. (מאד !)

ממש לא. התבאסתי

 מכירה את הראש של צברי והוא מבין בנים מצוין
ניתן לו עוד "שוט" לפני הסקת המסקנות.

לא הסקתי מסקנות עדיין, רק כתבתי התרשמות ראשונית משני הפרקים הראשונים.

השתדלתי להמנע מלהעביר ביקורת נחרצת  על הסדרה או על הדמויות.

 אני אראה מדי פעם.ונפג פה

אם יש משהו בלתי נסבל זה סדרות מחייבות. מבחינתי כל ההנאה הולכת.

צטט: forte nina 2010-09-01 11:44:23

תקשיבי יקירתי
אתמול עשיתי מעשה אמיץ והחלטתי [בעקבות הכתבה על שי גולדן] לראות את מחוברים.

איזו כתבה ? איפה ? יש לך קישור ?

לא כל כך הסכמתי עם מה שכתבת.

עם מה לא הסכמת ?  (לא היה לי ברור)

כמה ראית ? האם גם את שני הפרקים הראשונים או רק של אתמול ?

 (את הפרק של אתמול טרם ראיתי).

 

יש משהו בדמויות שעובר נכון.
אצטרך לראות עוד פרק כדי להרגיש טוב יותר את הקצב
אבל משהו בצילומים בדחיסות ,נורא מדוייק.
והכי חשוב מה הציפיות מסיטקום?

פנינה, זה לא סיטקום, מדובר בדוקו ריאליטי..

אין לי ציפיות מיוחדות, פרט לכנות, אותה אני יודעת להעריך.

אני פשוט אוהבת להתבונן באנשים.

בטח פחות נודניקי ממחוברות.[ממש לא סבלתי את הסדרה]

באמת ? לא הזדהית ?

אני דווקא אהבתי מאד. (מאד !)

מכירה את הראש של צברי והוא מבין בנים מצוין
ניתן לו עוד "שוט" לפני הסקת המסקנות.

לא הסקתי מסקנות עדיין, רק כתבתי התרשמות ראשונית משני הפרקים הראשונים.

השתדלתי להמנע מלהעביר ביקורת נחרצת  על הסדרה או על הדמויות.

צטט: ארזעמירן 2010-09-01 10:24:15

אולי מדובר בהעדפה מגדרית, אבל לגמרי התחברתי למחוברים (מה שהתקשתי לעשות עם המחוברות). אז נכון ששי גולדן הוא גירסה פחות חופרת (אבל אפילו יותר מעצבנת) של דנה ספקטור, ולואיס הוא חנה-בלי-החן-שלה, אבל רן שריג, הו רן שריג, הוא אני.

באמת, ארז ? עם רן ? בגלל הסיגריות ? גם אתה מוצא מפלט במרפסת ? גם לך לא מרשים לעשן בבית ?

גם אני התחברתי, למרות שאני מהמגדר השני, ואולי דווקא יותר ממך, כאישה.

יש לי פה הזדמנות פז להיכנס לראשם של גברים, (לפחות למדגם אקראי שלהם), להבין ולנתח איך הם חושבים ומה הם רוצים, נראה לך שאני אפסיד את זה ? אני הראשונה להיות מרותקת להתערטלות האמיצה והכנה שלהם.

לטעמי עוד מוקדם מדי לשפוט, בסה"כ צפיתי רק בשני פרקים, ולכן נקטתי במשנה זהירות, והעדפתי "לתת צ'אנס" לפני שאני חורצת ומבקרת את הסדרה ואותם. הבעתי התרשמות כללית וראשונית בלבד.

אני רוצה לצפות בעוד פרקים לפני שאני מגבשת דיעה מבוססת על הגיבורים, ובהחלט מסוקרנת לראות לאן זה יתפתח.

קרוב לוודאי שאכתוב עוד על הסדרה בהמשך.

איזה כבוד שאתה הראשון שבא לקרא את הרשימה הזו ולהשתתף בדיון !

 תודה ארז.